אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


הרי האטלס בהם שוכנים כמה משבטי הברברים.
הרי האטלס בהם שוכנים כמה משבטי הברברים. צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
נערה ברברית במהלך פסטיבל לבושה בבגדים מסורתיים. לוב, 2000.
נערה ברברית במהלך פסטיבל לבושה בבגדים מסורתיים. לוב, 2000. צילום: אימג'בנק / GettyImages
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 מרוקו
 אלג'יריה
 טוניסיה
 לוב
 מצרים
 מאלי
 ניז'ר
 בורקינה פאסו
 מאוריטניה
 אטלס
 מדבר סהרה
 קרתגו
 חקלאות
 המלחמות הפוניות
 יובה ה-1
 גניוס פומפיוס מגנוס
 קיסר
 לטינית
 אסלאם
 בית אומיה
 ספרד
 בית פאטימה
 בדווים
 מורביטים
 הים התיכון
 צרפת
 אימפריאליזם וקולוניאליזם
 זכויות האשה
 דמוקרטיה
 פיאודליזם
 חיטה
 עיור
 אנימיזם
 שמש
 ירח
 מיתולוגיה יוונית ורומית
 נצרות
 אפיפיור
 אוגוסטינוס מהיפו
 מיסטיקה
 סונים
 תצווף
 ערבית
 יהדות
 גיור
 גירוש ספרד
 אפריקה
  אל-מע'רב
 פיניקים
 יוון העתיקה
 רומא העתיקה
 ביזנטיון
 ערבים
 האימפריה העות'מאנית
 כנענים
 קלטים
 באסקים
 הים האדום


תחומים קשורים
 היסטוריה יהודית
 סוציולוגיה ואנתרופולוגיה
 תרבות כללית


 
 
 

ברברים


Berber

שבטי הברברים |  היסטוריה בעת העתיקה |  היסטוריה בימי הביניים |  היסטוריה בעת החדשה |  מאבק להכרה תרבותית |  חברה וכלכלה |  דת |  השפה הברברית |  ברברים ויהדות |  אמרות עממיות

בֶּרְבֶּרִים, תושבי צפון מערב אפריקה. הברברים נחשבים לתושביה הקדומים ביותר של צפון מערב אפריקה, הידוע גם כאל-מגרב (אל-מע'רב).

 

עדויות להימצאותם של ברברים באזורי צפון אפריקה קיימות מהתקופה הניאוליתית, לפחות מהאלף ה-5 לפני הספירה. זהותם הגזעית של הברברים אינה ברורה דיה, כיוון שהם התמזגו עם העמים השונים שהתיישבו לאורך ההיסטוריה בצפונה של אפריקה: פיניקים, יוונים, רומאים, ונדלים, ביזנטים, ערבים, עות'מאנים, ספרדים וצרפתים. ישנן מספר השערות שונות לגבי מוצאם של הברברים: יש הסוברים כי מוצאם משבטי הכנענים, משבטי הקלטים ואף מן העם הבסקי. לפי השערה אחרת, היגרו הברברים לצפון אפריקה לפני כ-50,000 שנה מאזור הקווקז ומחופי הים האדום. על כן נוהגים להבדיל את הברברים משאר תושבי המגרב, שרובם ערבים, על פי לשונם ולא על פי זהותם הגנטית.

 

 

נשות הברברים העוסקות בטוויה ובאריגת שטיחים (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

שמם של הברברים ניתן להם על ידי הרומאים, שנהגו לכנות את כל העמים שאינם דוברים לטינית או יוונית בשם ברברים (בלטינית Barbari). בשפתם מכנים הברברים את עצמם בשם "אימזיע'ן" (Imazighen; חופשיים) - את אזור המגרב הם מכנים טמאזע'ה (Tamazgha; ארצם של החופשיים).

 


שבטי הברברים

כיום מונה אוכלוסיית הברברים בצפון אפריקה, על פי אחת ההערכות, למעלה מ-20 מיליון איש. רוב רובם של הברברים מתגוררים במרוקו ובאלג'יריה: למעלה מ-12 מיליון איש במרוקו (כ-40 אחוז מהאוכלוסייה), למעלה מ-8 מיליון איש באלג'יריה (כ-20% מהאוכלוסייה) וכמה מאות אלפי תושבים בטוניסיה, לוב, מצרים, מאלי, ניז'ר, בורקינה פאסו ומאוריטניה. במדינות אלו מהווים הברברים פחות מאחוז מהאוכלוסייה.

 

עם שבטי הברברים הגדולים במרוקו נמנים שבט השלוּ ((Shluh) השוכן במרומי הרי האטלס, אנשי שבט האימזיע'ן (Imazighen) המתגוררים במרכז ובמזרח הרי האטלס, ושבטי הריף (Rif) החיים בצפון מרוקו, באזור הרי הריף.

 

שוק ברברי - סמוך לעיירה ימילצ'יל בהרי האטלס (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

 

באלג'יריה בולטים ביותר שבט הקבילו (Kabyle) השוכן במחוז קביליה בצפון המדינה, שבט השוויה (Shawia) הממוקם באזור מבודד במזרח המדינה ברכס הרי האורס (Aurès) ושבט המזבּ (Mozabite) השוכן בנאות מדבר בצפון מדבר סהרה.

 

שבטי הטורג (Tuareg) מונים כמיליון איש המפוזרים במאלי וניז'ר, אך רבים מבני השבטים נודדים באלג'יריה, לוב ומאוריטניה.

 

גם מוצאה של חלק מהאוכלוסייה באיים הקנריים היא ברברית, ובאוגוסט 1997 התכנס באיים הקונגרס האמזיר'י העולמי הראשון.

 


היסטוריה בעת העתיקה

כאשר הקימו הפיניקים את קרתגו במאה ה-9 לפנה"ס, חיו הברברים שבאיזור במסגרות של שבטים מפותחים למדי, ומרביתם היו נוודים או נוודים למחצה. המגע עם אנשי קרתגו הוביל לשכלול החקלאות הברברית הפרימיטיבית ואף הניע מספר שבטים לעבור לאורח חיים קבוע יותר. לצד יחסי המסחר עם תושבי קרתגו ולאחר מכן עם הרומאים במאה ה-4 לפנה"ס, ידעו הברברים ניסיונות השתלטות על אדמותיהם ששכנו בעיקר בפנים הארץ, וכן ניסיונות לשעבדם.

 

מספר שבטי ברברים שירתו בצבאות קרתגו במלחמות הפוניות נגד הרומאים במאות ה-2-3 לפנה"ס ואילו שבטים אחרים היו נאמנים לרומאים. במאה ה-2 לפנה"ס קמו בצפון-מערב אפריקה מספר ממלכות ברבריות מפותחות, מאוריטניה ונומידיה (Numidia; כיום בשטחה של אלג'יריה), שנשלטה במשך תקופה ארוכה על ידי המנהיג הברברי מסיניסה (Masinissa), בן בריתם של הרומאים. קיצה של הממלכה הברברית בנומידיה הגיע ב-46 לפנה"ס, כאשר המלך הברברי יובה ה-1 (Juba I) תמך בפומפיוס והובס על ידי יוליוס קיסר.

 

הכיבוש הרומי של צפון אפריקה הביא עמו שינויים בחברה הברברית. כמה מהשבטים קיבלו עליהם את אורח החיים הרומי (שכלל שימוש בשפה הלטינית) ועברו לחיות בהתיישבות קבע. מספר ברברים הגיעו לעמדות השפעה באימפריה הרומית, ביניהם ספטימיוס סוורוס (Septimus Severus), קיסר רומי במאה השנייה.

 

ברברים רבים, שביקשו לשמור על תרבותם וסירבו לשבת בתחומי הקיסרות הרומית שגבולותיה היו בעיקר לאורך החופים, הדרימו למדבריות שעל גבול הסהרה ולהרים שבצפון אפריקה (בעיקר אל רכס הרי האטלס), אזורים מבודדים בעלי נגישות נמוכה. דפוס זה של היבדלות מרצון מכובשים זרים שניסו לשנות את אורח חייהם המסורתי אפיין את הברברים לאורך ההיסטוריה ומאפיין אותם גם כיום.

 

 


היסטוריה בימי הביניים

התפרקותה של האימפריה הרומית במאה ה-5 לספירה וחדירת הוונדלים ב-429 לצפון אפריקה, הביאו להחרבתן של ערי החוף באיזור זה ולהרס הכלכלה. הברברים ניצלו את המאורעות וחזרו להתיישב במקומות אותם נטשו. שלטונם הקצר של הביזנטים במחצית השנייה של המאה ה-6 ובתחילת המאה ה-7, לא הפריע לחיי הברברים ולעצמאותם, משום שהיה חלש ומושחת, ועסוק בהתמודדות עם מלחמות הפרסים במזרח.

 

חדירת האסלאם בראשות בית אומיה לאזור המגרב במחצית השנייה של המאה ה-7, לוותה במאבקים קשים בין הערבים לברברים. מובילי המרד היו קוסילה (Kusaylah) מנהיג שבט אורבה (Awraba), שבמערב הרי אורוס, ודהיא אל-כהינא (Kahinah), המלכה-כוהנת של שבטי הח'וורה (Jawara) במזרח הרי האורוס, שהנחילה תבוסה לערבים המוסלמים ב-693 אך כעבור כמה שנים הובסה ומתה. הקשרים בין השבטים הברברים השונים והרבים היו רופפים, והפלגנות והמלחמות ביניהם היו תכופות. לרוב, התאחדו השבטים רק כאשר ריחפה מעליהם סכנה של פלישה זרה. ברברים רבים נטמעו בערבים ואימצו חלק מאורחות חייהם ואת שפתם. הפרשים הברברים המעולים היוו חלק חשוב מצבאות הערבים שפלשו לספרד ב-711.

 

במאות הראשונות לחדירת האיסלאם פרצו לא אחת מרידות נגד השליטים המוסלמים, מכיוון שאלו הפלו לרעה את החיילים הברברים ששירתו בצבאות הערביים. הח'ליפים התייחסו אל הברברים המוסלמים כאל "לקוחות" (mawali - מוסלמים שלא היו ערבים), ובשל כך נאלצו הברברים לשלם מיסים כבדים, ולעתים אף שועבדו. בשנת 740 פתחו הברברים במרד רחב היקף נגד ח'ליפות אומיה, ובתוך שנתיים כבשו אזורים נרחבים באזור המגרב. המרד דוכא במהרה על ידי הערבים והברברים נסוגו לאזורי ההרים.

 

שליטתם הרופפת של הח'ליפים הפטימים במזרח המגרב בתחילת המאה ה-10 הביאה למלחמות רבות בין השבטים הברברים (חלקן על רקע דתי בין הזרמים השונים באסלאם). מאבקים אלו הביאו לבסוף לאיחודם של מספר שבטים ולהקמתן של מספר ממלכות ושושלות ברבריות ששלטו במגרב במשך מאות שנים.

 

השושלת הזירידית (Zirid) הברברית, ששלטה בתחילת המאה ה-10 בטוניס ואלג'יריה, מרדה בסמכותם של הח'ליפים הפטימים. במחציתה השנייה של אותה מאה עודדו בתגובה הח'ליפים את תנועתם של שבטים בדואים, שחדרו ממצרים, מערבה אל המגרב (נהירה זו נמשכה גם מאות שנים לאחר מכן). ההתיישבות הבדואית המוגברת הביאה לחורבן החקלאות והמסחר באזור ולהרס רב, וברברים רבים נטשו את ערי החוף ונסו להרים. חדירתם של הבדואים הגבירה את תהליכי הערביזציה (קבלת השפה הערבית לדוגמה), והאסלמיזציה בקרב הברברים. האסלאם, שחדר תחילה רק להרי החוף, החל להתפשט גם אל עבר ההרים ואל אזורי הסהרה המבודדים. אנשי השבטים, כמו בני הקבילו באלג'יריה שעד לאותה תקופה שמרו על עצמאותם המוחלטת, החלו להתאסלם בהיקפים גדולים. היטמעותו של האסלאם היתה חזקה יותר בקרב הברברים שישבו קרוב לאזורי החוף.

 

בסוף המאה ה-11 עלתה לשלטון שושלת המורביטים (או אל-מוראביטון; Almoravids), ששלטה בחלק נרחב מהמגרב בספרד המוסלמית במאות ה-11 וה-12. המורביטים היו מוסלמים אדוקים שצמחו מבין שבטי ברברים באזור הסהרה. תנועת אל-מווחידון (Almohads) שמה קץ לשלטונם של המורביטים ב-1147. האלמווחידים ("המייחדים"), בהנהגתו של אבן תומרת (Ibn Tumart), מייסד תנועת אל-מווחידון, ויורשו, עבד אל-מומין (Abd al-Mu'min), היו מוסלמים קנאים, שטענו שהם, והם בלבד, מאמינים בייחודו של האל. בתקופת השושלות הברבריות חל שיפור במצב הכללי במגרב והחלה פריחה תרבותית; הוקמו מבני תרבות ומסגדים רבים, והאיסלאם העמיק את אחיזתו בקרב הברברים.

 

לאחר נפילת שושלת אל-מווחידין ב-1269 קמו שלוש שושלות ברבריות קטנות יותר שהתמקמו בגבולותיהן של מרוקו, אלג'יריה וטוניס של היום. הכיבוש העות'מני במאה ה-16 התרכז בעיקר באזורי החוף ואפשר לשבטים הברברים ההרריים ולשבטי הסהרה (שבטי הריף והקבילו למשל) לשמור על עצמאותם ועל צביונם. בתקופה העות'מאנית נודעו הברברים גם כשודדי ים נועזים שהטילו את אימתם על סוחרים בים התיכון.

 


היסטוריה בעת החדשה

במאה ה-19 השתלטו הצרפתים והספרדים על צפון אפריקה, במסגרת המלחמות הקולוניאליות, ונתקלו בהתנגדות קשה ובמרידות תכופות מצד הברברים ההרריים. לאחר מלחמת העולם הראשונה גברה התנגדותם של הברברים לשלטון הקולוניאלי. שבט הריף (שאנשיו נחשבו ללוחמים מעולים) בהנהגתו של עבד אל-קרים (Abd el Krim), הביס את הספרדים והצרפתים במרד שהחל ב-1919 ונקרא "מלחמת ריף". אל-קרים הצליח להקים רפובליקה על שטח מצומצם במרוקו אך נוצח על ידי צבא צרפתי-ספרדי גדול ב-1926. תהליך הדה-קולוניזיציה שהחל לאחר מלחמת העולם השנייה הגביר עוד את התסיסה בקרב הברברים במגרב.

 

חלק מהשבטים הברברים הצטרפו למאבקם של הערבים הלאומנים לקבלת העצמאות במגרב בשנות ה-50 של המאה ה-20, אולם ברברים רבים נשארו נאמנים לשלטון הצרפתי באלג'יריה, ובמידה פחותה יותר לשלטון הצרפתי במרוקו. חלק מהברברים, בעיקר המשכילים שבהם, תמכו בהתבוללות צרפתית מוחלטת. השבטים שתמכו בשלטון הצרפתים עשו זאת בעיקר בזכות האוטונומיה והחופש היחסי שהללו העניקו להם.

 

לברברים הקאביליים היה תפקיד חשוב במאבק נגד השלטון הצרפתי באלג'יר שפרץ ב-1955, והסתיים במתן עצמאות ב-1962. ב-1955 הפרו מספר שבטים במרוקו את הברית עם הצרפתים והצטרפו לקריאת הערבים הלאומנים לעצמאות. מעשה זה היה אחד הגורמים שאילצו את הצרפתים להחזיר לשלטון במרוקו את הסולטן מוחמד ה-5 ולהעניק למדינה עצמאות ב-1956.

 

גברים ברברים מקלפים תפוחי אדמה בכפר אימליל השוכן בהרי האטלס בגובה של 2,000 מ' (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

 

 


מאבק להכרה תרבותית

העצמאות שניתנה למדינות צפון אפריקה בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הביאה לפגיעה במעמדם של הברברים באותן מדינות, ופגיעה זו נמשכת גם כיום. תנועות ערביות לאומניות תבעו ערביזציה מלאה של מדינות המגרב, בלא להתחשב ברצון הברברים להכרה בתרבותם, ובמיוחד בשפתם. סיסמת החזית לשחרור לאומי באלג'יריה (FLN) בשנות השבעים היתה "האסלאם הוא דתי, אלג'יריה היא מדינתי, וערבית היא שפתי".

 

הברברים טוענים שקיימים קיפוח ואפליה מתמשכת כלפיהם מצד השלטונות, וכי קיימת מדיניות מכוונת שמטרתה למחוק את זהותם התרבותית. אזרחים ששמותיהם לקוחים מהשפה הברברית סובלים מהתנכלות המשטרה וכוחות הביטחון; במערכת החינוך במרוקו מסרבים לעתים המורים לרשום ילדים ששמותיהם ברברים ללימודים; לברברים המתקשים בערבית נחסמת הגישה למשרות בממשלה.

 

הברברים דורשים הכרה במורשתם ובתרבותם הפרה-אסלאמית, שלה, ללא ספק, השפעה גדולה על תרבות המגרב. דרישתם המרכזית היא הכרה בשפה הברברית כשפה רשמית בעלת מעמד זהה לערבית, והכנסתה לתוכנית הלימודים בבתי הספר, וכן לימודים מלאים בשפה הברברית במוסדות החינוך. בנוסף דורשים הברברים מן השלטונות שישקיעו כספים באזורים הברברים הנחשלים, ויסירו את ההגבלות המונעות את הפצת התרבות הברברית, לדוגמה דרך שידוריה של תחנת טלוויזיה ברברית רשמית.

 

דומה ששאיפות הברברים מתרכזים בעיקר בשימור זהותם ותרבותם באזורי מגוריהם, ופחות בגיבוש זהות לאומית או פוליטית, וכי השבטיות והפלגנות המסורתית הקיימות בחברה הברברית מקשה עליהם להשיג את מטרותיהם.

 

טענותיהם של הברברים באשר לאפליה הקיימת כלפיהם, הביאו במהלך השנים להתפרצותם של עימותים אלימים בינם לבין השלטונות והרוב הערבי במרוקו ובאלג'יריה. ב-1962, עם קבלת העצמאות באלג'יריה, החל במדינה מרד בהנהגת שבט הקבילו, שדוכא רק כעבור שלוש שנים. ביולי 1980 פרצה התקוממות רחבת היקף באלג'יריה, שגררה פעולות דיכוי אלימות מצד השלטונות. ההתקוממות, שכונתה "אביב הברברים", מצויינת מדי שנה בהפגנות סוערות.

 

באוקטובר 1998, בעקבות הירצחו של מוסיקאי ופעיל פוליטי ברברי פופולרי, מאטוב לונס (Matoub Lounes), והכרזה של הממשלה באלג'יר על נתינת מעמד חוקי ובלעדי לשפה הערבית, פרצו מהומות קשות בחבל קביליה, ואלו הביאו למותם של מאות ברברים ולפציעתם של אלפים. באפריל 2001 מת צעיר ממוצא ברברי בבית מעצר באלג'יריה בנסיבות מחשידות. הידיעה הציתה שורה של הפגנות סוערות שבמהלכן נהרגו למעלה מ-100 ברברים ונגרם נזק כבד לרכוש.

 

מאבק הברברים באלג'יריה להכרה בזכויותיהם אלים יותר מאשר במרוקו, זאת משום שהמלוכה במרוקו ראתה בברברים כוח מאזן כנגד תנועות איסלמיות קיצוניות במדינה, ולכן העניקה להם יותר זכויות. עם זאת, מספר ברברים היו מעורבים בניסיונות הפיכה נגד חסן ה-2 מלך מרוקו (שהיה נשוי לברברית) ב-1971.

 

החל בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ובמיוחד לאחר המהומות של 2001 באלג'יריה, החלו ניסיונות ליצירת דיאלוג בין התנועות הפוליטיות המייצגות את הברברים לבין הממשלות במרוקו ואלג'יריה. הממשלה באלג'יריה שיחררה מספר עצירים פוליטים ברברים, וב-2002 נעשו צעדים לקראת הענקת מעמד של שפה לאומית לשפה הברברית (אולם לא במעמד שווה לערבית, השפה הרשמית), והגברת הסיוע הכלכלי לאזורי הברברים. במרוקו הוקם ב-2001 מוסד ממלכתי לחקר התרבות הברברית, וב-2003 החלו ללמד בה, בהיקף מוגבל, את השפה הברברית בבתי הספר המקומיים.

 

מהומות הברברים באלג'יריה, 2001 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

חילוקי הדעות הקיימים בין מפלגות הברברים מקשים על מאבקם, וברברים רבים מאשימים את המפלגות הברבריות בשיתוף פעולה עם השלטונות.

 


חברה וכלכלה

החברה הברברית היא שבטית-פטריארכלית, ולה מבנה חברתי מורכב למדי. היא מתבססת על עקרונות האסלאם, על המסורות והמנהגים הברברים הקדומים וכן על קודים של התנהגות (Hashumah) הכוללים כבוד וצניעות. השבטים מחולקים על פי קשרי דם למעין חמולות, המחולקות למשפחות קטנות יותר או בתי אב. לכל חמולה ישנו אב מייסד משלה, הזוכה להערצה, ובין המעגלים השונים בשבט ישנם קשרי נאמנות הדוקים.

 

התנאים הקשים בהם חיים הברברים בהרים והמגע עם כובשים זרים השפיעו על אופיים. הם נודעים בנחישותם, ברוח לחימתם, בהסתפקותם במועט ובכושר סבלם הגבוה. במיוחד קנאים הברברים לחירותם ולאורח חייהם.

 

לאישה בחברה הברברית מוענקות יותר זכויות ביחס לתרבות הערבית. הנשים אינם מתכסות בדרך כלל ברעלה והן יכולות להתגרש ולדרוש את הנדוניה אם הן חפצות בכך. למרות החופש היחסי לו זוכות הנשים, שבטים מסוימים אוסרים על האישה לחנך את הילדים (בטענה שיש לה השפעה מזיקה עליהם), ובגיל צעיר הם מועברים להשגחת האב הדואג לחנך אותם על פי המסורות הברבריות. בשבטים האוכפים את חוקי האסלאם בחומרה, כמו שבטי המזאבּ בדרום אלג'יריה, מעמד האישה דומה למעמדן של הנשים במדינות ערב הפונדמנטליסטיות.

 

חלק מהשבטים, כמו הקבילו, שמרו על צורות שלטון מקומי בכפרים, בהם יש מידה של דמוקרטיה. למועצה בכפר קוראים הג'מעה (Jama'ah) או ארש (Arsh). ראש הכפר נבחר לזמן מוגבל, אולם בשבטים הנודדים נבחר מנהיג לכל ימות חייו. לתפקידי ההנהגה נבחרים שריפים הטוענים להיותם מצאצאי מוחמד, ראשי הסופים או בעלי נכסים. לנציגי הכפרים ישנה השפעה על בחירת ההנהגה המרכזית של השבט.

 

מרבית הברברים הם תושבי קבע המתגוררים בכפרים ועיסוקם המרכזי הוא בחקלאות, אם כי יש נוודים ונוודים למחצה בהרים שעיסוקם בקר ומרעה וחקלאות בעל, דוגמת שבט השוויה החי באזור מבודד בהרי אוראס שבצפון מזרח אלג'יריה. שבטי הטורגים, שלהם מבנה חברתי פיאודלי מובהק, הם נוודים גמורים שהתפרנסו בעבר ממסחר ובקר, אולם עקב בצורות קשות בשנים האחרונות נאלצו רבים מהם להמיר את עיסוקם לחקלאות ותעשייה. אחדים משבטי הברברים נודעים כסוחרים ממולחים. בשל כישוריהם הצבאיים, רבים מבני שבט הריף משרתים בכוחות הביטחון של מרוקו.

 

הברברים מגדלים בעיקר תבואה (חיטה), פירות וירקות וכן גידולי בקר, ביניהם עיזים, כבשים ושוורים. במספר אזורים במרוקו ובאלג'יר קיימת חקלאות יערות (בעיקר עצי אלון ועצי שעם). חלק מנשות הברברים עוסקות בתעשייה זעירה, בקדרות, בטוויה ובאריגת שטיחים, הזוכים לביקוש בארצות המערב ונודעים ביופיים. הגברים בשבטי הקבילו באלג'יריה עוסקים בכרייה של מחצבים (ברזל, נחושת, עופרת ופוספטים).

 

שטיחים ברברים. מרקש, מרוקו (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

 

לתושבי הקבע בתי אבן חד קומתיים ואילו לנוודים אוהלים עשויים עורות עיזים או סוכות ענפים. הגישה לבתי הברברים בהרי האטלס קשה וחלק מהכפרים מבוצרים למדי.

 

בשל המצב הכלכלי הקשה יחסית במדינות המגרב, היגרו במחצית השנייה של המאה ה-20 מאות אלפי ברברים (רובם צעירים) לספרד, לצרפת ולשאר מדינות מערב אירופה על מנת לחפש תעסוקה. אחוזי העוני בקרב הברברים במגרב גבוהים ורבים מהם בעלי השכלה חלקית בשל קשיי התמודדותם עם השפה הערבית. רבים מתושבי ההרים מהגרים לערים על מנת לשפר את מצבם הכלכלי וחלקם הגדול מתגורר בפחונים בשכונות עוני. העיור המוגבר מפר את המרקם החברתי-משפחתי ומאיימת לטשטש את זהותם של הברברים.

 

מצבם הכלכלי של הברברים המתגוררים באירופה טוב בהשוואה לאחיהם במגרב, ובתחילת המאה ה-21 הם זוכים לפריחה תרבותית, זאת בשל חופש הביטוי המוחלט הניתן להם, ובשל רמת ההשכלה הגבוהה היחסית לה הם זוכים. 

 


דת

לפני חדירת הדתות המונותאיסטיות למגרב היו הברברים אנימיסטים והאמינו בכוחם של השמש, הירח, הסלעים, ההרים ושאר איתני הטבע. לאחר הגעת הפיניקים, היוונים והרומאים, אימצו אליהם הברברים כמה מהאלים של עמים אלו. בשל דבקותם בזהותם הנפרדת ושאיפתם לעצמאות, נטו הברברים להביע את מחאתם כלפי כובשיהם באמצעות הצטרפותם לכתות שהתנגדו לזרמים המרכזיים באמונות המונותאיסטיות, וכן בשמירה על חלק מאמונותיהם האנימיסטיות.

 

הנצרות חדרה לאזור המגרב במאה השנייה והשלישית לספירה והביאה להתנצרותם של חלקים מהברברים, שבחרו להשתייך לפלגים שמרדו בסמכות האפיפיור: המונטניזם (Montanism) ארייניזם (Arianism) ובעיקר הדונטיזם (Donatism). בין התיאולוגים הברברים הבולטים נמנו אגוסטינוס מהיפו, טרטוליאנוס (Tertullian), שטבע את המשפט על טיב האמונה הנוצרית "אני מאמין דווקא מפני שהיא אבסורד" וסיפריאן (Cyprian), הקדוש המעונה הנוצרי הראשון באפריקה.

 

האפליה והדיכוי מצד הח'ליפים המוסלמים דחפו מספר שבטי ברברים אל עבר תנועות שכפרו בסמכותם של הח'ליפים, ודגלו ברעיונות שיוויונים, בעיקר זרם הח'אריג'י (Kharijite). בנוסף, נמשכו הברברים אל זרמים מיסטיים באסלאם, אך עם עלייתה של שושלת המורביטים עלה כוחם של הסונים, ואלה דיכאו בכוח את התנועות הדתיות שהיו בדלניות ומיסטיות.

 

כיום רוב הברברים הם מוסלמים סונים מהזרם המליכי (Malikiyah), וכמו כן לצופיות ולמיסטיקה ישנן עדיין אחיזה חזקה בקרב השבטים. קיימות קהילות קטנות של ח'אריג'ים בעיקר באזורים ההרריים. למרות שרבים מהברברים נחשבים למוסלמים אדוקים, חלקם שומר עדיין על חלק מהאמונות האנימיסטיות, במיוחד אלו הקשורות לחקלאות ולעונות השנה. ארועים הקשורים לחקלאות נחגגים בפסטיבלים צבעוניים רבי משתתפים. בנוסף מאמינים הברברים ברוחות או ג'ינים (djinni), בקמעות ובפולחן קדושים. ברברים רבים המגדירים את עצמם כמוסלמים אינם מקיימים למעשה את מרבית מצוות הדת.

 

 


השפה הברברית

ברברית הוא שם כולל לדיאלקטים שונים המרכיבים את אחד מענפיה של משפחת הלשונות האפרו-אסייתיות, ושורשיה מצויים, על פי הסברה, בשפות אתיופיות ומצריות עתיקות. השפה נכתבת באותיות ערביות, למעט בקרב שבטי הטורג. אלו משתמשים בשיטת כתב לובית עתיקה, שתעודות הכתובות בה נמצאו למן המאה ה-12 לפנה"ס.

 

הברברית כוללת למעלה מ-300 דיאלקטים. אופן ההגייה של הדיאלקטיים העיקרים הוא שונה אולם אוצר המילים והדקדוק שלהם הוא דומה ולעתים אף זהה. מילים רבות בשפה נשאלו מערבית ומלטינית. רוב הברברים במגרב, במיוחד בערים הגדולות, דוברים גם את השפה הערבית. לשפה הברברית מעמד רשמי במאלי ובניז'ר.

 

קיימים מעט טקסטים בשפה הברברית מתקופות קדומות שהם בעלי חשיבות, והפולקלור העשיר הכולל סיפורי עם רבים ושירים עבר מדור לדור בעל פה. לאחר אביב הברברים בשנות השמונים של המאה הקודמת, חלה עלייה במספר הספרים והחיבורים (בשפה הברברית ובשפות אחרות) העוסקים בתרבות הברברית, וכן הופקו מספר סרטים (בעיקר במרוקו) דוברי ברברית אודות גיבורים מיתולוגים. אחד מגדולי הסופרים הברברים שזכו לפרסום עולמי הוא מולוד פראון (1913 - 1962;Mouloud Feraoun), בן שבט הקבילו, שהצטיין בתיאורים על חיי הברברים בכפרים.

 

משפחה ברברית בדרום מרוקו (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

 


ברברים ויהדות

יהודים החלו להגר לצפון אפריקה במאה ה-1 וה-2 לספירה (לאחר חורבן בית שני ומרד בר כוכבא, ואולי אף לפני כן). על פי אחת הסברות, אחדים משבטי הברברים, שבאו במגעם עם היהודים, אימצו חלק ממצוות היהדות ואולי אף התגיירו. על פי מספר חוקרים שמה של דהיא אל-כהינא ("הכוהנת" או "הנביאה"), שהביסה את המוסלמים במאה ה-7 ונחשבת גם כיום לאחת מגיבורות התרבות הברברית, מרמז על מוצאה היהודי. החוקרים המפקפקים ביהדותה של אל-כהינא גורסים בין השאר כי מקור שמה הוא במילה הערבית Kahin (מגיד עתידות) ואין לו כל קשר לשם המשפחה העברי "כהן".

 

בעקבות תבוסתם בידי הערבים, נתאסלמו במשך הזמן השבטים הברברים, אך על פי סברה אחת שמרו כמה מהם במשך שנים רבות על מספר מנהגים יהודיים, במיוחד באזורי ההרים והסהרה.

 

יהודים רבים שהגיעו למרוקו לאחר גירוש ספרד התיישבו באזורים ברברים בהרים ואימצו חלק מאורחות חייהם של הברברים ואת שפתם (כמה תפילות ופסוקים מהתנ"ך תורגמו לשפה הברברית, ואף נאמרו בתפילותיהם). ליהודים במרוקו, בעיקר הסוחרים, היה כנראה תפקיד חשוב בתיווך בין הברברים ההרריים לערבים. רוב היהודים שגרו בשכנות לברברים עלו לארץ בשנות ה-50 וה-60.

 

 


אמרות עממיות
  • "גלות היא אחותו של המוות".

 

  • "האדמה שרגביה ואבניה מכירים אותך הנה בעלת ערך נעלה יותר מן הארץ שאנשיה מכירים אותה".

 

  • "אישה היא המוט המאזן של האוהל".

 

  • "עדיפה תרנגולת מאדמתי מאשר חוגלה מאדמה של אדם אחר".

 

  • "ההבדל בין גן פורח למדבר הוא לא מים אלא האדם".

 

  • "מי אמיץ דיו לומר לאריה שהבל פיו מצחין"?

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as24-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©
 
פיקוד העורף התרעה במרחב:
    למציאת מרחב ההתגוננות האישי שלכם »
    פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה
    רשימת יישובים במרחב