 | | סמל המשחקים האולימפיים | | |  |  | הגעתם לנתב"ג של ארונות 10 מהנרצחים במשחקים האולימפיים במינכן, 1972 צילום: לע"מ
| | |  | | מרק ספיץ זכה ב-7 מדליות זהב, וגם שבר 7 שיאי עולם! צילום: איי פי
| | |  | | יעל ארד ואורן סמדג'ה, זוכי מדליות כסף וארד (בהתאמה) בבמשחקים האולימפיים בברצלונה, 1992 צילום: לע"מ
| | |  | | סמלה הרשמי של המשחקים האולימפיים באתונה, 2004 | | |  | | סטודנטים סינים חוגגים את ההחלטה לקיים אצלם את המשחקים האולימפיים ב- 2008 צילום: איי פי
| | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים | | |
| | משחקים אולימפיים
Olympic Games
משחקי העת העתיקה | המשחקים האולימפיים המודרניים | הוועד האולימפי הבינלאומי | הישגים ספורטיביים יוצאי דופן | סקירת ארועים בתולדות המשחקים האולימפיים | ציטוטים | מידע נוסף
משחקים אולימפיים, כינוס ספורט עולמי הנערך מדי ארבע שנים בהשתתפות כל המדינות החברות בארגון הגג המנהל אותם, הוועד האולימפי הבינלאומי. הספורטאים מתחרים במספר רב של ענפי ספורט.
| משחקי העת העתיקה |  | |
ההשערה ההיסטורית המקובלת היא כי המשחקים האולימפיים נערכו לראשונה במאה ה-8 לפני הספירה ביוון, לציון ניצחון הרקלס על
המלך אווגיאס. על פי גודלו של האיצטדיון העתיק שנחשף באולימפיה, נראה שהמשחקים נערכו לעיני כ-45 אלף צופים. אורכו של מסלול הריצה היה סטדיה אחת - 192 מ', ומכאן השם "איצטדיון".
המשחקים נערכו באולימפיה, בחבל אֶלִיס שבדרום יוון. ביוון העתיקה נערכו
משחקים אלה 293 פעמים. בניגוד למסורת הנהוגה כיום, במשחקי העת העתיקה הורשו להשתתף יוונים בני חורין בלבד (גם אם לא התגוררו ביוון).
| הידעת? |
|
| האלוף האולימפי הראשון |
|
ככל הידוע, המנצח הראשון בהיסטוריה במשחקים האולימפיים היה אצן בשם קוראבוס (Coroebus), שניצח בריצה למרחק 192 מ', ב- 776 לפני הספירה. |
|
|
|
|
תחילה נמשכו המשחקים יום אחד, ואחר כך שלושה ואף חמישה ימים. המשחקים נערכו מדי ארבע שנים, בחודש יולי; בתקופה ההלניסטית נהגו למנות לפיהם תאריכים.
פרק הזמן שבין המשחקים נקרא "אולימפיאדה", ותאריכים שונים צוינו באמצעותו. לדוגמה, פלישת אחשורוש ה-1
ליוון, במלחמת יוון-פרס,
אירעה בשנת 1 לאולימפיאדה ה-75 (480 לפנה"ס).
בשנת 80 לפנה"ס העביר הדיקטטור הרומאי סולה
את המשחקים מאולימפיה לרומא, אך הוא פרש מתפקידו בשנה שלאחר מכן, והמשחקים חזרו לכור מחצבתם, עד אשר הופסקו ב-393 בידי הקיסר הרומי תיאודוסיוס ה-1,
שראה בהם ביטוי לעבודת אלילים.
ב- 54 השנים הראשונות לקיום המשחקים, היה ענף תחרות אחד - תחרות הריצה למרחק סטדיה אחת. לאחר מכן נוספו תחרויות ריצה למרחק שתי סטדיות ו- 24 סטדיות וכן תחרות הפנטלון (קרב חמש) הכוללת התחרות בריצה, קפיצה לרוחק, היאבקות, זריקת דיסקוס וזריקת כידון. במהלך השנים נוספו למשחקים מספר ענפי תחרות אחרים דוגמת איגרוף, וכמה ענפי תחרות לילדים. בסביבות 220 לפנה"ס התייצבו המשחקים ב-21 אירועים.
המשחקים העתיקים לא שימשו כאירוע ספורטיבי בלבד ונחגגו גם כאירוע דתי ואמנותי, ששולבו בו תחרויות בין משוררים ונאומים. בנוסף שימש האירוע להצגת יצירות אמנות חדשות. רוב התחרויות (למעט אלה אשר יועדו לילדים) התקיימו באיזור האיצטדיון אשר נקרא "אלטיס". נשים יווניות (מלבד כוהנות דת, ונשים זרות ממעמד גבוה) לא הורשו להיכנס לאיזור זה ולצפות במשחקים. עד לשנת 720 לפני הספירה לבשו המתחרים מעין אבנט מותניים, אך באותה שנה פשט אחד הרצים את בגדיו וניצח, ומאותה שנה נהגו לעשות כן כל המתחרים. אחת האגדות מספרת כי התחזות אמו של אחד המתחרים למאמן, שהיתה כאמור אסורה, הובילה להנחייה כי גם המאמנים יופיעו בעירום מלא.
מנצחי התחרויות זכו באופן רשמי בזר מענף עץ הזית הקדוש, אשר גדל לצד מקדש זאוס האולימפי. אם זכו ביותר מענף תחרות אחד, הוצב פסל בדמותם באיזור ה"אלטיס". באופן בלתי רשמי נהנו הזוכים מתהילת גיבורים, שלל מתנות יקרות מצופים ומעריצים וטובות הנאה בעירם. כך למשל נהגה העיר אתונה
להעניק לבניה הזוכים ארוחות חינם ומקומות כבוד בתיאטרון.
ככל הידוע, בכל תקופת קיום המשחקים, הם לא הופסקו או נדחו ולוּ פעם אחת בשל מלחמה בין ערי המדינה
המשתתפות. יתרה מזו, על פי המסורת הוכרזה שביתת נשק בתקופת המשחקים, והפרת מסורת זו היתה כרוכה בעונש. 
| המשחקים האולימפיים המודרניים | | |
ב- 1892 העלה הברון הצרפתי פייר דה קוברטן
את הרעיון לחדש את המשחקים האולימפיים. הרעיון התקבל בהתלהבות. ב- 23 ביוני 1894 הוקם הוועד האולימפי הבינלאומי (International Olympic Committee), שהחל לדון בחידוש המשחקים. דה קוברטן רצה לקיימם ב-1900 בפריס, אבל היוונים תבעו את הכבוד לעצמם. סוחר יווני אמיד, יורגו אוורוף (Averoff), תרם 2,000,000 דרכמות לבניית איצטדיון השיש בלב אתונה, לפי דוגמת האיצטדיון באולימפיה.
ב- 6.4.1896 הכריז יורגו מלך יוון על פתיחת המשחקים האולימפיים הראשונים בעת החדשה. במשחקים אלה השתתפו כ-300 מתחרים (רובם יוונים) מ- 13 מדינות. בתשע מן התחרויות (43 במספר בסך הכול) זכתה המשלחת האמריקנית במקום הראשון.
המשחקים האולימפיים באתונה, 1896 (מתוך אימג'בנק / GettyImages)
המנצח האולימפי הראשון היה סטודנט אמריקאי בשם ג'יימס קונולי, אשר התחרה בקפיצה משולשת. עם זכייתו הוכתר קונולי בזר של ענפי עץ זית ובמדליית כסף (מדליית זהב לא הוכנסה לשימוש עדיין). לאחר מכן גורש קונולי מלימודיו באוניברסיטת הרוורד, מכיוון שלא קיבל אישור להשתתפות במשחקים. בריצת המרתון הראשונה (שנחשבה לאירוע היוקרתי ביותר) ניצח ספירידון לואיס, שואב מים יווני שהפך בן-לילה לגיבור לאומי.
טקס סיום המשחקים האולימפיים באתונה, 2004 (צילום: רויטרס)
| הוועד האולימפי הבינלאומי | | |
חברי הוועד האולימפי הבינלאומי הם לרוב חברי הוועדים האולימפיים הלאומיים. בידי הוועד מצוי כוח פוליטי וכלכלי רב, ומעת לעת עולים חשדות למעשי שחיתות הכרוכים בתהליך קבלת ההחלטות בועד. חברי הוועד האולימפי הראשון היו כולם אמריקאים או אירופיים (למעט נציג ניו זילנדי אחד). ב-1908 נבחר לוועד הנציג האסייתי הראשון, ושנתיים לאחר כך הנציג האפריקני הראשון. חברי הוועד מכהנים בתפקידם עד לגיל 80.
האתלט האמריקאי ג'סי אוונס מצדיע במהלך קבלת מדליית הזהב בתחרות קפיצה לרוחק במשחקים האולימפיים בברלין, 1936 (צילום: איי פי)
הוועד האולימפי הוא זה הקובע היכן יערכו המשחקים האולימפיים. אירוח המשחקים נחשב לאירוע יוקרתי בקנה מידה בינלאומי ובעל פוטנציאל לשיפור מצבה הכלכלי של העיר/המדינה המארחת. בהתאם לכך הערים המועמדות מקיימות ביניהן תחרות עזה על הזכות לארח את המשחקים, זאת למרות ההשקעה העצומה הכרוכה בהקמת המתקנים הראויים ובהפקת האירוע.
ב-1976 אירחה העיר הקנדית מונטריאול את המשחקים האולימפיים. עקב ההוצאות האדירות נכנסה העירייה לחובות, שמסתכמים נכון ל-2004 ביותר ממיליארד דולר. עד היום, 28 שנה אחרי תום המשחקים, משלמים תושבי מונטריאול מס מיוחד בניסיון לכסות חוב זה.
ב-1984, בעת קיומם של המשחקים בעיר לוס אנג'לס, קיבלו המשחקים צביון מסחרי-בידורי, אשר הלך וגבר בשנים לאחר מכן. אל תקציב המשחקים נוספו סכומי עתק מחסויות שהעניקו חברות ענק וכן ממכירת זכויות השידור לגופי תקשורת המונים ברחבי העולם. לצביון זה היתה השפעה מכרעת על ניסוח חוקי המשחקים, ובמקרים רבים (דוגמת ביטול האבחנה בין ספורטאים מקצוענים לחובבנים) הם מוכפפים לטובת מילוי תאוותו הבידורית של קהל הצופים.
בשנת 1952 נערכו המשחקים הפַּרַאלִימפיים הבינלאומיים הראשונים (המשחקים האולימפיים לנכים). כיום מתקיימות כמה מסגרות אולימפיות מיוחדות במקביל למשחקים האולימפיים הרגילים, וביניהן: המשחקים האולימפיים לנכים, המשחקים האולימפיים למוגבלים שכלית והמשחקים האולימפיים לקהילה ההומו-לסבית.
על פי תקנון התנועה האולימפית, המשחקים האולימפיים מתנהלים בין ספורטאים כיחידים ולא בין מדינות. בתחילה נועד האירוע לעשות שימוש בספורט כדי לקרב בין העמים והמדינות השונות ולעודד אחווה בין בני האדם באשר הם. למרות כל אלה הפכו לא פעם המשחקים זירה לעימותים בינלאומיים והפגנות כוח פוליטיות ומדיניות.
בחירת הספורטאים המתמודדים מוטלת על הוועדים האולימפיים הלאומיים, שמבצעים משימה זו בדרך כלל באמצעות קביעת רף הישגים אובייקטיבי (המינימום האולימפי). על מנת לשמר את אופיים הספורטיבי של המשחקים האולימפיים, נקבע כי רק ספורטאים חובבים (מי שאינם זוכים לגמול כספי על פעילותם הספורטיבית או כתוצאה ממנה) יורשו להשתתף במשחקים. כלל זה נאכף לאורך השנים ברמות שונות של קפדנות. לקראת סוף המאה ה-20 בוטלה האבחנה בין ספורטאים מקצוענים לחובבנים לחלוטין.
נכון לשנת 2008 , במשחקים האולימפיים שנערכו בבייג'ין, התקיימו תחרויות ב-38 ענפי ספורט שונים.
| הישגים ספורטיביים יוצאי דופן | | |
לונדון 1908 - דוראנדו פייטרי, רץ מרתון איטלקי לא ידוע, נכנס במפתיע ראשון לאיצטדיון, אבל במצב של אובדן-חושים. הוא פנה להקיף את המסלול בכיוון הלא-נכון. כשהעירו לו על כך הסתובב, והתמוטט כעבור כמה צעדים. בסופו של דבר הרימו אותו אנשי העזרה הראשונה והוא חצה את קו הגמר על גבי אלונקה. פייטרי נפסל, ולמחרת קיבל גביע זהב מיוחד.
סטוקהולם, 1912 - האתלט האמריקאי ג'ים ת'ורפ
(ממוצא אינדיאני). ניצח גם בקרב- 5 וגם בקרב-10 באתלטיקה. מלך שבדיה אשר העניק לו את המדליה ואמר: "אדוני, אתה האתלט הכי מדהים בעולם". לאחר שמצאו מנהלי ארגון האתלטים החובבנים כי כמה שנים לפני כן שיחק ת'ורפ בייסבול בצורה חצי-מקצוענית, וקיבל 60 דולר בחודש כהחזר הוצאות נסיעה (מעשה אסור על פי חוקת החובבנות של אז), הוא נדרש להחזיר את המדליות, ככלל הנראה גם מסיבות של אפליה גזענית. ב-1983, 30 שנה אחרי מותו, הוחזרו המדליות למשפחתו.
האצנית האמריקאית, ווילמה רודולף בדרך לניצחון בריצת הגמר ל-100 מטר במשחקים האולימפיים ברומא, 1960 (צילום: אימג'בנק / GettyImages)
אמסטרדם, 1928 - מדליית הזהב האולימפית הראשונה למדינה אסייתית, שזכה בה האתלט היפני מיקיו אודה בקפיצה משולשת.
ברלין, 1936 - בימים בהם הנהיג אדולף היטלר
את תורת הגזע, זכה האתלט השחור ג'סי אוונס,
במשחקים האולימפיים בברלין, בארבע מדליות זהב: ריצת 100 מטר, 200 מטר, קפיצה למרחק ומירוץ שליחים.
הלסינקי, 1952 - האצן הצ'כי אמיל זטופק
השלים הישג מופלא וזכה בשלוש תחרויות מתישות בריצות ארוכות: 5,000 מ' (14:06.06 ד'), 10,000 מ' (29:17.0 ד') ומרתון (2:23.02 שעות).
רומא, 1960 - האצנית האמריקנית וילמה רודולף נקעה
את קרסולה במהלך חימום לפני ריצת ה-100 מטר, אבל התאוששה וזכתה בשלוש מדליות זהב: 100 מ', 200 מ' ומירוץ 400 מ' שליחים.
מכסיקו-סיטי, 1968 - בוב בימון
קפץ למרחק 8.90 מטר ושיפר את השיא העולמי ב-55 ס"מ. להישג עזרו גם רוח מסייעת אופטימלית, 2.0 מ' לשנייה ותנאי הגובה. שיאו של בימון החזיק מעמד 23 שנה.
מינכן, 1972 - השחיין היהודי אמריקאי מרק ספיץ
השתתף ב-7 משחים, זכה ב-7 מדליות זהב ושבר 7 שיאי עולם.
מונטריאול, 1976 - המתעמלת הרומניה בת ה-14 נדיה קומנץ',
הדהימה את העולם כאשר זכתה בשלוש מדליות זהב, אחת מכסף ואחת נוספת מארד. והעיקר זוכה שבע פעמים בציון המושלם, שלא ניתן עד אז מעולם - 10. על לוח התוצאות, שלא הוכן כלל לאופציה של הערכה כזאת, התנוסס הציון 1.0.
נדיה קומנץ' בתרגיל התעמלות במשחקים האולימפיים במונטריאול, 1976 (צילום: איי פי)
לוס-אנג'לס, 1984 - אחרי מאמץ גופני שהתיש אותה ועל סף התייבשות, הגיעה האצנית השוייצרית גבריאל אנדרסון-שייס אחרונה לקו המטרה של ריצת המרתון. היא ריגשה את כל העולם כשסירבה שייגעו בה מחשש שתיפסל. האתלט קרל לואיס
שיחזר את שיאו של ג'סי אוונס וזכה בארבע מדליות זהב: ריצת 100 מטר, 200 מטר, קפיצה למרחק ומירוץ שליחים.
סיאול, 1988 - השחיינית הגרמניה קריסטין אוטו הפגינה תצוגה אולימפית יוצאת דופן וזכתה ב-6 מדליות זהב.
ברצלונה, 1992 - נבחרת החלומות של ארה"ב בכדורסל זכתה במדליית זהב לאחר שניצחה את כל המשחקים בתחרות בהפרש ממוצע של 44 נקודות.
אטלנטה, 1996 - המתעמלת האמריקאית קרי סטרג ביצעה את התרגיל המכריע בתחרות , אבל בנחיתה נקעה את הקרסול. למרות הכאבים נשארה סטראג לעמוד על רגל אחת עד השלמת התרגיל, ורק אז נשכבה והתפתלה מכאבים. ארה"ב זכתה בזהב, ומאמנה בלה קרולי נשא אותה בזרועותיו לחלוקת המדליות.
סידני, 2000 - האתלטית האמריקאית מריון ג'ונס הפכה לאישה הראשונה הזוכה בחמש מדליות באתלטיקה במסגרת אירוע אולימפי אחד: שלוש מדליות זהב ושתי מדליות ארד. ב-2007 הודתה ג'ונס כי השתמשה בסמים אסורים, וכתוצאה מכך נאלצה להחזיר את המדליות בהן זכתה.
| סקירת ארועים בתולדות המשחקים האולימפיים | | |
סקירת ארועים בתולדות המשחקים האולימפיים:
1897: נקבעת הסיסמה האולימפית "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר".
1900: נערכים המשחקים האולימפיים בפעם השנייה, המשולבים בתערוכה העולמית בפריס.
1904: העיר סנט לואיס שבארה"ב מארחת את המשחקים האולימפיים הנערכים בפעם השלישית. אולימפיאדה זו זוכה לכינוי: "האולימפיאדה הגרועה ביותר", שכן למעט שיתופם של בני מיעוטים למטרות מחקר אנתרופולוגיות (!), תזכר אולימפיאדה זו גם בזכותו של המתעמל האמריקאי ג'ורג' אייסר שזכה בשש מדליות למרות מגבלה זניחה – רגל מעץ.
1916: המשחקים האולימפיים ה- 6 עמדו להתקיים בברלין, אבל בוטלו בגלל מלחמת העולם הראשונה.
1920: במשחקים האולימפיים ה-7 באנטוורפן (בלגיה) הונף לראשונה הדגל האולימפי - 5 טבעות צבעוניות המסמלות את 5 היבשות.
1924: נערכו לראשונה גם משחקי חורף בעיר שמוני שבצרפת, ומאז הם נערכים במקביל למשחקי הקיץ (החל מ-1994 נערכים משחקי החורף שנתיים לאחר משחקי הקיץ).
1936: ברלין הנאצית אירחה את המשחקים. הגרמנים התחייבו שלא תהיה כל אפליה לרעה כלפי יהודים ומי שאינם לבנים, אבל ספורטאים יהודים רבים החרימו את המשחקים האולימפיים. טקס תחילת המשחקים, אותו פתח היטלר, הפך למפגן נאצי.
1940: המשחקים נועדו להתקיים בטוקיו, אבל בשל מלחמת סין-יפן הם נערכו בהלסינקי. בינתיים פרצה מלחמה בין פינלנד לברה"מ, והוחלט לפסוח על המשחקים האולימפיים ה-12 ולארגן את המשחקים האולימפיים ה-13 בלונדון ב-1944. בעטיה של מלחמת העולם השנייה לא נערכו גם משחקים אלה, והם נדחו עד 1948.
1948: גרמניה ויפן לא הורשו להשתתף במשחקי לונדון.
1952: הופעת הבכורה האולימפית של ישראל במשחקי הלסינקי. לראשונה מאז 1912 השתתפו הרוסים במשחקים.
1964: אסיה אירחה לראשונה את המשחקים שהתקיימו בטוקיו, יפן. לכבוד היפנים הוכנסה לתוכנית תחרות בג'ודו.
1968: המשחקים האולימפיים נערכים במקסיקו סיטי, והחלו גם המפגנים הפוליטיים: האתלטים האמריקנים טומי סמית וג'ון קרלוס הניפו אגרופים קפוצים - סמל "הכוח השחור" - בטקס חלוקת המדליות, וסולקו מהכפר האולימפי.
האתלטים האפרו-אמריקאים טוני סמית וג'ון קרלוס ניצבים על הפודיום האולימפי במשחקי מכסיקו 1968 ומרימים את ידם בהצדעת "הכוח השחור", כאות להזדהות עם המאבק למען זכויות האפרו-אמריקאים וייצוגם הפוליטי בארה"ב (צילום: אימג'בנק / GettyImages)
1972: כעבור 4 שנים במינכן הגיעה המעורבות הפוליטית לשיא דרמטי בטבח הספורטאים הישראלים -
מחבלים פלסטינאים פרצו למגורי המשלחת הישראלית והרגו שניים מחבריה. אחרי מו"מ ממושך הוסכם שהמחבלים ובני הערובה הישראלים יוטסו למדינה ערבית. כוחות הבטחון הגרמניים הכינו מארב בנמל התעופה, ובקרב שהתפתח נהרגו עוד 9 מבני הערובה. המשחקים נמשכו למרות דרישת ישראל להפסיקם.
טקס הזיכרון לזכר הספורטאים הישראלים שנרצחו במשחקים האולימפיים במינכן ב-1972 (צילום: אימג'בנק / GettyImages)
1976: 22 מדינות אפריקניות החרימו את המשחקים במונטריאול (קנדה) - בשל השתתפותה של ניו זילנד, המקיימת קשרי ספורט עם דרום אפריקה. אסתר שחמורוב-רוט היתה
הישראלית הראשונה שהופיעה בגמר אולימפי; היא סיימה במקום ה-6 בריצת 100 מ' משוכות.
1980: 40 מדינות ובראשן ארה"ב החרימו את משחקי 1980 במוסקבה, לאחר שברה"מ סירבה להיענות לדרישת נשיא ארה"ב קרטר לפנות את צבאה מאפגניסטן. ישראל השתתפה אף היא בחרם.
1984: 52 שנים לאחר המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס ב-1932, התקיימו המשחקים בשנית בעיר. הסובייטים גמלו לאמריקנים, והחרימו - עם 14 מדינות מהגוש המזרחי - את המשחקים, בטענה שלא ננקטו אמצעי אבטחה לספורטאיהן.
1988: שערורית בן ג'ונסון: במהלך המשחקים האולימפיים בסיאול, האצן הקנדי בן ג'ונסון הדהים את העולם בשיא עולם חדש בריצת 100 מ' - 9.79 שניות. התדהמה התחלפה באכזבה כשהתגלה כי נטל סטרואידים לא חוקיים.
1992: במשחקים האולימפיים בברצלונה זכתה הישראלית יעל ארד במדליית
כסף בג'ודו, בקטגוריית המשקל עד 61 ק"ג, המדליה הראשונה שקיבל אי פעם ספורטאי ישראלי. למחרת הישגה של ארד זכה גם אורן סמדג'ה במדליה
אולימפית (ארד), גם הוא בג'ודו.
1994: השתתפות ראשונה של ישראל במשחקי החורף, שנערכו בלילהאמר, נורבגיה.
1996: במשחקים האולימפיים באטלנטה זכה הגולש הישראלי גל פרידמן במדליית
הארד.
2000: במשחקים האולימפיים בסידני זכה חותר הקיאק הישראלי מיכאל קלגנוב במדליית
ארד במקצה ל-500 מ'.
הגולש הישראלי גל פרידמן ומדליית הזהב (צילום: איי פי)
2004: במשחקים האולימפיים באתונה זכה השייט גל פרידמן במדליית זהב אולימפית, מדליית הזהב הראשונה שקיבל אי פעם ספורטאי ישראלי; הג'ודוקא אריק זאבי
זכה במדליית ארד.
2008: ישראל שולחת לאולימפיאדה את הנבחרת הגדולה ביותר מעולם, 43 ספורטאים. במדליית ארד זכה הגולש שחר צוברי;
אלכס שטילוב הגיע למקום ה-8 בהתעמלות מכשירים (ההישג הטוב ביותר של ישראלי במשחקים האולימפיים בענף זה); השייטות ורד בוסקילה וניקה קורניצקי מגיעות למקום הרביעי.
| ציטוטים | | |
מקבץ ציטוטים מפי ספורטאים ישראלים שכשלו במהלך המשחקים האולימפיים מאז הקמת המדינה:
- "לא שמעתי את פקודת 'ההיכון,' שנאמרה ביפנית" (האצן לוי פסבקין, טוקיו 1964).
- "הגיד בגד בי. הדלקת מהפציעה הממושכת החלה להכאיב לי מייד עם הנחיתה בטוקיו. מרחתי כל מיני משחות, אך לשווא" (עמוס גלעד, רץ למרחקים בינוניים, טוקיו 1964).
- "אין לנו מסורת ספורטיבית עשירה ואין לנו תנאי אימון מתאימים. בגלל המצב הבטחוני אין לנו מספיק כסף להוציא על בניית בריכות שחייה. חלק גדול מהשחיינים שלנו מתאמן בבריכות ציבוריות" (גרשון שפע, שחיין, מכסיקו 1968).
- "אין לי תירוצים. למרות שקופחתי – זהו כשלון" (יונה מלניק, ג'ודוקא, מונטריאול 1976).
- "עשינו הכל כדי לעצור אותם, אבל הרגליים לא נשמעו לנו (יצחק שום לאחר התבוסה 4:1 לברזיל, מונטריאול 1976).
- "העצבים השפיעו עלי לרעה. קיבלתי זריקות בצלעות ואולי זה השפיע. חוץ מזה, היריב הגרמני בכלל לא היה צריך להיות באולימפיאדה. הוא לא עשה קריטריון ונכנס לאולימפיאדה במתנה" (המתעמל גוצ'ה ציציאשוילי, ברצלונה 1992).
- "הגזימו האמריקנים. מי קם לתחרויות ב5- בבוקר? כנראה שלא הייתי מספיק עירנית" (לידיה חתואל-צוקרמן, אטלנטה 1996).
- "שנה שלמה לא ידעו למצוא בארץ את סוג הווירוס בו לקתה יעל. אם היו מוצאים אותו בזמן, היא לא היתה מפסידה היום" (דני ליאופולד, מאמנה של הג'ודוקא יעל ארד, מסביר את כישלונה באטלנטה 1996).
- "היתה לי רוח מול הפנים...לפני שמונה חודשים עברתי ניתוח במפשעה, ובמבט לאחור הטראומה שעברתי לא עזרה" (דני קראסנוב, קופץ במוט)
- "את השיאים שלי אני עושה בדרך כלל בערב. אני לא משופשפת מספיק כדי לשחות בבוקר" (עדי ביכן, שחיינית, סידני 2000).
- היה לי אחלה זינוק, אבל פשוט לא מהצד הנכון" (גולש הרוח עמית ענבר, סידני 2000).
| מידע נוסף | | |
עין לציון צופיה. גיליון הציונים של אולימפיאדת בייג'ינג - פלפס הכריש, בולט מלך העופות, סהר זוברי שלנו והמתנדבות הסיניות. כולן בגיליון הציונים לסיכום המשחקים האולימפיים. וגם: בנות כמה המתעמלות הסיניות, ומה לעזאזל עובר על הוועד האולימפי הבינלאומי? כתבה מאתר ynet
לקריאת הכתבה - לחצו כאן
הלפיד בבייג'ינג כבה: להתראות בלונדון 2012 - אחרי 17 ימים, 28 ענפים ו-958 מדליות, המשחקים האולימפיים ננעלו בטקס מרשים ב'קן הציפור'. החלה הספירה לאחור: בעוד 1,433 ימים תיפתח אולימפיאדת לונדון 2012. המדליסט הישראלי היחיד, שחר צוברי, נשא את דגל המדינה באיצטדיון. כתבה מאתר ynet
לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
האודיסיאה ביוון ננעלה. סין מתכוננת לכיבוש העולם - זהו זה - שבועיים של שיאים, גיבורים, טרגדיות וסמים קשים הגיעו לקיצם בטקס הנעילה המפואר של האולימפיאדה ה-28 באתונה. האש האולימפית נכבתה באתונה ועברה רשמית לבייג'ינג שתארח את המשחקים ב-2008. תגידו תודה ושלום לפלפס, אל-גארוז' וגל פרידמן שלנו. כתבה מאתר ynet
לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
באה מאהבה - הוועד האולימפי היה זקוק לסידני כדי לשקם את תדמיתו שנפגעה קשה בעשור האחרון. אוסטרליה היתה צריכה את האולימפיאדה בכדי להציג לעולם כולו את התרבות החדשה שלה. רונן דורפן מסכם את המשחקים בהם קמה הרוח האולימפית לתחייה. כתבה מאתר ynet
לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
אולימפיאדה - נגיד שאיפשהו בעולם, אולי באיזו עיר, אולי באיזה כפר, יש מישהו שהוא השחיין הכי מהיר מבין כל בני האדם על פני כדור הארץ. ובנקודה אחרת על פני הגלובוס חיה לה מישהי שהיא האצנית הכי זריזה, ועוד אדם אחד שיודע לקפוץ גבוה יותר מכל אלו שניסו לפניו. נהייתם סקרנים? ובכן, בדיוק כדי לספק את יצר הסקרנות שלכם ואת יצר התחרותיות שלהם - הומצאה האולימפיאדה! כתבה לילדים מתוך "מזה?"
לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
היכל התהילה - הספורטאים, המשחקים, השיאים וקצת היסטוריה. רגעי שיא בספורט הישראלי והעולמי על ציר הזמן. מיזם מיוחד באנציקלופדיה ynet.
לציר הזמן - לחצו כאן.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
