ספר לבן

בין שאר הספרים הלבנים שפורסמו באותן שנים: איסור על יהודים לרכוש קרקעות בשטחים שיועדו למדינה הערבית על פי המלצתה של ועדת פיל (יולי 1937), הקמת ועדת וודהד לשם בחינת דרכי הביצוע של המלצות ועדת פיל (דצמבר 1937), הצהרה על כוונה לגשר על הניגודים בין יהודים לערבים בארץ ישראל לאחר פרסום המלצתה של ועדת וודהד לדחות את המלצותיה של ועדת פיל (נובמבר 1938).
 

הפגנה באחד ממחנות העקורים נגד מדיניות הספר הלבן ולמען עלייה חופשית לארץ ישראל

היישוב היהודי והתנועה הציונית העולמית פתחו במאבק חריף נגד הספר הלבן של 1939 (מקדונלד), מיד עם פרסומו. המאבק, שבא על ביטויו גם בפעולות צבאיות של תנועת המרי, נמשך גם בימי מלחמת העולם השנייה, אף שבמהלכה התגייסו יהודים מא"י לשירות בצבא הבריטי. (ראו את סיסמתו של בן-גוריון, במסגרת למעלה.) מאבק זה הגיע לסיומו כאשר החליטה ממשלת בריטניה למסור את שאלת א"י לאו"ם ב-1947. ביום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הוכרז על ביטול הוראות הספר הלבן.

התכלית הסופית של ממשלת הוד מלכותו היא הקמת מדינה ארצישראלית עצמאית בתוך עשר שנים. זו תהיה קשורה עם בריטניה הגדולה בחוזה, שיהיה בו כדי סיפוק הדרישות המסחריות והאסטרטגיות של שתי הארצות לעתיד לבוא בצורה המניחה את הדעת. הצעה זו להקמת מדינה עצמאית תצריך התייעצות עם מועצת חבר הלאומים, כדי להביא את המנדט לידי גמר. המדינה העצמאית צריכה להיות מדינה שבה משתתפים הערבים והיהודים בממשלה באופן המבטיח את שמירתם של האינטרסים החיוניים של כל ציבור וציבור.

1. במשך חמש השנים הבאות תהיה העלייה היהודית, אם ירשה זאת כושר הקליטה הכלכלי, בשיעור שיביא את היישוב היהודי לכדי שליש, בקירוב, מכל אוכלוסי הארץ. אם נביא בחשבון את הריבוי הטבעי המשוער של האוכלוסים הערבים והיהודים ואת מספר העולים היהודים הבלתי חוקיים, שכבר נמצאים בארץ, יאפשר דבר זה הכנסת 75,000 עולים לערך, בחמש השנים הבאות מאפריל שנה זט. עולים יוכנסו כדלהלן, בהתחשב בקריטריון של כושר קליטה כלכלי:

א. בכל שנה מחמש השנים הבאות תורשה מכסה של 10,000 עולים יהודים, על תנאי שאם מחסירים באיזו שנה מסוימת, יוסיפו את החסר למכסות השנים הבאות בתוך תקופת חמש השנים, אם ירשה זאת כושר הקליטה הכלכלי.

ב. מלבד זאת, בתור תרומה לפתרון בעיית הפליטים היהודים, יוכנסו 25,000 פליטים מיד לכשייווכח הנציב העליון שהובטחה כלכלה מספקת בשבילם, ובמיוחד יתחשבו עם ילדי הפליטים ועם התלויים לפרנסתם באחרים.

2. הממשלה תחזיק את המנגנון הקיים לבירור כושר הקליטה הכלכלי, ובידי הנציב העליון תישאר האחריות הסופית להחלטה בעניין תחומיו של כושר הקליטה הכלכלי. בטרם תתקבל החלטה, מתקופה לתקופה תימלך הממשלה בדעתם של נציגים יהודים וערבים.

3. כעבור תקופת חמש השנים לא תורשה עלייה יהודית נוספת, אלא אם מוכנים ערביי ארץ ישראל להשלים עימה.

4. מנוי וגמור עם ממשלת הוד מלכותו לעצור את העלייה הבלתי חוקית, והשלטונות נוקטים אמצעי מניעה נוספים. מספרם של כל אותם העולים הבלתי חוקיים היהודים שיצליחו להיכנס לארץ חרף האמצעים הללו, ושאי אפשר לגרשם, ינוכה מהמכסות השנתיות.

ממשלת ארץ ישראל נדרשת על פי סעיף 6 של המנדט להבטיח כי "זכויותיהם ומעמדם של שאר חלקי האוכלוסים לא ייפגעו", וכן להקל על "התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע", ועד עתה לא הוטלה כל הגבלה על העברת קרקע מצד ערבים ליהודים.

הדינים והחשבונות של כמה ועדות של מומחים ציינו שעקב הריבוי הטבעי של האוכלוסייה הערבים והמכירה הבלתי פוסקת בשנים האחרונות של קרקע ערבית ליהודים, אין עתה באזורים מסוימים מקום להעברות נוספות של קרקע ערבית, ואילו באזורים אחרים יש הכרח להגביל העברות קרקע כאלו, כדי שעובדי האדמה הערבים יוכלו לקיים בידיהם את רמת החיים הקיימת וכדי שלא ייווצר במהרה ציבור ערבי גדול של מחוסרי קרקע. מפני טעמים אלה תינתנה לנציב העליון סמכויות כלליות לאסור ולהסדיר העברות קרקע. הסמכויות הללו תחולנה מיום פרסום גילוי הדעת הזה של המדיניות, והנציב העליון יחזיק בהן במשך כל תקופת המעבר.