| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים |  | |

| | האקדמיה ללשון העברית
האקדמיה ללשון העברית, המוסד העליון למדע הלשון העברית, ממשיך דרכו של ועד הלשון העברית;
הוקמה ב-1953 עפ"י חוק שקיבלה הכנסת.
עם קום מדינת ישראל גדל הצורך במוסד ממלכתי סמכותי, שיש לו תוקף רשמי המעוגן בחוק, לקביעת מונחים רשמיים אחידים ומחייבים ולפסיקת הלכות לשון בתחומים מקצועיים שונים. כן הורגש צורך בפסיקה בשאלות שנויות במחלוקת בדקדוק השפה העברית.
על כן החליט ועד הלשון העברית להתפרק, ובמקומו ומתוכו קמה האקדמיה ללשון העברית. לאקדמיה ניתנה בחוק סמכות עליונה לכוון את התפתחות הלשון העברית, על יסוד חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה. חבריה - 23 במספר - נבחרים ע"י המוסד עצמו. כמו"כ מתמנים חברים-יועצים וחברי כבוד. את החלטותיה בענייני דקדוק, כתיב, מינוח ותעתיק מפרסם ב"רשומות"
שר החינוך והתרבות, והן חלות על מוסדות החינוך והמדע בארץ, ומחייבות את הממשלה, מחלקותיה ומוסדותיה ואת הרשויות המקומיות.
עם חבריה נמנים בלשנים, אנשי מחקר ומדע בתחומי הלשון העברית וספרותה, סופרים, משוררים, הוגי דעות, מתרגמים ועיתונאים. לידם פועלת מזכירות מדעית. לנשיאי האקדמיה נבחרו נ' ה' טור-סיני
ב-1953, ז' בן-חיים
ב-1973, י' בלאו
ב-1981 ומ' בר-אשר (ב-1993). הסמכות העליונה של האקדמיה היא המליאה, המתכנסת כמה פעמים בשנה, ולפניה מובאות סוגיות לשון שנתבררו בוועדות, לדיון סופי ולאישור. הוועדות למונחים מתכנסות פעמיים או שלוש פעמים בחודש, בירושלים, בת"א או בחיפה, לדון בחומר שהכינה המזכירות המדעית. לאחר תהליך ברירה ממושך וקפדני בגופים שונים של האקדמיה, שחברים בהם אף מומחים ואנשי מקצוע שמחוץ למוסד, ולאחר אישור המליאה, מתפרסמות ההחלטות ברשימה או במילון מקצועי (עפ"י כמות החומר). וכך בענייני דקדוק, כתיב, תעתיק ופיסוק: בועדה המתאימה מתגבשת הצעה, המזכירות המדעית מעבדת אותה ומביאה אותה לפני חברי המליאה, ושם מתחדש הדיון לשם החלטה ולשם פרסום בצורת כללים.
בחקר הלשון עוסקים בעיקר חברי מערכת המילון
ההיסטורי של הלשון העברית. זהו מפעל של קבע, העוסק בהכנת מילון מדעי מקיף של השפה לתקופותיה, מעודכן על סמך מחקרים מעמיקים בלשון ובמקורותיה ומבוסס על דפוסים ראשונים, על כ"י ועל מקורות בני ימינו. כך נחשפים שימושי לשון, צורות דקדוקיות, מלים, ביטויים ודרכי הבעה מקוריים, בהם שלא נודעו עד כה, לשימוש האקדמיה בקביעותיה בענייני דקדוק ובמונחים ולשימוש הציבור. האקדמיה מסייעת לגופי ציבור (משרדי הממשלה, רשות השידור, צה"ל, מפעלי מדע, רשויות מקומיות ועוד) הזקוקים להדרכה בתחום הלשון, ומספקת ייעוץ לשוני בכתב, בע"פ ובאינטרנט לקהל הרחב.
יש לכם הערה לערך ?
|