הקהילייה הערבית המאוחדת, (קע"ם; בערבית: "אל-גומהוריה אל-ערביה אל מותחידה", "הרפובליקה הערבית המאוחדת"), שמן של מצרים וסוריה עם איחודן בפברואר 1958.
היוזמה לאיחוד מלא באה מההנהגה הסורית, שחששה מהתפוררות המדינה הסורית במאבקי סיעות יריבות, מהשתלטות קומוניסטית וממזימות של מעצמות המערב והמדינות הפרו מערביות באזור, ובעיקר טורקיה. האיחוד אושר במשאל עם, ושליט מצרים גמאל עבד אנ-נאצר נבחר במשאל זה לנשיאות (היה מועמד יחיד).
נאצר מינה אספה לאומית - חציה מצרית וחציה סורית, 4 סגני נשיא (שני מצרים ושני סורים), ממשלה מרכזית שנועדה לטפל בענייני חוץ, הגנה, תיעוש ו"הדרכה לאומית", ושתי ממשלות "מחוזיות" - למצרים ולסוריה. המפלגות הסוריות היו אמורות להתפרק ולהתמזג במפלגה...
