אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


צ'רלס דרווין
צ'רלס דרווין 
 
ג'ון הנסלו
ג'ון הנסלו 
 
קריקטורה שהתפרסמה בשנת 1874 ב-London Sketch Book, בתגובה לספרו של דרווין "מוצא האדם", מ-1871
קריקטורה שהתפרסמה בשנת 1874 ב-London Sketch Book, בתגובה לספרו של דרווין "מוצא האדם", מ-1871 צילום: ויז'ואל/פוטוס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 About Darwin


ערכים קשורים
 ברטרנד ארתור ויליאם ראסל
 אבולוציה
 ברירה טבעית
 איי גלפגוס
 תומס רוברט מלתוס
 סדרות וטורים
 גרגור מנדל
 אלפרד ראסל וולס
 בריאתנות
 דרוויניזם


תחומים קשורים
 אבולוציה וגנטיקה
 ביולוגיה
 מדענים וממציאים


 
 
 

צ'רלס רוברט דרווין


Charles Robert Darwin

ציטוטים |  מידע נוסף

צ'רלס רוברט דרווין (1809 - 1882), חוקר טבע אנגלי. הגה את רעיון האבולוציה באמצעות ברירה טבעית, על סמך ממצאים שאסף במסע של חמש שנים סביב העולם ובמחקרים נוספים.

צ'רלס דרווין נולד ב-12 בפברואר 1809 בשרוסברי (Shrewsbury) שבאנגליה. סבו, ארסמוס דרווין, היה רופא שפרסם חיבור חשוב על האבולוציה, ואביו רוברט היה רופא מצליח. סבו האחר היה התעשיין הידוע ג'וזאיה ודג'ווד. בילדותו ובנעוריו היה תלמיד עצל, והתגלגל ממכללה למכללה עד שהגיע ב-1827 לאוניברסיטת קיימברידג', כדי ללמוד תיאולוגיה. שם התיידד עם הכומר-הבוטנאי ג'ון סטיבנס הנסלו (Henslow), שטיפח את התעניינותו בעולם הטבע.

 

הנסלו הוא שהמליץ לפני שלטונות הימייה לצרף את דרווין כמדען למסעה של האונייה ביגל (Beagle), שהפליגה בסוף 1831 לשיט שמטרתו העיקרית היתה לסקור את חופי אמריקה הדרומית. בהפלגה, שנמשכה חמש שנים, חקר דרווין ואסף מספר רב של מינים חדשים ושל מאובנים שונים. במיוחד התרשם מעובדת קיומם של מינים דומים ובכל זאת שונים של בני סוג אחד באיי גלפגוס. על סמך תצפיות אלה והממצאים שאסף, הסיק כי לכל המינים מוצא משותף.

 

אונייתו של דרווין, ביגל (Beagle). צילום: ויז'ואל/פוטוס

עם שובו לאנגליה (1839) פרסם דרווין דו"ח על תגליותיו במהלך השיט, שהקנה לו פרסום רב. אולם בה בעת, ובחשאי, החל במחקר שנמשך שנים רבות על השוני בין מינים קיימים שונים, ובינם לבין המינים שנותרו מהם רק מאובנים; הוא בחן את ההתפתחות העוברית, האנטומיה המשווה ודגמי התפוצה של היצורים השונים, את המאובנים שלפי דעתו היו אבותיהם של המינים החיים כיום, ואת האופן שבו בויתו חיות בית שונות. כבר ב-1837 הגיע למסקנה שמיני האורגניזמים אינם קבועים מששת ימי בראשית, אלא משתנים בהדרגה, והוא נטל על עצמו להבין כיצד קורה הדבר. למזלו, לא היה על דרווין להצטרף לאוניברסיטה כדי לעסוק במחקר; משפחתו היתה עשירה, והוא התעשר עוד יותר כשנשא לאשה ב-1839 את דודניתו אמה ודג'ווד. מעתה היה בידו לעסוק במחקריו כאוות נפשו.


מהספרים שקרא בשנים ההן ואשר השפיעו על רעיונותיו, יש לציין את ספרו של תומס מלתוס, "מסה על עקרון האוכלוסייה", שבו נטען כי לאוכלוסיית האדם יש פוטנציאל להתרבות בשיעורו של טור גיאומטרי, ואילו כמות המזון הזמינה גדלה רק בשיעורו של טור אריתמטי.

 

טענה זו חיזקה את מסקנתו של דרווין כי המנגנון האחראי לתהליך האבולוציה הוא הברירה הטבעית: מספר הפרטים הנולדים בכל אוכלוסייה רב ממספר הפרטים שהסביבה יכולה לכלכל, והפרטים הנשארים בחיים הם אלה שתכונותיהם מסגלות אותם טוב יותר לתנאי סביבתם.

 

ההבדל במידת הצלחתם של פרטים בהתמודדות עם דרישות הסביבה הוא תורשתי, שכן לכל מין יש "מאגר תכונות" המקיף את כל היבטי השוני בין פרט לפרט. בכל דור "נבררים" הפרטים שתכונותיהם הן המתאימות ביותר להתמודדות עם הסביבה, וממילא הם מעמידים צאצאים רבים יותר. כאשר משתנים תנאי הסביבה, שורדים הפרטים שתכונותיהם מתאימות ביותר לסביבה החדשה, גם אם היו פחות מתאימות לסביבה הקודמת. צאצאיהם שירשו מהם את התכונות הללו יצליחו יותר משאר הפרטים חברי המין, יעמידו צאצאים רבים יותר, וכן הלאה. בדרך זו עשויות להשתנות תכונותיו של מין. תהליך הברירה הטבעית הוא אטי וממושך, ובמהלכו עשויים פרטים מאוכלוסייה מסוימת להפוך למין חדש; במיוחד, אם קבוצות שונות באוכלוסייה חיות בבידוד גיאוגרפי זו מזו, עשויה כל קבוצה להפוך למין אחר.

הבעיה העיקרית שעמדה לפני דרווין נגעה למנגנון השומר על שונוּת במאגר התכונות הקיימות באוכלוסייה, ולאופן העברת תכונות מדור לדור; לא עלה בידו לגלות מנגנון כזה. צחוק הגורל הוא שבעת שעסק דרווין בעבודתו, פיתח הנזיר הצ'כי גרגור מנדל את חוקי התורשה, אך עבודתו לא היתה ידועה לדרווין או לבני דורו. רק בתחילת המאה ה-20 עמדו הביולוגים על עבודת מנדל, שסיפקה בדיעבד את התשתית לעבודתו של דרווין.


דרווין ידע מראש כי התיאוריה שלו, המנוגדת לאמונה הדתית בדבר בריאת כל המינים בבת אחת בששת ימי בראשית, תיתקל בהתנגדות עזה, ולכן נמנע מלפרסמה במשך זמן רב. אבל ב-1858 הגיע חוקר אחר, אלפרד ווֹלָס, למסקנות דומות לשלו, ושלח את רעיונותיו לדרווין. הלה פרסם מאמר משותף בשם שניהם, וכעבור זמן קצר מסר לפרסום את ספרו "על מוצא המינים באמצעות ברירה טבעית", שבו סוכמו רעיונותיו.

 

ב-1871 יצא לאור ספרו "מוצא האדם", שבו טען דרווין כי מוצא האדם מיצור דמוי-קוף. התעוררה סערת רוחות עזה, שבמקומות רבים עודנה נמשכת עד עצם היום הזה, כמחלוקת בין הבריאתנים - מקבלי סיפור בראשית כעובדה מדעית - לבין המדענים.

תורת דרווין היתה אחת המהפכות המחשבתיות הגדולות ביותר בתולדות המדע. היא סיפקה הסבר מלא, ממצה והגיוני לרבגוניותו המופלאה של עולם הטבע ולעברו העשיר, וערערה על מוסכמות רבות. כיום מקובל על כל העוסקים בתחום זה כי הדרוויניזם (וביתר דיוק, הניאו-דרוויניזם, דהיינו שילוב תורותיהם של דרווין ומנדל) נכון מעיקרו, גם אם יש מחלוקות רבות וממושכות לגבי פרטיה השונים של התיאוריה.

 

 


ציטוטים
  • "קראתי לעיקרון לפיו כל שינוי קל נשמר, אם הוא בעל תועלת, "הברירה הטבעית", כדי להדגיש את הקשר לכוחו של האדם בברירה. אולם הביטוי [...] "הישרדות המתאימים", מדויק יותר, ולעתים נוח באותה המידה."

 

  • "אפשר לומר שהברירה הטבעית בוחנת מדי יום, מדי שעה, [...] כל שינוי, אפילו הקל שבקלים; היא דוחה את המזיק, ומשמרת את זה המועיל, בשקט ובחוסר רגישות..."

 

  • "המסקנה המרכזית מעבודה זו, שהאדם הוא צאצא של איזושהי צורה פחות מאורגנת, תהיה, לצערי הרב, סרת טעם עבור רבים. אבל קשה להטיל ספק בכך שאנו צאצאיהם של הברברים."

 

  • "אנחנו חייבים להבין ולקבל שהאדם, עם כל מעלותיו הרמות... עדיין נושא בגופו סימנים בל-ימחו של מקורותיו הירודים."

 

  • "כעת נעסוק יותר בפירוט במאבק על הקיום."

 

  • "נתיחת בעלי חיים... ניתנת להצדקה רק כשהיא לשם מחקר אמיתי בפיסיולוגיה, אבל לא כשהיא נעשית אך ורק בשם הסקרנות הנתעבת והראויה לגנאי."

 

  • "ניסיתי לאחרונה לקרוא שייקספיר, אבל זה היה משעמם בצורה בלתי נסבלת, עד שהתעוררה בי בחילה."

 

ברטנרד רסל, על דרווין:

 

  • "מה שהיו גליליאו וניוטון למאה ה-17, דרווין היה למאה ה-19."

 


מידע נוסף

איך הגענו לכאן? (כתבה לילדים) - "הכל התחיל בשנת 1831, כשדָרְווִין הצעיר הפליג על הספינה "בִּיגֶל", שיצאה למסע מחקר בן חמש שנים בִּדְרוֹם אָמֶרִיקָה. במהלך המסע, שנמשך כְּחָמֵשׁ שנים, אסף דָרְווִין אֵינְסְפוֹר דוגמאות של בעלי חיים וּמְאובָּנִים. כשחזר מהמסע וְנִיתֵּחַ את מִמְצָאָיו, הוא הבחין בהבדלים קטנים בין הַצַבִּים וְהַציפּוֹרִים שחיו על איים שונים בקבוצת איים הנקראת גָלָאפָּגוֹס. בעלי החיים בכל האיים היו דומים, אך בכל אי הם נראו קצת אחרת, העדיפו מזון אחר וכיוצא בזה. דָרְווִין הִסִּיק מכך כי בעלי חיים מסוגלים לְהִשְׁתַנוֹת, כדי להתאים את עצמם לסביבה בה הם חיים". כתבה מתוך "גליליאו צעיר".

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

סיפורה של הביגל - השיעורים באקדמיה לא הלהיבו את צ'רלס דרווין במיוחד, והוא העדיף להקדיש את רוב זמנו החופשי לתצפיות בטבע ולאיסוף חיפושיות. כיצד הפך הצעיר שיועד לכמורה לאבי תורת האבולוציה, ומה היה חלקה של ה"ביגל" בהפיכתו לאחד מחוקרי הטבע הגדולים בהיסטוריה המדעית. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

  

על בתולות זקנות והדבורים של דרווין - צ'רלס דרווין, שגילה כי דבורת הבומבוס היא המאביקה הבלעדית של פרחי התלתן האדום באנגליה, טען באמצעות ניתוח מרתק, כי מין תלתן זה חייב את קיומו גם לחתולים. לשמע דברים אלו העזו אחרים להקיש היקשים אקולוגיים מרחיקי לכת לגבי המצב החברתי והסדר המדיני בבריטניה. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

יצורים מקריים - "'מוצא המינים' הוא ספר טוב מפני שהוא חולל מהפכה רעיונית מאד מורכבת, שהדיה מלווים אותנו עד היום. מעל לכל – ומדענים ודאי לא יסכימו איתי – דרווין חולל שינוי עמוק בתפיסת-העצמי של האדם, שינוי שבישר מחד את נצחונו של רעיון הקידמה (למרות שדרווין עצמו לא התייחס לאבולוציה במונחים של קדמה ערכית), ומאידך – את החרדה הקיומית של האדם המודרני במאה ה-20 ובמאה שלנו". מאמר מאת אריאנה מלמד על "מוצא המינים" ודרווין. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

האבולוציה של דארווין: האיש מאחורי התורה - "בשבועות הראשונים של שנת 1837, צ'ארלס דארווין היה בחור צעיר ועסוק, המתגורר בלונדון. הוא היה שאפתני, ערני מבחינה אינטלקטואלית לאחר תקופת בחרות רדומה, נרגש מההזדמנות שנקרתה בדרכו, והחל לבנות את חייו. עדיין לא תפס את מלוא היקפו של הרעיון שצמח בקרבו. ב-12 בפברואר הוא חגג את יום הולדתו העשרים ושמונה" - קטע מפרק ראשון מתוך "האבולוציה האיטית של דארווין", ספר המתווה דיוקן אינטימי ומדעי כאחד של צ'רלס דרווין.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

  

מדוע קיימת התנגדות לאבולוציה ולדרוויניזם? - פרסומו של "מוצא המינים" עורר שורה של פולמוסים סוערים שהסתיימו בניצחון מוחץ של המדע על הכנסיה, על הדעות הקדומות ועל חשכת ימי הביניים. אולם המחלוקת בשאלת מוצא המינים בכלל והאדם בפרט, טרם הסתיימה. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

הצבה הזקנה בעולם מתה בגיל 176 - צבת הענק הארייט, מי שנחשבה לבעל החיים הזקן בעולם שחי בתנאי שבי, מתה בפארק החיות הבר באוסטרליה עקב התקף-לב. להארייט היו חיים סוערים, היא פגשה את חוקר האבולוציה, צ'ארלס דארווין באיי גלפגוס, ראתה עולם ובשנים האחרונות הקפידה על אורח חיים בריא ורגוע. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©