אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


אהוד ברק
אהוד ברק צילום: גבי מנשה
 
אהוד ברק נותן עדות בועדת אור
אהוד ברק נותן עדות בועדת אור צילום: רויטרס
 
בכינוס מפלגת העבודה
בכינוס מפלגת העבודה צילום: דודו פריד
 
אהוד ברק כרמטכ"ל
אהוד ברק כרמטכ"ל צילום: יעקב סער, לע"מ
 
ברק כחייל צה"ל בתלבושת קרבית, 1967
ברק כחייל צה"ל בתלבושת קרבית, 1967 צילום: לע"מ
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 אהוד ברק, האוגדונר שאינו משתנה - כתבה באתר ynet
 ההבטחות של ברק: קיים או לא קיים? - כתבה באתר ynet
 "היום אני מתנגד לאחדות מזויפת"- מאמר שפירסם ברק באתר ynet


ערכים קשורים
 אהוד בן גרא
 סיירת מטכ"ל
 חטיפת מטוס "סבנה"
 מבצע "אביב נעורים"
 מלחמת יום הכיפורים
 מבצע "אבירי לב"
 יצחק מרדכי
 אמנון ליפקין-שחק
 מבצע יונתן
 יונתן נתניהו
 בנימין נתניהו
 מלחמת לבנון (הראשונה)
 משה ארנס
 יצחק שמיר
 גלי צה"ל
 חמאס
 אסון צאלים ב'
 צדאם חוסיין
 הסכם אוסלו
 יצחק רבין
 מבצע דין וחשבון
 שמעון פרס
 מבצע ענבי זעם
 חיזבאללה
 מפלגת העבודה
 ליכוד
 היציאה מלבנון
 ועידת קמפ דייוויד השנייה
 אנתיפאדת אל-אקצא
 מהומות אוקטובר
 ש"ס
 אריאל שרון
 עמי אילון
 אהוד אולמרט
 עמיר פרץ
 מבצע עמוד ענן


תחומים קשורים
 אישים בישראל


 
 
 

אהוד ברק


Ehud Barak

ילדות |  שירות צבאי |  קריירה פוליטית  |  ציטוטים |  מידע נוסף

אהוד ברק (יליד 1942), איש צבא ופוליטיקאי ישראלי. יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון (החל מיוני 2007). בעבר כיהן כראש ממשלת ישראל (1999 - 2001), שר הביטחון והרמטכ"ל ה-14. מילא גם את תפקידי שר הפנים ושר החוץ.

 


ילדות

אהוד ברק נולד בקיבוץ משמר השרון. בן בכור להוריו, אסתר וישראל ברוג, שעלו ארצה בתחילת שנות ה-30 והיו ממייסדי הקיבוץ. נקרא על שם השופט המקראי אהוד בן-גרא.

 

ברק הצטיין בילדותו בנגינה בפסנתר, כמו גם בפירוק מנעולים ושעונים, אולם לא סיים את בית-הספר התיכון שממנו סולק בכיתה י"ב. את מבחני הבגרות השלים תוך כדי שירותו הצבאי.

 


שירות צבאי

שירותו הצבאי של אהוד ברק נמשך 36 שנה, במהלכו מילא תפקידים מבצעיים ופיקודיים רבים. במהלך שירותו הצבאי עוטר בחמישה צל"שים – בעיטור המופת ועוד ארבעה צל"שים על אומץ לב והצטיינות בקרב, ובכך היה לחייל המעוטר ביותר בתולדות צה"ל.

בשנת 1959 התגייס ברק לצה"ל והתנדב ליחידה קטנה שהוקמה אז ולימים נקראה
"סיירת מטכ"ל". בשנת 1971 כבר פיקד ברק על הסיירת, והיה מהבולטים שבמפקדיה. בתקופתו קיבלה הסיירת את המונופול על מבצעים מיוחדים והפכה ליחידה מיוחדת ללוחמה בטרור. בין המבצעים עליהם פיקד: מבצע שיחרור חטופי מטוס סבנה (מאי 1972), מבצע "אביב נעורים", (אפריל 1973). בתקופת שירותו בסיירת קיבל ארבעה צל"שים על פעולות שתכנן ופיקד עליהן.

 


אהוד ברק במבצע שיחרור חטופי מטוס סבנה בנמל התעופה לוד, 1972 (צילום: רון אילן, לע"מ)

 

התקדמותו במסלול הצבאי הייתה מטאורית: תוך שבע שנים קודם מדרגת סא"ל לדרגת אלוף, ותוך תשע שנים נוספות - לדרגת רב-אלוף. בסיירת דבק בו הכינוי "נפוליאון". את לימודי התואר הראשון בפיסיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית סיים בשנת 1968. בשנת 1973 סיים את תפקידו בסיירת ועבר הסבה לשריון. כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים  הוצב בסיני, שם לחם בקרב על החווה הסינית לצד יצחק מרדכי ואמנון שחק.

בשנת 1976 עמד ברק בראש צוות התכנון של מבצע אנטבה לשחרור חטופי מטוס אייר פראנס, והיה אמור לפקד על הכוח שיפרוץ לטרמינל. ברגע האחרון הוחלט לשלוח אותו לקניה, לתיאום נחיתת מטוסי החילוץ. במקומו מונה יהונתן נתניהו , שנהרג במהלך המבצע.

בשנת 1978 השלים ברק את התואר השני בניתוח מערכות באוניברסיטת סטנפורד, ארצות-הברית. שנה לאחר מכן חזר לצה"ל, ובינואר 1982 הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש אגף התכנון במטכ"ל. היה בין הוגי תוכנית אורנים, שהפכה למבצע שלום הגליל. בשנות ה-80 כיהן כראש אמ"ן, כאלוף פיקוד המרכז וכסגן הרמטכ"ל.

באפריל 1991 מינה אותו שר הביטחון דאז משה ארנס לרמטכ"ל, למרות התנגדותו של ראש הממשלה יצחק שמיר, שתמך במועמד יוסי פלד. בתחילת כהונתו כרמטכ"ל ביקש לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל בטענה כי "כל מה שלא יורה – יקוצץ", וכן חתר לסגירת צה"ל בפני כלי התקשורת, אך הדבר לא עלה בידו.

 


טקס חילופי רמטכ"לים בצה"ל, ראש הממשלה יצחק שמיר (מימין) ושר הבטחון משה ארנס עונדים את דרגת הרב אלוף לרמטכ"ל הנכנס אהוד ברק (צילום: נתן אלפרט, לע"מ)


ברק מינה לאלופים את חבריו מהסיירת - נחמיה תמרי ז"ל, עוזי דיין, עמירם לוין ודני יתום - ודחק החוצה את שרידי המטכ"ל הקודם. הוא תגבר את היחידות המיוחדות בכוח אדם ובתקציבים, והורה למפקדי הגזרות ביהודה, שומרון ועזה להגיב בסגר על כל אירוע אלים. ברק גם היה זה שהורה על גירוש 400 פעילי החמאס למעבר זומרייה שבלבנון.

על הקריירה הצבאית של ברק העיבה פרשת צאלים ב'. ב-5 בנובמבר 1992 נהרגו חמישה חיילים ועוד שישה נפצעו באימון לקראת מבצע שנועד, על פי מקורת זרים, לחסל את נשיא עיראק צדאם חוסיין. בתחקיר שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" טענו חיילים שהשתתפו בתרגיל כי ברק נטש את המקום לפני פינוי הפצועים. ב-15 במרס 1999 פורסם דו"ח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, שקבע כי לא היה אמת בהאשמות אלו ("הרמטכ"ל נשאר במקום 45 דקות לפחות אחרי האסון").

כרמטכ"ל פיקח ברק על הפריסה מחדש של הצבא בעזה וביריחו במסגרת הסכם אוסלו. בתקופה זו נפגש ברק פעמים ספורות עם הרמטכ"ל הסורי, כחלק מהמו"מ לשלום בין המדינות. ביולי 1993, לאחר הסלמה בגבול הצפון, יזם ברק עם ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, יצחק רבין, את מבצע "דין וחשבון". המבצע, שתוכנן בעקבות הסלמה בגבול הצפון, היה הפעולה רחבת ההיקף שביצע צה"ל בגבול זה מאז מלחמת לבנון.

 


קריירה פוליטית

בינואר 1995 השתחרר ברק מצה"ל, נסע לוושינגטון ופתח משרד השקעות. חצי שנה לאחר מכן, לבקשת ראש הממשלה יצחק רבין, הצטרף לפוליטיקה ומונה לתפקיד שר הפנים. בנובמבר 1995, לאחר רצח רבין, מינה אותו שמעון פרס לשר החוץ בממשלתו. בתפקידו זה היה ברק ממובילי מבצע "ענבי זעם" בלבנון באפריל 1996, שעליו הוחלט בעקבות הסלמת פעילות ארגון חיזבאללה נגד צה"ל.

 


ועידת קמפ דייוויד, 2000: אהוד ברק, ביל קלינטון ויאסר ערפאת (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)


בבחירות 1996 נבחר ברק לכנסת מטעם מפלגת העבודה, וביוני 1997 נבחר ליו"ר המפלגה במקום שמעון פרס, ובכך גם התמנה ליו"ר האופוזיציה. כיו"ר מפלגת העבודה הכריז ברק על סילוק חובותיה של המפלגה מאז בחירות 1996 וביקש לפטר עשרות מעובדיה, אך אלה התבצרו בבית המפלגה והוא נאלץ לחזור בו מכוונותיו. ברק קיבל החלטות מהותיות ללא התייעצות עם בכירי מפלגתו ובכך עורר עליו את כעסם. כזו, למשל, הייתה ההחלטה להזמין את שירותיהם של שלושת היועצים האמריקנים, שהובילו את ברק לניצחון בבחירות ב-1999.

 

במהלך כהונתו כחבר כנסת עורר ברק מספר סערות: בספטמבר 1997, ערב כינוסה של ועידת מפלגת העבודה, הפנה ברק בקשת סליחה לבני עדות המזרח על קיפוחם המתמשך, דבר שעורר את חמתם של רבים.

 

במהלך ראיון טלווזיוני אמר ברק: "אני משער שאם הייתי פלסטיני בגיל המתאים, הייתי נכנס בשלב מסוים לאחד מארגוני הטרור". אמירה זו, עליה התנצל מאוחר יותר, שימשה את מפלגת הליכוד בתעמולת הבחירות של שנת 1999. לקראת בחירות אלה איחד ברק את מפלגת העבודה עם תנועות גשר ומימד, והקים את סיעת ישראל אחת. בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה גבר ברק על מועמד הימין בנימין נתניהו ברוב של 56% מול 44%, ומאז כיהן כראש ממשלה וכשר ביטחון.

 

בסוף מאי 2000 הוביל ברק כראש הממשלה את מהלך נסיגת צה"ל באופן חד-צדדי מלבנון, ובכך הביא על סיומה תקופה בת 18 שנים של שהות ישראל בלבנון. למהלך זה נודעו תומכים רבים אך גם מתנגדים רבים, בעיקר ביחס לאופן בו התבצעה הנסיגה ולאופן בו טופלו חיילי צד"ל שנותרו מאחור.

 

במהלך כהונתו כראש ממשלה  ביקש ברק להגיע להסכם שלום סופי עם העם הפלסטיני, נסיון זה הגיע לשיאו בשיחות קמפ דייויד, אולם נכשל. זמן קצר לאחר כישלון ועידת קמפ דייוויד פרצה אנתיפאדת אל-אקצא; במקביל פתחו ערביי ישראל בגל הפגנות אלים (ארועים שזכו לימים לכינוי - מהומות אוקטובר ונחקרו על ידי ועדת אור). גל הטרור ששטף את המדינה בחודשים שלאחר מכן, לצד אירועים נוספים אחרים (ובהם עזיבת ש"ס את שולחן הממשלה בשל מחלוקות כספיות)  הובילו להחלשת הקואליציה בראשותו. משנוכח ברק כי נותר ללא קואליציית רוב וללא ממשלה רחבה, נאלץ להודיע על התפטרותו, והוא הוסיף לכהן כראש הממשלה עד סיום כהונת הממשלה ה- 28 במרס 2001. בבחירות לראשות הממשלה שהתקיימו בפברואר 2001, נוצח ברק על-ידי אריאל שרון בהפרש עצום. בעקבות כשלונו הודיע ברק על פרישתו מהכנסת ומראשות מפלגת העבודה.

 

לאחר פרישתו שימש ברק כמרצה מבוקש, כיועץ לחברות שונות בישראל ובחו"ל וכאיש עסקים. במהלך מרבית שנותיו בזירה הצבאית והפוליטית זכה ברק לתדמית של "נער פלא" ונתפס כמנהיג בעל כישורים יוצאי דופן. ואולם, דווקא במהלך הזמן הקצר שכיהן  כראש הממשלה נפגעה תדמיתו: מאז עזיבתו את התפקיד מתקיים דיון תקשורתי וציבורי ער לגבי ההשפעה שהיתה לתקופת כהונתו על מדינת ישראל.

 

אהוד ברק מעיד בפני ועדת אור לחקר מהומות אוקטובר, 2002 (צילום: סבסטיאן שיינר)

  

בשנת 2000 הורה היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת חקירה בסוגיית מימון מערכת הבחירות של ברק ב-1999. ב-2001 נחקר ברק באזהרה בחשד לעבירה על חוק מימון מפלגות ("פרשת עמותות ברק"), אך ב-2003 החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה נגדו. ב-2002 העיד ברק בפני ועדת אור לחקר מהומות אוקטובר (את הקמתה יזם). ב-2003 פרסמה הוועדה את ממצאיה ובין היתר מתחה ביקורת על תפקודו של ברק בזמן המהומות, אולם נמנעה מלהמליץ על סנקציות נגדו.

 

בנובמבר 2004 הודיע ברק על חזרתו לחיים הפוליטיים ועל כוונתו להתמודד שוב על הנהגת מפלגת העבודה, אך לאחר שנוכח שסיכוייו לזכות נמוכים הודיע, בספטמבר 2005 על פרישתו מהמירוץ והתייצב לצדו של המועמד שמעון פרס. 

 

בינואר 2007 הודיע ברק על כוונתו להתמודד בבחירות לראשות מפלגת העבודה. בבחירות שנערכו במאי 2007 ניצח, אולם לא השיג את הרוב הדרוש להכרעה. ביוני 2007 נערך סיבוב בחירות נוסף בין ברק לעמי אילון וגם בו ניצח ברק וזכה במשרת יו"ר המפלגה. כפועל יוצא של נצחונו, מונה ברק לשר הביטחון בממשלתו של אהוד אולמרט, במקום קודמו בתפקיד יו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ.  

 

בראשותו נחלה מפלגת העבודה מפלה בבחירות לכנסת ה-18 בפברואר 2009 , וזכתה ב-13 מנדטים בלבד - שפל היסטורי. תחילה הצהיר ברק כי על המפלגה לחבור לאופוזיציה בראשות מפלגת קדימה, אולם זמן קצר לאחר מכן שינה את דעתו והצטרף במרס 2009 לממשלת הימין בראשותו של נתניהו בתפקידו הקודם, שר הביטחון.

 

בינואר 2011 פרש ברק ממפלגת העבודה, יחד עם ארבעה חברי מפלגה נוספים, והקים סיעה חדשה בשם "עצמאות". בנובמבר 2012, זמן קצר לאחר סיום מבצע עמוד ענן ברצועת עזה, הוא הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים.

 

ברק נשוי בשנית לנילי פריאל ואב לשלוש בנות.

 


ציטוטים

 

  •  "לחיילים בשטחים יש אישור להשתמש בכוח ככל הנדרש, כדי לפנות מחסום, כדי לבצע כל אחת מהמשימות שמוטלות עליהם. אם בדרך לפינוי המחסום הם נתקלים בהתנגדות, הם רשאים גם להכות. אם מבצעי המחסום נכנסו לתוך בית שאי אפשר להיכנס אליו בקלות - הם יכולים להיכנס אליו דרך החלון, תוך שבירתו ואם בירידה מהחלון, הם דורכים על טלוויזיה והיא נופלת - היא נפלה. אבל הם לא יכולים להחליט שהיות והם לא תפסו את הבן אדם ואינם יודעים לאיזה בית הוא נכנס, אז יבחרו כמה בתית בהטלת מטבע וישברו טלוויזיות". מתייחס להתמודדות החיילים עם אירועי האנתיפאדה הראשונה, כסגן רמטכ"ל, 1988.

 

  • "בשמי ובשם הנהגת מפלגת העבודה לדורותיה, אני מבקש סליחה. תנועת העבודה היתה אחראית להקמת המדינה, ובתוך המעשה הזה  היתה עקירה  של קהילות שלמות מצפון אפריקה ומארצות ערב, שנפרשו במעברות ואחר כך בעיירות פיתוח ובמושבים. תפקידה החלוצי של קבוצה זו לא הוכר והוערך כיאות, ואני מוצא כחשוב מאוד לומר היום בקול גדול כי התרומה החלוצית שלהם - אדירה. במהלך תהליך הקליטה נעשו טעויות, ובזיכרון האנשים נותרו צלקות כבדות מאוד הקשורות במעשי מפלגת העבודה. על כאב זה ועל הסבל האנושי שנגרם אני מבקש סליחה". מתוך דבריו בביקור בעיירה נתיבות, 1997.

 

  • "אני משער שאם הייתי פלסטיני בגיל המתאים, הייתי נכנס בשלב מסוים לאחד מארגוני הטרור". מתוך דבריו בראיון לעיתונות, 1997.

 

  • "אוסלו התבסס על ההנחה שיתאפשר לערפאת לשלוט על 89 אחוזים מהפלסטינים ושישראל תנהג בו כמו מנהיג והוא ימלא את התחייבויותיו בהסכם. קיווינו שערפאת יעבור את השינוי הפנימי, במשך השנים אבל השינוי הזה לא קרה ואת זה אי אפשר להסתיר מהעולם (…) יש פיתוי חזק אצלנו לעצום עין ולהיות נחמדים, אבל צריך להודות באמת הזו, שערפאת אחראי לאי כיבוד התחייבויות ולקריסת אוסלו, לטרור ולאלימות". מתוך הרצאה שנשא באוניברסיטת תל אביב, 2001.

 

  • עם כל הטעויות שעשיתי בקדנציה הראשונה שלי כראש ממשלה, מהם אנסה ללמוד, נדמה לי שביום הזה (חמש שנים ללבנון) אפשר להודות שלממשלה בראשותי היו עיניים פקוחות, כוח לקבל החלטות, ואומץ לבצע אותן", 2005.

 

 


מידע נוסף

 

רמטכ"לי צה"ל: מרא"ל יעקב דורי ועד רא"ל גבי אשכנזי. רשימת כל רמטכ"לי צה"ל מקום המדינה ועד לימינו. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד הפרויקט – לחצו כאן

 

אהוד ברק עונה - "ההתנתקות תביא לפירוק הליכוד", אהוד ברק עונה לשאלות גולשי ynet ב-2005.

לראיון המלא - לחצו כאן.

 

מקבלי ההחלטות - מדוד בן-גוריון ועד בנימין נתניהו, רשימת ראשי ממשלות ישראל, מקום המדינה ועד ימינו, על פי שנות כהונתם. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד הפרויקט – לחצו כאן

 

האוגדונר שאינו משתנה - אטימות מוחלטת לבני אדם וכפירה באתוס של הארגון בראשו הוא עומד, לטובת מה שנראה לו חשוב, איפיינו את ברק גם בקריירה הצבאית שלו וגם בזו הפוליטית. מאמר מאת הפרשן עופר שלח באתר ynet.

לקריאת המאמר - לחצו כאן.

 

ההבטחות של ברק - ראש הממשלה אמנם הוציא את צה"ל מלבנון, אבל לא הביא לגיוס החרדים. גם שיעור האבטלה לא ממש פחת כפי שהבטיח, ולמרות הצמיחה במשק, מעגל העוני דווקא התרחב. כתבה באתר ynet מ-2001.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

"היום אני מתנגד לאחדות מזויפת" - ראש הממשלה אהוד ברק פונה לגולשי ynet במסר ישיר: כך אני רואה את הרקורד שלי, ואלו הסיבות מדוע יש להצביע עבורי בבחירות לראשות הממשלה. מאמר באתר ynet,  מ-2001.

לקריאת המאמר - לחצו כאן.

 

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©