תיאולוגיה (theology; מיוונית: theos - 'אל', logos - 'דיון'), דיון באל או במציאות האלוהית. בהיסטוריה של הדתות התיאולוגיה מציינת את ההסבר המיתולוגי למקור העולם. אצל אריסטו היא מציינת את "הפילוסופיה הראשונה", כלומר - המטפיסיקה.
הדורות הראשונים של העיון הנוצרי השתמשו במושג "תיאולוגיה" לכינוי הכרת העניינים האלוהיים באופן כללי: הכרת אלוהי האמת, התגלותו בכתבי הקודש והלל ושבח לאל. במסורת הנוצרית המזרחית מציין המושג את הכלול בסוד האל, זאת להבדיל ממה שהאל מגלה על תוכניתו לגבי העולם, ובעיקר לגבי הבריאה והגאולה. במסורת הנוצרית המערבית מהמאה ה-12, ובמיוחד במאה ה-13, התיאולוגיה היא הידיעה המבקשת ליצור סינתזה של יסודות האמונה הנוצרית על מנת לספק הסברים לשאלות של אמונה.
בספרים הנוצריים הקלאסיים...
