 | תחפושות לחג צילום גלי תיבון
| | |  |  | משלוחי מנות צילום: מאיר אזולאי
| | |  | | אכילת אזני המן צילום: אלעד גרשגורן
| | |  | | חרדים לבושים בסגנון פרסי במשתה חג הפורים צילום: איי פי
| | |  | נהוג להרעיש ברעשן בזמן קריאת המגילה צילום: לע"מ
| | |
| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים | | |
| תחומים קשורים | | |
| | פורים
Purim
מצוות החג | מנהגי חג נוספים | מועד החג | תפילות החג | מידע נוסף
פורים, חג החל בי"ד וט"ו באדר (בשנה מעוברת חל החג באדר ב'), זכר לנצחון היהודים והצלתם מידי המן
בזמן מלכות אחשוורוש
מלך פרס, כמסופר במגילת אסתר.
מקור השם - על שם ה"פור" (הגורל) שהפיל המן האגגי על היהודים כדי להשמידם.
| מצוות החג |  | |
המצווה לחגוג את חג פורים נזכרת כבר במגילת אסתר:
"ויכתוב מרדכי...
וישלח ספרים אל כל היהודים... לקיים עליהם, להיות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר ואת יום חמישה-עשר בו בכל שנה ושנה... ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (מגילת אסתר ט' כ'-כב'). אולם קביעת פורים כחג לדורות נעשתה על ידי חז"ל.
| ערך נוסף |
|
| מגילת אסתר |
|
מְגִילַּת אֶסְתֵּר, האחרונה בחמש המגילות שבקובץ כתובים. מסופר בה כיצד הצילה אסתר היהודייה... |
| אל הערך המלא - לחצו כאן |
|
|
|
חז"ל קבעו ארבע מצוות
לחג: קריאת המגילה, "משלוח מנות איש לרעהו", מתנות לאביונים וסעודה.
קריאת המגילה היא חובה בפורים גם על הנשים. מגילת אסתר מספרת על מזימתו של המן,
אחד משרי המלך אחשוורוש,
אשר זמם להשמיד את כל היהודים, מקטן ועד גדול. את המזימה סיכלה אסתר המלכה
בכנסה משתה בו גילתה למלך כי היא בת לעם היהודי. בעקבות סיפורה של המלכה ציווה המלך לתלות את המן ואת בניו, ואת מרדכי היהודי, בן דודה של אסתר ומנהיג היהודים, מינה אחשוורוש למשנה למלך. לזכר הנס הזה, הצלת היהודים, חוגגים את חג הפורים.
מגילת אסתר (צילום: לע"מ)
משלוח מנות - חובה בפורים לחלק "משלוח מנות", שי הכולל מיני מאכל. מלשון הכתוב "משלוח מנות" (לשון רבים) למדו חז"ל שחובה לשלוח לפחות שתי מנות. בדרך כלל הן מכילות מיני מאפה מיוחדים לחג ומשקה. נוהגים להכין בפורים מיני מאפה מיוחדים המוכרים כ"אוזני המן", עוגיות ממולאות בצורת משולש. המקור למאפה זה אינו ברור. יש סבורים כי הצורה המשולשת מסמלת את צורת הכובעים שהיו נוהגים לחבוש שרי פרס בעת העתיקה, ויש החושבים שיש בכך סמל לשלושת אבות האומה שאותם רצה המן להשכיח בהשמדת עם ישראל.
מתנות לאביונים - גם את מצוות מתנות לאביונים יש לקיים ביום הפורים עצמו ונוהגים לתת תרומת כסף לשני עניים לפחות.
שתי מצוות אלה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, באות לבטא את הערבות והדאגה השוררות בין היהודים. הרמב"ם
אף מדגיש בהלכותיו (הלכות מגילה ב ז): "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו... שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים".
סעודה - מצווה לשמוח בפורים: לעשות אותם "ימי משתה ושמחה" (אסתר ט כב), ואחת הדרכים לכך היא הסעודה המרכזית הנערכת ביום החג אחר-הצהריים. המנהג מזכיר גם את המשתה שעשתה אסתר המלכה לאחשורוש ולהמן, שבאמצעותו בא הנס. פורים הוא היום היחיד בשנה שבו נוהגים יהודים להשתכר. המנהג מוזכר כבר בתלמוד
(מגילה ז א-ב), שם נקבע כי חייב אדם להשתכר בפורים "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". 
| מנהגי חג נוספים | | |
פורים נהיה ליום של שמחה ומשתה, ובמשך הדורות התפתחו בו מנהגים שונים. המנהג הרווח ביותר בפורים הוא להתחפש לדמויות שונות, בעזרת תחפושות מגוונות, צבעי איפור ומסכות. המקור המשוער למנהג הוא בסיפור המגילה לפיו הסתירה אסתר את זהותה היהודיה מפני אחשוורוש.
מנהגים נוספים הם הצגת קטעים הומוריסטים ("פורים שפיל"),
ועריכת תהלוכות עדלאידע,
תערוכות קרנבל ששמן נקבע לפי האמרה "חייב אדם להשתכר בפורים עד דלא ידע בין ארור המן
לברוך מרדכי".
תהלוכת העדלאידע (צילום: שאול גולן)
מקובל גם להרעיש ברעשנים (או בכל חפץ אחר) ובמיוחד בזמן קריאת המגילה (עם קריאת שמות המן ועשרת בניו). הרעש הוא סמל להשמדת עמלק,
שהמן הוא אחד מצאצאיו.
| מועד החג | | |
על פי המגילה הותר ליהודי שושן הבירה להכות באויביהם יום אחד נוסף, על היום שניתן לאחיהם בערי הפרזות (ערים שאינן מוקפות חומה), וההצלה נחוגה שם בט"ו באדר במקום בי"ד בו. על כן נקבע, כי כל עיר שהיתה מוקפת חומה (כשושן), מאז ימי יהושע בן נון,
תקיים את החג ב"פורים שושן"
- ט"ו באדר. למעשה בימינו ירושלים
היא העיר היחידה שמקיימים בה את כל דיני פורים ביום זה.
כשט"ו באדר חל בשבת (י"ד באדר לעולם אינו חל בשבת - בכדי שלא יחול יום הכיפורים שלאחריו ביום שישי) מחלקים את הלכות החג בין שלושה ימים - שישי, שבת וראשון, ועל כן הוא מכונה בשנה זו "פורים משולש". בשנה מעוברת נחוג החג באדר ב', ובי"ד ובט"ו באדר א' נחוג "פורים קטן";
נוהגים בו מעט שמחה ואין אומרים תחנון.
| תפילות החג | | |
השבת שלפני פורים נקראת "שבת זכור".
בשבת זו קוראים בתורה את מצוות מחיית עמלק,
שעל פי המסורת המן
היה מזרעו. לי"ג באדר, ערב פורים, נקבע צום "תענית אסתר",
זכר לצום ולתפילה שערכו היהודים כשנגזרה עליהם גזרת השמד.
את המגילה קוראים בערב ובבוקר בבית הכנסת,
בד"כ ברוב עם. לפני הקריאה מברכים "על מקרא מגילה", "שעשה נסים" ו"שהחיינו", ולאחריה - "הרב את ריבנו". מנהג נפוץ, במיוחד בקרב הילדים, הוא "להכות את המן" - להרעיש בכל פעם שקוראים בשמו של המן. בתפילות פורים ובברכת המזון מוסיפים תפילת "על הנסים".
בקריאת התורה קוראים את פרשת "ויבא עמלק" (שמות יז, ח-טז).
| מידע נוסף | | |
פרוייקט פורים באנציקלופדיה ynet: לרגל החג מציגה האנציקלופדיה מחווה מיוחדת לאנשים שגרמו לנו לצחוק. בואו להכיר את סיפור חייהם של כמה מגדולי המצחיקנים שידעה ישראל.
לפרוייקט - לחצו כאן.
מאחורי המסיכה - אנציקלופדיה ynet חוגגת פורים: בואו לגלות את האמת מאחורי המסכה: איזה תפקיד מילאה המסכה בתרבויות עתיקות? כיצד הפכה לאביזר אמנותי בתיאטרון? באילו חגים וטקסים דתיים היא ממלאת תפקיד פולחני?
לפרוייקט - לחצו כאן.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
