אסף שמחוני

נולד במושב נהלל. בנם של מרדכי ויהודית שמחוני. אימו כיהנה כחברת כנסת בכנסת הראשונה מטעם מפא"י. ב-1931 עברה משפחתו לקיבוץ תל יוסף. ב-1938 הצטרף לשורות ארגון ה"הגנה", ב-1941 הצטרף לפלמ"ח. במהלך מלחמת העצמאות שימש כמ"פ ומג"ד בגדוד ה-1 בחטיבת "יפתח". בתום המלחמה מונה למפקד החטיבה. במהלך השנים לאחר מכן מילא תפקידים שונים בצה"ל ביניהם: סגן מפקד ביה"ס למג"דים; מח"ט גולני; ממלא מקום אלוף פיקוד צפון; עוזר וממלא מקום ראש אג"ם.

ב-1956 מונה לאלוף פיקוד דרום. מילא תפקיד מרכזי בניהול קרבות מלחמת סיני (1956) בגזרה המרכזית (קציימה-אבו עגילה), דוגמת כיבוש מתחם אבו עגיילה, וכיבוש עזה. במהלך המלחמה התעמת עם הרמטכ"ל משה דיין בנוגע למועד המתאים להכנסת כוחות שריון גדולים ללחימה (ובעיקר הפעלתה של חטיבה 7). לא מעט בזכות מהלכיו במלחמה נטל שמחוני חלק חשוב בגיבושה של תורת הלחימה של צה"ל המתבססת על תמרון ואש של עוצבות שריון לשם הבקעת מערך האויב והכרעתו.

אסף שמחוני (מימין) והרמטכ"ל משה דיין (עומד במרכז) לצד מפקדי כוח הצנחנים לאחר פעולת הגמול בכונתילה,

ביניהם אריאל שרון, מאיר הר ציון, רפאל איתן, 1955 (צילום: לע"מ)

בתום המלחמה השתתף שמחוני במסדר ניצחון שנערך בשרם א-שייח'. בסיום המסדר בלילה שבין ה-6 ל-7 בנובמבר 1956, במהלך טיסה למרכז הארץ, התרסק מטוסו של שמחוני בהרי הגלעד מזרחית לבית שאן, באזור מצודת עג'לון בירדן. בהתרסקות נספו שני נוסעיו והטייס. לאחר מותו הוענקה לשמחוני דרגת אלוף.

סוגיית יחסיו של שמחוני עם מפקדו דיין במהלך המלחמה והשאלה האם פעל אם לאו בניגוד להוראות שניתנו לו נידונה ונחקרה פעמים רבות ונותרה שנויה במחלוקת.