אריאל שרון

אריאל שרון (צילום: אלכס קולומויסקי)

כאיש צבא, שהגיע לדרגת אלוף, השתתף שרון בפעולות הגמול, במלחמת סיני, במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים (כמפקד אוגדה). כפוליטיקאי, יזם את הקמת הליכוד, היה מעורב במלחמת לבנון, ולבסוף נבחר ליו"ר הליכוד ולראש הממשלה.

נקודות ציון בחייו

מקום לידה	כפר מל"ל
1942	מצטרף לארגון ה"הגנה" ופותח בקריירה צבאית ארוכת שנים
מאי 1948	נפצע פציעה קשה במהלך קרב לטרון
1951	מתמנה לקצין מודיעין פיקודי בפיקוד מרכז
1953	מקים את יחידה 101
1954	מתמנה למפקד גדוד הצנחנים 890
1956	מתמנה למפקד חטיבת הצנחנים
אוקטובר 1956	מפקד על החטיבה במהלך הראשון של מבצע קדש - הקרב במיתלה
1964	מתמנה לראש מטה פיקוד צפון
1966	מתמנה לראש מחלקת הדרכה, בדרגת אלוף
1967	מפקד על אוגדת שריון במהלך מלחמת ששת הימים
1970	מתמנה לאלוף פיקוד דרום
יוני 1973	פורש מצה"ל ופותח בפעילות פוליטית במסגרת המפלגה הליברלית
אוקטובר 1973	מפקד על אוגדת שריון במלחמת יום כיפור, ועימה צולח את התעלה ומביא למפנה בלחימה
1975	מתמנה ליועצו של ראש הממשלה יצחק רבין לענייני ביטחון
1977	מתמודד בבחירות בראש מפלגת "שלומציון" וזוכה בשני מנדטים
1977	מתמנה לשר החקלאות בממשלתו של מנחם בגין
1981	מתמנה לשר הביטחון
יוני 1982	יוזם את פתיחת מבצע "שלום הגליל" - מלחמת לבנון
1983	בעקבות אירועי סברה ושתילה ודו"ח ועדת כהן, מודח מתפקידו כשר ביטחון
1984	מתמנה לשר המסחר והתעשייה בממשלת האחדות
פברואר 1990	"ליל המיקרופונים", משתלט על המיקרופון במרכז הליכוד ומונע מרה"מ שמיר לנאום
1996	מתמנה לשר התשתיות הלאומיות בממשלת בנימין נתניהו
1999	לאחר פרישתו של נתניהו מתמנה ליו"ר הליכוד
ספטמבר 2000	עורך ביקור בהר הבית, אחריו פורצת אנתיפאדת אל אקצא
פברואר 2001	מנצח בבחירות לראשות הממשלה את אהוד ברק
ינואר 2003	מוביל את הליכוד לניצחון בבחירות לכנסת ומתמנה לכהונה שניה כרה"מ
דצמבר 2003	מציג לראשונה את תוכנית ההתנתקות מעזה
אוגוסט 2005	פינוי היישובים היהודיים מרצועת עזה וצפון השומרון מתבצע בהצלחה
נובמבר 2005	לאחר השגת הסכמה על הקדמת הבחירות פורש מן הליכוד ומקים את מפלגת קדימה
דצמבר 2005	עובר אירוע מוחי קל ומאושפז ליומיים
ינואר 2006	עובר אירוע מוחי קשה ומאושפז לטיפול חירום בבית חולים

אריאל שרון נולד בכפר מל"ל. בנם של דבורה ושמואל שיינרמן (שעסק באגרונומיה), אנשי העלייה השלישית, אשר עלו מרוסיה לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. השניים התיישבו בכפר מל"ל וניהלו משק חקלאי. מלבד אריאל כללה המשפחה גם את יהודית, אחותו הבכורה. 

למד בגימנסיה גאולה בתל אביב. ילדותו של שרון הושפעה לא מעט ממאבקים קשים אותם ניהלו הוריו מול שאר תושבי הכפר וכן מהשתתפותו מגיל צעיר בהגנה מול התקפותיהם של תושבי הכפרים הערביים הסמוכים. בשנים לאחר מכן יוחסו יחסו אל הערבים, קשיחותו ויכולתו לעמוד בנידוי חברתי למאורעות אותן שנים.

ב-1942 הצטרף לארגון ה"הגנה", וכך החל בקריירה צבאית ארוכת שנים. ב-1947 נעשה נוטר במשטרת היישובים העבריים. במלחמת העצמאות, בהיותו בן 20, היה מפקד מחלקה בחטיבת אלכסנדרוני ונפצע קשה בקרב לטרון. אחרי החלמתו נעשה קצין מודיעין גדודי, והשתתף בקרבות כיס פלוג'ה. ב-1949 היה למפקד פלוגה, ואחר כך עבר לחטיבת גולני ונעשה מפקד פלוגת הסיור שלה.

ב-1951 התמנה שרון לקצין מודיעין פיקודי בפיקוד מרכז, וב-1952 מילא תפקיד זה בפיקוד צפון, ועלה לדרגת רב-סרן. לאחר מכן יצא לחופשת לימודים, והחל ללמוד לתואר ראשון בהיסטוריה ובמזרחנות באוניברסיטה העברית. 

כעבור זמן קצר נקרא לחזור מחופשתו כדי לבצע פעולת גמול בנבי סמואל, ולאור הצלחתה התבקש ב-1953 להקים את יחידה 101, שמטרתה היתה לבצע פעולות גמול בתגובה להתקפות המסתננים ("פדאיון") מירדן ומרצועת עזה. היחידה הצטיינה ברמה האישית הגבוהה של כל אחד מלוחמיה.

תחת פיקודו ביצעה יחידה 101 כמה פעולות גמול מוצלחות. מספרן לא היה גדול, אך בעיני רבים הביאה היחידה להנחלת ערכי לחימה וניצחון לצה"ל כולו. במיוחד, זו היתה דעתו של הרמטכ"ל דאז, משה דיין. אולם באוקטובר 1953 הסתיימה פעולת גמול בכפר קיביה במספר רב של הרוגים (69, מהם הרבה נשים וילדים).

נסיבות הפעולה בקיביה עדיין שנויות במחלוקת, ואפילו שרי ממשלה מתחו ביקורת על שרון. בעקבות זאת הוחלט בינואר 1954 לשים קץ לקיומה העצמאי של יחידה 101, והיא התמזגה בגדוד הצנחנים הסדיר של צה"ל, בפיקודו של שרון. הגדוד השתתף ברוב פעולות הגמול הבאות.

ב-1956 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, ולחם במבצע קדש. במהלכו השתתף כוח בפיקודו של שרון בקרב הקשה על המיתלה. בקרב נפלו חללים רבים מבין הצנחנים, ושוב הוטחה ביקורת קשה כלפי שרון, בטענה שהקרב היה מיותר מלכתחילה. בעקבות זאת יצא שרון ללימודים בבית הספר לפיקוד ומטה בבריטניה, וקידומו בצה"ל הוקפא לתקופה ארוכה.

בשנים 1958 - 1962 למד משפטים באוניברסיטה העברית ופיקד על חטיבת חי"ר ועל בית הספר לחיל רגלים. עם כניסתו של יצחק רבין לתפקיד הרמטכ"ל ב-1964 מונה שרון לראש מטה פיקוד צפון, ושנתיים אחר כך (1966) לראש מחלקת ההדרכה במטכ"ל. בתפקיד זה הוענקה לו דרגת אלוף.

	שיחה בין הרמטכ"ל דוד אלעזר והאלוף אריאל שרון במלחמת יום הכיפורים, 1973 (צילום: דוד רובינגר)

במלחמת ששת הימים השתתף כמפקד אוגדת שיריון וזכה להערכה רבה. במיוחד, פיקודו על הקרב המסובך על מתחמי אום כתף - אבו עגיילה נלמד עד היום בבתי ספר צבאיים ברחבי העולם. לאחר המלחמה שב לתפקידו כראש מחלקת הדרכה, ובמסגרת זו העביר בסיסי הדרכה לשטחי יהודה ושומרון. ב-1970 מונה לאלוף פיקוד דרום.

הוא נשא בעיקר נטל הפיקוד על מלחמת ההתשה, ותוך כדי כך ביקר קשות את מדיניותו של הרמטכ"ל חיים בר-לב והסתכסך עם עמיתיו במטכ"ל. בתום מלחמת ההתשה (אוגוסט 1970) ובמהלך 1971 עסק בחיסול תאי מחבלים ברצועת עזה. כמו כן פינה את הבדואים מצפון סיני, מעשה שבגינו ננזף על ידי הרמטכ"ל.

ביוני 1973 פרש שרון מצה"ל, ופנה להתמודד בבחירות לכנסת, שהתקיימו באותה שנה, במסגרת המפלגה הליברלית. בין יוני לאוקטובר 1973 פעל נמרצות להקמת הליכוד.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הוחזר שרון לשירות פעיל כמפקד אוגדת שריון, הסתכסך עם הפיקוד העליון, וצלח את תעלת סואץ – מבצע שחולל את המפנה במלחמה.

אלוף אריאל שרון מלווה את רה"מ גולדה מאיר בעת ביקור בסיני, מלחמת יום הכיפורים, 1973 (צילום: יהודה ציון, לע"מ)

בבחירות לכנסת שהתקיימו בדצמבר 1973 נבחר שרון לחבר כנסת, אך כעבור שנה (דצמבר 1974) התפטר וחזר לצה"ל.

בשנים 1975 - 1976 שימש כיועץ ראש הממשלה יצחק רבין לענייני ביטחון. ובבחירות לכנסת התשיעית (1977) התמודד בראש מפלגה שהקים, "שלומציון", אשר זכתה בשני מנדטים. לאחר הבחירות התמזגה מפלגתו עם תנועת חרות. בממשלה שהקים מנחם בגין התמנה שרון לשר החקלאות. בתקופה זו קרא להגברת ההתיישבות היהודית בשטחי יהודה ושומרון. 
 

שרון לוחץ את ידו של אנוור סאדאת במפגש פסגה באופירה, 1981 (צילום: משה מילנר, לע"מ)

ב-1980, לאחר התפטרותו של עזר ויצמן מתפקיד שר הביטחון, שאף שרון להתמנות במקומו, אך בגין סירב לבקשתו, ובין השניים נוצרה מתיחות. רק לאחר הבחירות לכנסת העשירית (1981) מונה שרון לשר הביטחון. במסגרת תפקידו זה יזם את "מבצע אורנים", שנועד לחסל את בסיסי המחבלים בלבנון ולהפסיק את ההתקפות על גבול הצפון.

המבצע, שיצא לפועל תחת השם "מבצע שלום הגליל", החל ב-6 ביוני 1982. שרון היה מעורב בכל שלביו, ולטענת מבקריו ביצע חלקים ממנו בלא ליידע את ראש הממשלה מנחם בגין, ובלי לקבל את אישורו.

בספטמבר 1982, לאחר ההתנקשות בנשיא לבנון בשיר ג'ומייל, ביצעו כוחות הפלנגות הלבנונים טבח בתושביהם הפלסטיניים של שני מחנות פליטים בלבנון - סברה ושתילה.

בדו"ח ועדת כהן, אשר חקרה את הפרשה ואת אחריותה של מדינת ישראל לאירועים, נקבע כי שרון היה אחראי להתעלמות מפני האפשרות של הטבח, הן בקבלת ההחלטה להכניס את הפלנגות למחנות והן באי-נקיטת אמצעים למניעת אפשרות לטבח.

בעקבות המלצת הוועדה העביר ראש הממשלה דאז מנחם בגין את שרון מכהונתו כשר הביטחון. 

שרון חותם על שבועת אמונים לכנסת כשר בלי תיק, 1983 (צילום: נתי הרניק, לע"מ)

שרון המשיך לכהן בממשלה כשר בלי תיק, ובממשלת האחדות שקמה לאחר הבחירות ב-1984 מונה לשר התעשייה והמסחר, למרות התנגדות חברי המערך. בפברואר 1990 התפטר מן הממשלה, עקב התנגדותו להחלטת הממשלה להתיר עריכת בחירות בשטחים.

שרון נואם בכנס של הליכוד לפני הבחירות לכנסת ה-11, 1984 (נתי הרניק, לע"מ)

לאחר נפילת הממשלה ב-15 במרס התמנה שרון לשר הבינוי והשיכון בממשלה שהקים יצחק שמיר. בתפקידו זה האיץ את הבנייה אדירת הממדים בשטחים.

לקראת בחירות 1992 התמודד שרון על ראשות הליכוד, אך הגיע שלישי, אחרי יצחק שמיר ודוד לוי. מפלת הליכוד בבחירות הביאה לפרישת שמיר מראשות התנועה. בבחירות הפנימיות שהתקיימו בתנועה בפברואר 1993 נמנע שרון מלהתמודד מול בנימין נתניהו.

בממשלה שהקים נתניהו ב-1996 לא נכלל תחילה שמו של שרון, אך בעקבות אולטימטום שהציב דוד לוי "נתפר" למענו משרד התשתיות הלאומיות. הוא היה חבר הקבינט המדיני-ביטחוני, וכיהן בסוף הקדנציה כשר חוץ.

בספטמבר 2000 ערך שרון ביקור בהר הבית, שזכה לסיקור תקשורתי נרחב, למרות אזהרות של גורמים שונים מפני השלכות מעשהו. ואכן, לאחר הביקור פרץ גל מהומות אלימות בקרב הפלסטינאים ביו"ש ועזה וכן בקרב אזרחי ישראל הערבים. גל זה היה למעשה אות הפתיחת לאנתיפאדת אל-אקצא. אולם הקישור הסיבתי בין הביקור לפריצת האנתיפאדה שנוי במחלוקת ציבורית ופוליטית, ויש הרואים בביקור שרון בהר הבית רק עילה מקרית, ששימשה את הפלסטינאים כאמתלה לחידוש המאבק האלים במדינת ישראל.

בבחירות שהתקיימו ב-6 בפברואר 2001 התמודד שרון על ראשות הממשלה מול אהוד ברק, וניצח בהפרש גדול. ב-7 במרס 2001 הקים שרון ממשלת אחדות לאומית. בינואר 2003 הוביל את הליכוד לנצחון סוחף בבחירות לכנסת, והרכיב שוב ממשלה בראשותו, אם כי לא היתה זו ממשלת אחדות. בבחירות אלו נבחר בנו עומרי שרון כח"כ מטעם הליכוד. במהלך שנת 2003 נחקרו שרון ובניו (גלעד ועומרי) על ידי משטרת ישראל במסגרת חקירת הלוואה שקיבל מהמיליונר סיריל קרן, ובפרשה נוספת שבמרכזה העסקתו של גלעד שרון כיועץ על ידי איש העסקים דוד אפל.

במהלך כהונתו של שרון כראש ממשלת ישראל, התמודדה מדינת ישראל עם התקפות טרור רבות, במסגרת אנתיפאדת אל-אקצה. שרון הוביל שלושה מהלכים עיקריים כנגד מתקפת הטרור. הראשון היה פעולה צבאית תקיפה ורציפה כנגד ארגוני המחבלים. פעולות צה"ל הגיעו לשיאן במבצע "חומת מגן", באפריל 2002.

במישור נוסף, החליטה ממשלת שרון על הקמת גדר ההפרדה, שחצצה בין שטחי יהודה ושומרון לבין שאר חלקי ארץ ישראל ומנעה חדירת מחבלים לערי ישראל. המהלך השלישי נועד להטות את דעת הקהל העולמית לטובת ישראל והוא המכונה "תכנית ההתנתקות".

ב-18 בדצמבר 2003 הציג שרון את תוכניתו להתנתקות חד-צדדית מרצועת עזה. פרטיה המלאים של התוכנית הוצגו באפריל 2004, שאז הודיע כי יש בכוונתו להוציא לפועל תוכנית התנתקות והיפרדות ברצועת עזה, אשר תכלול את פינוי כל היישובים היהודיים מן הרצועה וכן פינוי מספר ישובים בצפון השומרון.

במהלך החודשים הבאים הצליח שרון, למרות קשיים מרובים, לשמור על יציבות ממשלתו ולהביא את תוכנית ההתנתקות לשלב הביצוע: באוגוסט 2005 פונו הישובים הישראליים מרצועת עזה, וכן ארבעה ישובים נוספים מצפון השומרון.

ביצועה של תוכנית ההתנתקות גרר משבר פנימי חריף בליכוד, בין המתנגדים למהלך זה למצדדים בו. משבר זה לא הסתיים גם לאחר השלמת ההינתקות. בנובמבר 2005, לאחר פרישתה של מפלגת העבודה מממשלתו של שרון והסכמה על הקדמת הבחירות לכנסת למרס 2006, הודיע שרון על פרישתו מן הליכוד ועל הקמתה של מפלגה חדשה - מפלגת קדימה.

בסוף דצמבר 2005 עבר שרון שבץ מוחי קל ואושפז תקופה קצרה בבית חולים. ב-4 בינואר 2006, ימים ספורים אחרי ששב לעבודתו כראש הממשלה, עבר אירוע מוחי נוסף, קשה יותר ואושפז בשנית. סמכויותיו הועברו לממלא מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט, אשר נעשה ראש הממשלה בפועל.

באפריל 2006 במלאות מאה ימים לאשפוזו הוגדר שרון כבעל "נבצרות קבועה" מלשוב ולמלא את תפקידו כראש ממשלה ובכך הסתיימה באופן רשמי כהונתו.

אריאל שרון ואהוד אולמרט (צילום: איי אף פי)

בחייו האישיים ידע שרון כמה טרגדיות: רעייתו הראשונה, מרגלית, שהיתה המפקחת הראשית על בתי-החולים הפסיכיאטריים בישראל, היתה בת 30 כשנהרגה בתאונת דרכים. ב-1968 שיחק בנו גור (11) ברובה, ונהרג מכדור שנפלט. בשנת 2000 נפטרה רעייתו, לילי שרון. שרון מתגורר בחוות שקמים ליד שדרות, שאותה רכש אחרי פרישתו מצה"ל. 

לעמוד הפרויקט – לחצו כאן