הכנסייה המזרחית-אורתודוקסית, מושג שיש לו שתי הגדרות: גיאוגרפית והיסטורית. הגדרה גיאוגרפית: צורה של הנצרות שהתפשטה במזרח האימפריה הרומית לפני חלוקתה על ידי הקיסר קונסטנטינוס ה-1. כוללת את הפטריארכאטים של אנטיוכיה, אלכסנדריה, ירושלים וקושטא ואת הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית (הכנסייה הפרבוסלבית).
הגדרה היסטורית: אותו חלק בנצרות שסירב לקבל עליו את סמכות האפיפיור, את תורת השילוש ואת תורת הגיהינום המקובלות בנצרות הקתולית.
כל הכנסיות האורתודוקסיות היו בראשיתן תחת מרות הפטריארכיה של קושטא, אך ב-1448 נפרדה ממנו הכנסייה הרוסית, ואח"כ היוונית, הרומנית ואחרות - כשהצליחו ארצותיהן לפרוק את עול הטורקים. כיום ניהולה של כל כנסייה עצמאי. לכנסיות האורתודוקסיות אמונה שווה, ונהוגים בהן טקסים...
