| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים | | |
| | שריעה
Sharia
שריעה, מערכת החוק האסלאמי,
המבוססת על הקוראן
ועל המסורת - התורה שבע"פ (סונה)
- כפי שהתגבשה בעיקר במאות הראשונות לאחר ייסוד האסלאם
בארבע אסכולות ראשיות ("מד'הב").
מתכונתה ושיטתה: פירוש הקוראן ודברי הנביא. השופט השריעי (ה"קאדי")
פונה במקרה של ספק לפוסק הלכה, הוא ה"מופתי",
החורץ את הפסק ("פתווה") בתשובה לשאלות שנשאל או ביוזמתו. השריעה אינה מבדילה בין חוק אזרחי, פלילי ומסחרי, ומבקשת להסדיר את חיי המוסלמי על כל היבטיהם המשפטיים.
למעשה נשתמר שלטונה הכולל והמוחלט רק במדינות אסלאמיות מעטות, כגון ערב הסעודית
ושאר מדינות חצי האי ערב
והמפרץ הפרסי.
ברוב המדינות האסלאמיות נחקקו מאז המאה ה-19 חוקים אזרחיים ופליליים מטעם המדינה (עפ"י רוב לפי מתכונת המערב), והוקמה מערכת של בתי משפט ממלכתיים; תחולתה של השריעה וסמכות בתי הדין שלה צומצמו בעיקר לתחום המעמד האישי (ענייני נישואין וגירושין, ירושה וכיו"ב), ואפילו בתחום זה חלה התערבות ממלכתית רבה: אמנם המדינה לא ביטלה את חוקי השריעה ולא שינתה אותם (בהיות השריעה מקודשת), אך היא אסרה והגבילה מנהגים המותרים לפיה (כגון ריבוי נשים) והטילה פיקוח על מערכת בתי הדין השריעיים ועל נוהליהם וארגונם. מדינות אחדות ביטלו מערכת זו לגמרי, ובהן טורקיה
הכמאליסטית (ב-1928), מצרים
(שב-1956 הוטל על בתי המשפט הממלכתיים בה לישם בענייני המעמד האישי את חוק השריעה עם קאדים שריעים בתור יועצים) וטוניסיה
(ב-1957).
לעומת תהליך זה של צמצום יישומה של השריעה וכוחה, מקפידות מדינות אסלאמיות רבות לקבוע בחוקתן פסקה האומרת שהחוקה והחקיקה שואבות את השראתן מהשריעה. כמו כן, ניכר תהליך של התקרבות לשריעה: אסלאמיזציה של המדינה ומערכותיה המשפטיות, השלטה הדרגתית של השריעה על חוק המדינה והפעלה מחדש של חוק העונשין השריעי (מלקות, קטיעת איברים, דין מוות לנואפים וכיו"ב). מדינות אחדות אף הטילו על ועדות של חכמי האסלאם לבדוק אם יש חוקי מדינה הסותרים את השריעה (כדי לתקנם).
מגמות אלה ניכרות בעיקר באירן,
בפקיסטן
ובסודן,
ובמידה מסוימת אף במדינות כמו מצרים
ובנגלדש.
נוסף על כך קיימים בארצות רבות ארגונים אסלאמיים קיצוניים, או כוחות עממיים בהדרכת חכמי הדת, הנאבקים למען כינון מדינה אסלאמית והחלת חוק השריעה על כל מערכותיה.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
