 |  | | | |  | | בנייה צפופה. צילום: לע"מ
| | |  | | טייבה כיום. צילום: לע"מ
| | |  | | בניין העירייה. צילום: לע"מ
| | |  | | מסגד בטייבה. צילום: שאול גולן
| | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים | | |
| | טייבה
E t -Tayyibba
טייבה (שמה המלא אֶ-טַּיִּבֶּה), עיר ערבית בשרון,
כששה ק"מ מדרום לטול כרם.
פירוש שמה: "בעלת סימן טוב", או "הטובה". טייבה היא אחת הערים הערביות הגדולות בישראל, והעיר הגדולה ביותר במשולש.
 | טייבה | | |
| שם ישוב: |
טייבה |
| סוג ישוב: |
עיר |
| שנת ייסוד: |
קדום |
| |
|
| נ"צ |
1507.1862 |
| רום: |
124-40 מ' |
| |
|
| רשות: |
עירייה |
| מחוז: |
המרכז |
| נפה: |
השרון |
| איזור טבעי: |
שרון |
| |
|
| אוכלוסייה (ינואר 2004; הנתון בסוגריים מסמן שינוי ביחס לנתוני המפקד הקודם): |
31,200 (+) |
| דמוגרפיה: |
מוסלמים |
| דרוג (10-1) רמה חברתית-כלכלית (2003; הנתון בסוגריים מסמן שינוי ביחס לנתוני המפקד הקודם): |
3 (=) |
הגרעין הישן של טייבה (הקסבה), ובו שבעה רובעים, בנוי על גבי שיירים קדומים. מיקומה הגיאוגרפי, בצד הדרך המזרחית הקדומה בשרון (סעיף של "דרך הים"),
הקנה לה חשיבות רבה כבר בתקופות קדומות. על גבעה במרכז טייבה נתגלו מערת קבורה מתקופת הברונזה
התיכונה ושרידים מסוף תקופת הברונזה ומתקופת הברזל.
כמו כן נמצאו חרסים רומיים
וביזאנטיים.
יש חוקרים הסבורים כי בתקופת המשנה והתלמוד שכנה במקום העיירה טיבתא. בין השרידים מתקופות מאוחרות יותר: יסודות של מסגד מהתקופה הממלוכית.
במאה ה-17 יושב הכפר טייבה מחדש בידי מהגרים ממצרים ומחיג'אז (סעודיה של היום), בהם שני שבטים בדווים (ערב אל-מרמרה וערב אל-בצה). בתקופה העות'מאנית
היתה טייבה עיר מחוז, וגם בזמן המנדט הבריטי
היא נהנתה ממעמד מיוחס של מרכז אזורי. בימי מלחמת העצמאות
היא היתה בסיס של כנופיות ערביות ושל צבא עיראק. בתום המלחמה היא סופחה למדינת ישראל, בעקבות הסכם שביתת הנשק,
שנחתם עם ירדן, במאי 1949. ב-1952 קיבלה טייבה מעמד של מועצה מקומית וב-1990 הוכרזה כעיר.
גידול מואץ
העיר גדלה במהירות ומראה הכפר, המוקף במטעי זיתים, פינה את מקומו למראה אורבני צפוף, ללא קו ארכיטקטוני ברור. הגידול המהיר האיץ גם תהליכים חברתיים, הן לחיוב והן לשלילה: מצד אחד, קודם מעמד האשה ונשים החלו ללמוד באוניברסיטאות. מצד שני, התגברו המצוקות הכלכליות ואלה הביאו, בין השאר, להתרחבות תופעת השימוש בסמים קשים והסחר בהם.
מרבית תושבי טייבה נאלצים למצוא את פרנסתם מחוץ לעיר. מיעוטם עובדים בעיר בענפי החקלאות (בעיקר גידולי שדה, מטעי פירות וכרמים), המלאכה, המסחר והשירותים.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
