אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


תאי צמח
תאי צמח צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
תא עור
תא עור צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
תא עצב
תא עצב צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 רוברט הוק
 מיקרוסקופ
 שעם
 אנטוני פן לוונהוק
 חד-תאיים
 אורגניזם
 תנועה בראונית
 גרעין התא
 לואי פסטר
 חלוקת התא
 ביוכימיה
 חומצה אמינית
 חלבון
 פרנסיס קריק
 ג'יימס דיואי ווטסון
 דנ"א
 חיים
 ביולוגיה מולקולרית
 הנדסה גנטית
 שיבוט
 פרוקריוט
 אווקריוט
 טקסונומיה
 חיידקים
 ציטופלסמה
 אברון
 קרומית
 מיטוכונדריון
 ריבוזומים והקוד הגנטי
 אנדוסימביוזה
 גן
 שעתוק
 רנ"א
 רשת אנדופלסמית
 מנגנון גולג'י
 ליזוזום
 אנרגיה
 נשימה תאית
 פחמימות
 גליקוליזה
 אט"פ
 אוביקוויטין
 כלורופלסט
 פוטוסינתזה
 חללית
 תאית
 פרוטוזואה
 התמיינות
 אמבריולוגיה
 רקמות
 איבר
 מערכת העצבים
 מחזור הדם


תחומים קשורים
 ביולוגיה
 רפואה ואנטומיה


 
 
 

תא


Cell

ההיסטוריה של חקר התא |  סוגי תאים |  התא האווקריוטי ופעולתו |  מידע נוסף

תא, בביולוגיה, היחידה הבסיסית של החיים, שממנה מורכבים כל האורגניזמים. התא מסוגל לתפקד כיחידה עצמאית, כפי שקורה ביצורים חד-תאיים כמו חיידקים ופרוטוזואות, או לפתח התמחות, בתהליך התמיינות התאים במהלך ההתפתחות העוברית. התמחות של תאים, ושיתוף פעולה ביניהם על-ידי תקשורת בין-תאית, מאפשרת את קיומם של יצורים רב-תאיים מורכבים. קבוצה של תאים שמבנם ותפקודם דומים נקראת רקמה, ואוסף של רקמות הממלאות תפקיד מוגדר בגוף נקרא איבר. המדע העוסק בחקר התא, במבנהו ובתפקודו נקרא ציטולוגיה.


 


גודלו של התא זערורי, והוא אינו ניתן לצפייה בעין בלתי-מצוידת. לשם המחשה, קוטרו של תא ממוצע בגוף האדם הוא 20 מיקרומטר, ומשמעות הדבר שבין שתי שנתות של סרגל מילימטרי יכולים להסתדר בשורה 50 תאים כאלה. בגוף האדם הבוגר מצויים 75,000,000,000,000 תאים, ולהם התמחויות שונות, כמו תאי דם, תאי עצב וכו'.

 

 

נהוג להמשיל את התא החי לבית-חרושת לכימיקלים, שבו מתנהלים בעת ובעונה אחת תהליכים רבים ומורכבים, התורמים יחדיו לקיום התא עצמו, ולמילוי תפקידו המסוים באורגניזם הרב-תאי. לצורך זה קיימים בתא האווקריוטי (המושג מוסבר להלן) אברונים רבים, ששיתוף הפעולה ביניהם מאפשר לתא לבצע את מלאכתו. את כל חומרי הגלם ואת האנרגיה הדרושה לפעולתו מקבל התא של אורגניזם רב-תאי ממחזור הדם ומהתווך הבין-תאי, ואליהם הוא פולט את מוצרי הפסולת שלו, וכן את מוצריו הדרושים לפעולת הגוף. היצורים החד-תאיים קולטים את הדרוש להם מסביבתם, ופולטים אליה את פסולתם.


כיחידה עצמאית, התא מסוגל להטמיע חומרי מזון שהוא קולט מסביבתו הקרובה, להפיק מהם אנרגיה שמאפשרת את המשך קיומו, ולשכפל את עצמו - על-מנת לשמור על המשכיות החיים. אמנם ביצורים רב-תאיים התלות בין התאים השונים רבה, וסיכוייו של התא לשרוד מחוץ לאורגניזם (שלא בתנאי מעבדה) הם אפסיים; אולם המנגנונים הבסיסיים שמאפשרים את קיום התא כיחידה עצמאית קיימים גם בתאיהם של יצורים רב-תאיים גדולים ומורכבים.

 


ההיסטוריה של חקר התא

הראשון שתיאר את התא כיחידת מבנה בסיסית של אורגניזם, ואף טבע את המונח "תא", היה המדען האנגלי רוברט הוק. בשנת 1665, באמצעות מיקרוסקופ שבנה, גילה הוק את תאי השעם שבקליפת הצמח. עשר שנים מאוחר יותר היה ההולנדי אנטון פן לוונהוק, מחלוצי השימוש במיקרוסקופ בביולוגיה, לאדם הראשון שראה יצורים חד-תאיים מבעד לעדשה. אולם החוקרים הראשונים הללו, ואלה שבאו בעקבותיהם, לא עמדו על חשיבותו של התא, ולא על האוניברסליות שלו בעולם הטבע. ייתכן כי האשמה העיקרית תלויה בציוד הדל שעמד לרשותם. מכל מקום, במהלך המאה ה-18 לא נרשמה התקדמות משמעותית בחקר התא, ואפילו הצהרתו של החוקר הגרמני לורנץ אוקן (Oken) בשנת 1805, כי כל האורגניזמים בנויים מתאים, לא הכתה גלים בעולם המדע.

 

חקר התא שהוליך את הידע המצוי ברשותנו כיום התחיל איפוא רק בשנות ה-30 של המאה ה-19. תחילה, בשנת 1833, גילה הבוטנאי רוברט בראון (Brown, שעל שמו נקראת התנועה הבראונית) את גרעין התא. עלה בידו לקבוע כי גרעין זה מצוי בכל תאי הצמחים. בתוך זמן קצר נמצא כי גם תאי בעלי החיים מצוידים בגרעין, והוברר כי התאים מכילים ציטופלסמה - חומר חי ופעיל. כיוון שכך, לא היה אפשר עוד לראות את התא כיחידה מבנית ותו לא בגוף הצמח או החי.

 

התפתחויות אלה הוליכו אל עבודתם המשותפת של צמד המדענים הגרמנים, הבוטנאי מתיאס שליידן (Schleiden) והביולוג תיאודור שוואן (Schwann), אשר הגיעה לשיאה בתיאוריה של התא שהציג שוואן בשנת 1839 (בציון תרומתו רבת החשיבות של שליידן), ולפיה כל האורגניזמים מורכבים מתאים או מחומרים המיוצרים בתאים. התא, קבע שוואן, הוא החלקיק הבסיסי של האורגניזמים. הוא גם עמד על ההבחנה בין יצורים חד-תאיים ורב-תאיים.

 

מוצא התאים עדיין לא היה ברור: במשך זמן רב שררה הסברה שתאים עשויים להיווצר ספונטנית מחומר שאינו חי, למרות קביעתו הנחרצת של הביולוג הגרמני המפורסם רודולף וירכוב, ב-1855, כי "כל התאים מקורם בתאים". רק בשנות ה-70, בעיקר הודות לעבודתו של לואי פסטר, בא הקץ על תיאוריית "ההיווצרות הספונטנית" של חיים.

בעשורים שבאו לאחר הצגת התיאוריה התאית חלה התפתחות רבה בהבנת מבנה התא ותפקודו, כמו אפיון השלבים השונים של חלוקת התא המיטוטית על-ידי שניידר (Schneider) בשנת 1873. התפתחות הביוכימיה תרמה רבות לחקר התא, ובתחילת המאה העשרים היו ידועות כבר שש-עשרה מתוך עשרים החומצות האמיניות המרכיבות את החלבונים השונים שמייצר התא.

התגלית המשמעותית ביותר בחקר התא במאה העשרים התרחשה ב-1953, כאשר צמד המדענים פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון הצליחו לפענח את המבנה הכימי של הדנ"א ולהראות כיצד בנוי הצופן הגנטי. תגלית זו פרצה את הדרך להבנה עמוקה יותר של מנגנוני החיים הבסיסיים והביאה לצמיחתם של תחומי מחקר חדשים, כמו ביולוגיה מולקולרית והנדסה גנטית, ולפיתוחן של טכניקות מתקדמות כמו שיבוט.

 


סוגי תאים

נהוג להבחין בין שני סוגים של אורגניזמים: פרוקריוטיים (אין אבחנה בין חלקי התא) ואווקריוטיים (הימצאות אברונים בתא, ובראשם הגרעין). לפי החלוקה הטקסונומית (שיטת מיון האורגניזמים) החדישה ביותר, כל היצורים האווקריוטיים משתייכים לתחום (על-ממלכה) אחד, האווקריוטים, ואילו הפרוקריוטים ממלאים את שני התחומים הנותרים, חיידקים וחיידקים ארכאיים. היצורים האווקריוטיים הם חד-תאיים (ממלכת פרוטיסטה) או רב-תאיים (כל שאר הממלכות האווקריוטיות), לעומת הפרוקריוטיים שכמעט כולם חד-תאיים.

ההבדל העיקרי בין תאים פרוקריוטיים לאווקריוטיים הוא בדרך ארגון התא: ביצורים פרוקריוטיים אין הבחנה ברורה בין חלקי התא השונים, שמפוזרים בציטופלסמה של התא, בעוד שביצורים אווקריוטיים התא בנוי מתת-יחידות מוגדרות הנקראות אברונים . לכל אברון תפקיד מוגדר, ופעולתם המשותפת מאפשרת את קיום התא. כלל אברוני התא מוקפים בקרומית (ממברנה) דו-שכבתית (בתאים צמחיים קיים גם דופן תא) שמהווה את גבולו החיצוני של התא, ובתוכה נמצאת הציטופלסמה, שהיא התווך שבתוכו נמצאים האברונים. רוב האברונים מוקפים בקרומיות יחידות, אך בכמה מקרים (למשל המיטוכונדריה) אלה קרומיות כפולות, ובכמה מקרים אחרים, כמו הריבוזום והשלד התוך-תאי, אינם מוקפים בקרומית כלל. הבדלים נוספים בין פרוקריוטיים לאווקריוטיים הם אופן חלוקת התא, צורת הדנ"א, מבנה קרומית התא, גודל הריבוזומים ועוד.

הבדלים אלו בין תאים פרוקריוטיים לאווקריוטיים הביאו לניסוחה של התאוריה האנדוסימביוטית, שלפיה מקורם של האברונים אצל האווקריוטים הוא באנדוסימביוזה של פרוקריוטים קדומים.

במבנה התא הפרוקריוטי עוסק הערך פרוקריוט.

 


התא האווקריוטי ופעולתו

התא האווקריוטי מוקף קרומית בררנית, שמאפשרת כניסה של חומרים הדרושים לתא ויציאה של חומרי פסולת, או של חומרים אחרים המיוצרים בתא ומיועדים לשימוש בחלקים אחרים של האורגניזם.

 

מצגת קרום התא: התבוננו בחלקים השונים בקרום התא. התעלות בקרום התא מעבירות מולקלות, הנשאים והמשאבות בקרום התא מעבירים חומרים מסוימים לתוך התא ומחוץ לו

 

 המצגת מתוך אתר לב וליבה , באדיבות המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח ), ובאדיבות המרכז לחינוך מדעי טכנולוגי,

אוניברסיטת תל-אביב.


בכל תא אווקריוטי (למעט מספר מועט של יוצאי-דופן חסרי גרעין, ובראשם תאי הדם האדומים) קיים גרעין אחד. הגרעין הוא האברון שמכיל את המידע הגנטי של האורגניזם. מידע זה מקודד במולקולות הדנ"א - והן השולטות בכל התהליכים היוצרים את התא, בתהליכים הדרושים לקיומו ובאלה שמאפשרים את חלוקת התא היוצרת תאים חדשים. הדנ"א מחולק למקטעים שנקראים גנים; בהכללה, כל גן מכיל את המידע הדרוש לתא כדי ליצור חלבון מסוים.

אחד החשובים בתפקידי התא הוא יצירת החלבונים הדרושים לו ולתאים אחרים בגוף. בתהליך זה, המונחה על-ידי הצופן הגנטי, מעורבים מספר אברונים: בגרעין מתרחש שעתוק של הדנ"א לרנ"א-שליח, שהוא מעין העתק של הגן, ולכן גם הוא מכיל את המידע הדרוש ליצירת החלבון. הרנ"א יוצא מהגרעין אל הציטופלסמה ושם פוגש בריבוזום, המתרגם את המידע שברנ"א כנדרש ליצירת החלבון. אחדים מסוגי החלבונים עוברים אל הרשת האנדופלסמטית, והלאה אל מנגנון גולג'י, לצורך עיבוד נוסף.

במנגנון גולג'י גם מיוצרים הליזוזומים, שתפקידם לנטרל ולסלק את הפסולת שנוצרת בתא.

המיטוכונדריון הוא האברון שמפיק את האנרגיה הנחוצה לתא, בתהליך הנשימה התאית. הוא עושה זאת על-ידי פירוק של פחמימות בתהליך הגליקוליזה, ומשתמש בתוצרי הפירוק, ובחמצן, כדי ליצור מולקולות אט"פ, שהן מולקולות עתירות אנרגיה. פירוק הקשרים הכימיים באט"פ משחרר אנרגיה כימית ומעמיד אותה לרשות התא. ברוב התאים האווקריוטים קיימים כמה אלפי מיטוכונדריה.

 

אברון חשוב אחר הוא הפרוטאזום (proteasome, על שם פרוטאוס, אל הים היווני המסוגל לשנות צורה כרצונו), ובו מתרחש פירוק חלבונים. בכל אחד מתאי גוף האדם יש 30,000 אברונים כאלה, שצורתם כעין חבית, והם מפרקים כל חלבון שמגיע אליהם לפפטידים באורך של כמה חומצות אמיניות. כניסת חלבון לפרוטאזום לשם פירוק מותנית בסימונו תחילה ע"י החלבון אוביקוויטין, המציין אותו כמיועד לפירוק.

השלד התוך-תאי מקנה לתא חוזק ויציבות, שומר על צורתו של התא ומסייע להסעה של אברונים וחלקיקים אחרים בתוך התא, כחלק מזרימת הציטופלסמה.

בתאים צמחיים ובמיני פרוטוזואות נמצאות פלסטידות, שהן אברונים בעלי קרומית כפולה. הפלסטידה החשובה ביותר היא הכלורופלסט, שבו מתבצעת הפוטוסינתזה - התהליך הממיר אנרגיית השמש לאנרגיה כימית, תוך ניצול של פחמן דו-חמצני ומים. תוצריה העיקריים של הפוטוסינתזה הם פחמימות, שמשמשות את הצמחים ואת היצורים הניזונים מהם להפקת אנרגיה בתהליך הנשימה התאית. שני הסוגים נוספים של פלסטידות הם הכרומופלסטידות שאוגרות צבענים (פיגמנטים) שונים, ולוֹיקופלסטידות שאינן מכילות צבענים ומשמשות לאגירה של חומרי תשמורת.

אברון נוסף שאופייני לצמחים הוא החללית. בכל תא צמחי נמצאות חללית אחת או יותר, שמקנות לתא חוזק ויציבות ולעיתים משמשות כמאגר לחומרי תשמורת. אברונים דומים, קטנים בהרבה, מצויים בתאי בעלי חיים, שם תפקידם הוא אחסון זמני של חומרים הדרושים לתא, או צבירת פסולת עד לפינויה.

מאפיין נוסף של התא הצמחי, שמבדיל אותו מתאי בע"ח, הוא דופן התא. זהו השלד החיצוני של התא הצמחי, מחוץ לקרומית התא. דופן התא מורכב מדופן ראשוני ומדופן משני, העשויים ברובם מתאית. גם לכמה פרוטוזואות יש שלד חיצוני.

 


מידע נוסף

נשיקת מוות מולקולרית - מה זה "יוביקיטין", איך חלבונים עוברים פירוק דרך תאים, ובמילים אחרות - על מה בדיוק קיבלו הישראלים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר פרס נובל בכימיה? כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

הביצה והתרנגולת של החיים - מדענים מחפשים את התא המינימלי המספיק לתפקוד כתא חי עצמאי. מכל מקום, השאלה הבסיסית ביותר – כיצד נוצרו החיים מלכתחילה, נשארה אחת השאלות הפתוחות במדע. החיים כתוכנה. מאמר מתוך מגזין "גליליאו".

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

העור הוליד עכבר - "לתאים בגופנו יש תפקידים ברורים: תא עצם שונה במבנהו ובתפקודו מתא שריר, מתא כבד או מתא מוח. אבל כל התאים האלו התפתחו מתא אחד – הביצית המופרית. בראשית התפתחותו של העובר, כל תאיו הם תאי גזע עובריים המסוגלים להפוך לכל תא שהוא וליצור את כל הרקמות והאיברים בגוף הבוגר". חוקרים הצליחו להפוך תאי עור של עכבר לתאי גזע עובריים. יתכן כי בעתיד השיטה תשופר ותהפוך בטוחה יותר, דבר שיקרב את היום שבו נוכל לרפא מחלות בעזרת השתלת תאים. כתבה מתוך מגזין "גליליאו".

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as33-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©