הבנק העולמי משתייך לקבוצת הבנק העולמי הכוללת מוסדות פיננסיים בינלאומיים נוספים דוגמת התאגיד הבינלאומי למימון
- (The International Finance Corporation) והאגודה הבינלאומית לפיתוח (The
International Development Association).
בראש הבנק עומד חבר נאמנים (נאמן אחד לכל מדינה חברה) המתכנס לפחות פעם בשנה. מרבית סמכויות ניהול הבנק מואצלות למועצת מנהלים מצומצמת יותר בת 24 חברים (משרדי הנהלת הבנק ממוקמים בעיר וושינגטון בארה"ב). חמישה מחברי מועצת המנהלים נבחרים כל אחד כנציג אחת מחמשת המדינות בעלות הון המניות הגדול ביותר (ארה"ב, יפן, צרפת, גרמניה בריטניה). 19 המנהלים הנותרים נבחרים על ידי חבר הנאמנים של שאר המדינות. אופן מינוי מנהלי הבנק ומקורות הונו מבטיחים למעשה למדינות העשירות את השליטה בניהולו. לפי מסורת בלתי רשמית בוחרת ארה"ב
את נשיא הבנק (בעוד האיחוד האירופי
בוחר את נשיא קרן המטבע הבינלאומית). נשיא הבנק נבחר לכהונה בת חמש שנים והינו אחראי לניהולו של הבנק.
בשנות פעילותו הראשונות העניק הבנק העולמי הלוואות בעיקר למדינות אירופה, על מנת לסייע להם להשתקם מנזקי מלחמת העולם השנייה. משנות ה-60 ואילך ניתנו מרבית ההלוואות למדינות מתפתחות
באסיה, באפריקה ובדרום אמריקה (מדינות העולם השלישי).
לצד מתן הלוואות מעניק הבנק בסכומים צנועים יותר גם מענקים. בשנת 2004 העניק הבנק הלוואות בסך 22.1 מיליארד דולר עבור 245 מיזמים שונים. מלבד יצירת מקורות מימון מפעיל הבנק מחלקת מחקר עניפה העוסקת בניתוח ודירוג כלכלי של מדינות העולם ויעוץ כלכלי למדינות הלוות.
ועידת ה-G7 הכלכלית. מימין נשיא הבנק הבינלאומי לשעבר, ג'יימס וולפנסון (צילום: איי פי)
נכון ל-2005 חברות בבנק 184 מדינות. המדינות החברות בבנק העולמי מחויבות לרכוש את מניות הבנק (ובכך לבנות את הונו העצמי) בסכום מינימלי הנקבע על פי יכולתן ויציבותן הכלכלית, בהתאם לכך מגיע מרבית הונו של הבנק מארה"ב, יפן, גרמניה, בריטניה וצרפת. כמו כן מתבסס הון הבנק על החזרי ההלוואות ומכירת אגרות חוב. החל מ-1947 סיים הבנק מדי שנה במאזן רווחי.
הלוואות הבנק ניתנות רק למדינות החברות ורק עבור מיזמים המתקיימים בשטחן. הלוואות הבנק מחולקות לשני סוגים עיקריים: הלוואה עבור מיזם ספיצפי והלוואה עבור מימושה של תוכנית ממשלתית לרפורמה כלכלית. על מנת לקבל הלוואה נדרשת המדינה הלווה לעמוד במספר תנאים שקבעו כלכלני הבנק. תנאים אלו עוסקים בין היתר במידת תועלתו הכלכלית של הפרוייקט עבורו ניתן הכסף, וביכולתה של המדינה לעמוד בהחזרת ההלוואה. כמו כן על המדינה הלווה להוכיח כי אינה מסוגלת להשיג הלוואה בתנאים סבירים עבור הפרוייקט ממקורות אחרים. עם קבלת ההלוואה נדרשת המדינה הלווה להפעיל מערכת ניהול ודיווח פיננסית שקופה ואמינה ולספק דוחות קבועים לגבי התקדמות הפרוייקט.
עיקר הדגש בפעילות הבנק ניתן למיזמים אשר נועדו לסייע בהורדת רמת התמותה וקידום הכלכלה במדינות אלו דוגמת: מפעלי התפלת מים, מיזמי סנטיציה ובריאות הציבור, הורדת אחוזי הילודה, חינוך, דיור ציבורי ומפעלי הזנה. כמו כן ניתן דגש לסיוע לאוכלסיות עניות בקידום מעמדן הכלכלי, באמצעות מתן הלוואות למיזמים בתחום החקלאות, פיתוח באיזורי הספר והקמת עסקים קטנים.
מצבת החובות הענקית (בת מאות מיליארדי דולרים) שצברו כמה מן המדינות הלוות (רובן ביבשת אפריקה)
הפכה את הבנק בעשורים האחרונים של המאה ה-20 לאחד הנושים הגדולים ביותר של מדינות העולם השלישי (בעיקר מדינות אפריקה). מעמד אותו ניצל הבנק על מנת להוביל את אותן מדינות לכלכלת שוק חופשי ברוח הגישה הקפיטליסטית,
בין היתר על ידי הצגת דרישה לרפורמות כלכליות מקיפות: הפרטת
חברות ממשלתיות, ביטול סובסידיות
ומכסי מגן,
ויצירת שוק פיננסי חופשי והענקת הלוואות למימוש רפורמות אלו.
המצדדים בגישה זו טוענים כי רק באמצעות הנהגת כלכלת שוק חופשי
יוכלו המדינות העניות לשפר את מצבן הכלכלי, ולעמוד ברשות עצמן ולהקטין את מימדי העוני בתחומן. מנגד זכתה פעילות הבנק לביקורת עזה מצד כלכלנים, אישי ציבור וראשי התנועות לאנטי-גלובליזציה.
בין היתר נטען כי מהלכים אלו נועדו לשרת את טובתן הכלכלית של המדינות העשירות השולטות בניהול הבנק ומביאות לפגיעה קשה בכלכלת המדינות הלוות ובעיקר באוכלסיות העניות בהן. כמו כן נטען כי התלות שפיתחו המדינות בהלוואות הבנק העולמי שיעבדה את תקציביהן להחזרת הלוואות קודמות ולא לקידום הכלכלה.
מפגינים לאנטי גלובליזציה באיטליה (צילום: רויטרס)
טענות אלו הובילו ארגונים בינלאומיים שונים לפעול לקידום מהלך של מחיקת חובותיהן של המדינות העניות ובכך לשחררן משיעבוד זה. למען מהלך מחיקת החובות התגייסו בין היתר מספר אישי ציבור, הוגי דיעות מפורסמים וכן כמה אמנים ידועים. ב-1996 פתחו הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית בתוכנית למחיקת חובות למדינות העניות. בסך הכל אושרה (עד ל-2005) מחיקת חובות ל-28 מדינות בסכום כולל של 56 מיליארד דולר, נכון ל-2005 בוצעה מתוך הסכום שאושר מחיקת חובות בסך 37 מיליארד דולר.
קונצרט הצדקה הענק ליייב 8 למען מדינות אפריקה (צילום: אי פי איי)
ב-2005 התקיים קונצרט צדקה ענק (לייב 8) בכמה ערים באירופה ובארה"ב, במקביל לועידת G-8 (ועידת שמונה המדינות המתועשות), זאת במטרה לעודד את ראשי המדינות העשירות להחליט על מחיקת חובות נוספת למדינות אפריקה.
הדפס
