האקדמיה ללשון העברית, המוסד העליון למדע הלשון העברית, ממשיך דרכו של ועד הלשון העברית; הוקמה ב-1953 עפ"י חוק שקיבלה הכנסת.
עם קום מדינת ישראל גדל הצורך במוסד ממלכתי סמכותי, שיש לו תוקף רשמי המעוגן בחוק, לקביעת מונחים רשמיים אחידים ומחייבים ולפסיקת הלכות לשון בתחומים מקצועיים שונים. כן הורגש צורך בפסיקה בשאלות שנויות במחלוקת בדקדוק השפה העברית. על כן החליט ועד הלשון העברית להתפרק, ובמקומו ומתוכו קמה האקדמיה ללשון העברית. לאקדמיה ניתנה בחוק סמכות עליונה לכוון את התפתחות הלשון העברית, על יסוד חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה. חבריה - 23 במספר - נבחרים ע"י המוסד עצמו. כמו"כ מתמנים חברים-יועצים וחברי כבוד. את החלטותיה בענייני דקדוק, כתיב, מינוח ותעתיק מפרסם ב"רשומות" שר החינוך והתרבות, והן...
