שלום עכשיו, תנועה חברתית-פוליטית שמטרתה קידום תהליך השלום בין ישראל, מדינות ערב והעם הפלסטינאי, על בסיס העיקרון "שטחים תמורת שלום". הוקמה בראשית 1978, כשנראה היה שתהליך השלום בין ישראל למצרים נמצא במבוי סתום. ביוזמת התנועה הופעל לחץ ציבורי על הממשלה לקדם את התהליך ויתכן שהיה ללחץ זה השפעה על זירוז חתימת החוזה.
לשיא מעמדה הציבורי הגיעה התנועה בזמן מלחמת לבנון
עת הובילה את ההתנגדות למלחמה. ב-26 בספטמבר 1982 לאחר טבח סברה ושתילה
אורגנה בת"א הפגנת מחאה המונית, שהיתה אחת ההפגנות הגדולות שאורגנו בישראל עד אז וזכתה לכינוי "הפגנת ה- 400,000" (אך אין ודאות כי אכן היה זה מספר המשתתפים בה). קיום ההפגנה נחשב לאחד מהגורמים להקמת ועדת כהן. בהפגנה שנערכה בירושלים ב-10 בפברואר 1983 הושלך רימון. אחד מחברי התנועה, אמיל גרינצווייג,
נהרג ושבעה מפגינים נוספים נפצעו.
רוב הפעילים בתנועה הינם מתנדבים בלא תשלום. החלטותיה מתקבלות בפורום-על (המזכירות הארצית) של נציגי הסניפים, לאחר דיונים בישיבות פתוחות בסניפים. החל מסיום מלחמת לבנון נסב עיקר פעילות התנועה סביב פינוי ההתנחלויות, יציאה משטחי הגדה המערבית ורצועת עזה והשגת הסכם שלום עם הפלסטינאים.
הדפס
