 |  | עבדאלעזיז בוטפליקה צילום: איי פי
| | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים | | |
| | עבד אל-עזיז בוטפליקה
Abdelaziz Bouteflika
עבד אל-עזיז בוטפליקה (יליד 1937), מנהיג במלחמת העצמאות
של אלג'יריה ונשיא אלג'יריה
משנת 1999.
גדל בתלמסן (Tlemcen) שבאלג'יריה. בשנת 1957, שלוש שנים לאחר פרוץ מלחמת העצמאות באלג'יריה ( 1954 - 1962), הצטרף ל"חזית לשחרור לאומי", אף-אל-אן (Front de Libération Nationale; FLN ) שנלחמה בשלטון הצרפתי הקולוניאליסטי. ב-1960 היה לקצין ב"צבא השחרור הלאומי", איי-אל-אן (Armée de Libération Nationale; ALN).
עם קבלת העצמאות בשנת 1962 מונה בוטפליקה לשר הספורט, התיירות והנוער, ושנה לאחר מכן מונה לשר החוץ. בשנת 1965 השתתף בהפיכה בראשות הווארי בומדיין כנגד
הנשיא המכהן דאז אחמד בן-בלה.
בוטפליקה המשיך לכהן בממשלה החדשה כשר החוץ עד למותו של בומדיין בשנת 1979. למרות מעמדו הבכיר, העדיפו ראשי הצבא למנות את שר הבטחון בנג'דיד חלדי (Chadli Bendjedid) לנשיא, וזמן קצר אחרי כן איבד בוטפליקה את תפקידו, ובשנת 1981 גלה מרצון מאלג'יריה לאחר שנאשם בשחיתות.
נשיא אלג'יריה משנת 1999, בטפליקה (צילום: רויטרס)
בשובו לאלג'יריה בשנת 1987, חבר בשנית לאף-אל-אן, ובשנת 1999 ניצח במרוץ לנשיאות, זאת לאחר שהמועמדים הנוספים פרשו מהתמודדות , בין היתר בשל תלונות לזיופים. כנשיא, מיקד בוטפליקה על בנייה מחדש של המדינה וחיזוק תדמיתה הבינלאומי של אלג 'יריה. כן חנן קבוצות אסלאמיות מיליטנטיות בתוך אלג'יריה בניסיון לפתור סכסוך אזרחי ארוך שנים, ובה בעת החיל תקנות החירום כדי לסייע לרשויות ללחום במורדים האיסלמיים במהלך מלחמת גרילה עקובה מדם שגבתה את חייהם של כ-200 אלף בני אדם בשנים 1992 - 2002.
בשנת 2004 זכה בבחירות בשנית. למרות מאמציו המוצלחים למדי למגר את פעילותם האלימה של המורדים האסלאמיים בכהונתו הראשונה, התרחשו במהלך כהונתו השנייה מספר פעולות טרור, בעיקר על ידי טרוריסטים הקשורים לארגון אל-קאעדה.
בשנת 2009, למרות בעיות בריאות, נבחר בוטפליקה בשלישית לנשיאות, זאת לאחר שביצע שינוי בחוקה לנשיא המדינה להיבחר פעמיים בלבד. בוטפליקה נבחר ברוב של כ-90% מקולות הבוחרים, וזכה לביקורת נוקבת מצד קבוצות האופוזיציה שטענו לזיופים בהיקף נרחב.
בפברואר 2011, בהשפעת גל המחאות ברחבי המזרח התיכון, אישר הקבינט של אלג'יריה בראשותו של בוטפליקה את הסרת תקנות החירום שהוכרזו 19 שנה קודם במטרה להיאבק במיליציות האיסלמיות. מתנגדי השלטון טענו כי התקנות שימשו בעיקר לדיכוי האופוזיציה וחופש הביטוי.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
