אוסמוזה

לחץ אוסמוטי (Osmotic Pressure) הוא הלחץ שצריך להפעיל על תמיסה כדי למנוע זרימה של ממס לתוכה דרך קרומית חדירה-למחצה, אם זו מפרידה בין התמיסה לבין ממס טהור. הלחץ האוסמוטי של תמיסה מהולה (של חומר לא-אלקטרוליטי) חופף ללחץ הגזים באותו נפח ואותה טמפרטורה. הלחץ האוסמוטי נמדד ביחידות אטמוספירה וביחידות לחץ אחרות.

אוסמוזה הפוכה (reverse psmosis) היא תהליך שמתחרש כאשר מופעל לחץ פיסי על הנוזל בצד הקרומית שבו ריכוז המומס הוא הנמוך יותר. לחץ זה גורם למעבר המומס מהצד שבו ריכוזו נמוך לצד שבו הריכוז גבוה. לאוסמוזה ההפוכה נודעת חשיבות, בין היתר, באחדות מהשיטות להתפלת מים.

לתהליך האוסמוזה נודעת חשיבות רבה במנגנוני העברה ובקרה במערכות ביולוגיות, כגון התפתחות צמחים ותפקוד התאים. לדוגמה, בתאי הצמחים קיים לחץ אוסמוטי גבוה, ומשום כך מסוגלים תאי השורש לינוק מים מהקרקע (דפנות התא משמשים כקרומיות חדירות-למחצה), ולהעבירם אל כל שאר התאים, לעתים לגובה של עשרות מטרים מעל פני הקרקע (כגובהו של עץ גדול). הלחץ האוסמוטי גבוה במיוחד בצמחי מלחה, ולכן הם יכולים להפיק מים חיים מקרקע בעלת ריכוז מלחים גבוה, שצמחים אחרים היו מתים בה.

אוסמורגולציה (Osmoregulation) היא ויסות הלחץ האוסמוטי בתוך אורגניזם. זהו אמצעי שבעזרתו שומרים האורגניזמים על הרמה הדרושה של ריכוז מים, מלחים, יונים וכיו"ב בתאי גופם. לדוגמה: לחד-תאיים יש בועיות מתכווצות, בבע"ח אחרים יש נפרידיות, אבוביות מלפיגי, כליות או קוטיקולה; כל אלה מגינים על הגוף מפני איבוד נוזלים או חדירתם.

יש המשתמשים במלה העברית "פעפוע" לציון תהליך האוסמוזה, אך יש המשתמשים באותה מלה עצמה לתיאור תהליך הדיפוזיה, ולכן מוטב לוותר עליה.