רת'רפורד ברצ'רד הייז

רת'רפורד ברצ'רד הייז נולד באוהיו. בנם החמישי של רת'פורד הייז ג'וניור (Rutherford Hayes, Jr) וסופיה ברצ'רד (Sophia Birchard). אביו, חוואי בעיסוקו, נפטר חודשיים לפני לידת בנו. את השכלתו רכש הייז בבית ספר מקומי ובפנימיה פרטית ויוקרתית בקונטיקט. לאחר מכן החל ללמוד בקניון קולג' (Kenyon College) באוהיו וב-1842 סיים את לימודיו בהצטיינות.

בתום לימודיו שימש הייז כמתמחה במשרד עורכי דין, וכעבור זמן קצר החל בלימודי משפטים באוניברסיטת הרוורד. ב-1845 הוסמך כעורך דין, שב לאוהיו ופתח משרד עצמאי. במקביל לעיסוקו המשפטי הרבה להרחיב את השכלתו בתחומי ספרות ומדע וכן נהג לטייל ברחבי ארה"ב. ב-1850 העביר הייז את משרדו לעיר סינסנטי באוהיו, שם צבר לעצמו מוניטין של עורך דין מיומן בתחום הפלילי.

ב-1852 נשא לאישה את לוסי וייר ווב (Lucy Ware Webb). לזוג נולדו שמונה ילדים, שלושה מהם נפטרו בצעירותם. באותן שנים החל להתפתח המתח בין מדינות הדרום למדינות הצפון על רקע סוגיית העבדות. הייז התנגד באופן עקרוני לעבדות (לא מעט בהשפעת אשתו), ולא פעם ייצג מספר עבדים נמלטים שנתפסו ונשפטו. בהתאם לעמדה זו החל הייז בפעילות פוליטית במסגרת מפלגה חדשה שהוקמה באותה עת והתנגדה לעבדות - המפלגה הרפובליקנית. ב-1858 נבחר למשרת פרקליט עירוני בסינסנטי.

על אף שתמך במציאת פשרה בין מדינות הדרום למדינות הצפון היה הייז תומך נאמן של הממשל הפדרלי, ועם פריצתה של מלחמת האזרחים האמריקנית התגייס לצבא ארה"ב. ביומנו כתב באותה עת: "אני מעדיף להיות מעורב בכך (במלחמה) מתוך ידיעה שאמות, מאשר לחיות ולא לעשות דבר". במהלך המלחמה שירת כקצין בחיל המתנדבים של אוהיו. תחילה שימש כשופט בבית דין צבאי, אולם לאחר זמן מה ביקש לעבור לחזית הקרבות, שם זכה לקידום מהיר ונחשב למפקד מוכשר. הייז נפצע מספר פעמים במהלך המלחמה.

ב-1864, בהיותו עדיין בחזית, נבחר הייז לקונגרס כנציג סינסנטי וכיהן בתפקיד זה עד 1867. בשנים 1868 - 1872 וכן ב-1876 -1877 כיהן כמושל אוהיו. באותן שנים זכה להכרה ציבורית כפוליטיקאי ישר ו"נקי". בתום כהונתו הראשונה כמושל התמודד בבחירות לקונגרס והובס. בעקבות ההפסד השעה את פעילותו הפוליטית ועבר עם משפחתו לאחוזה אותה הוריש לו דודו. ב-1876 שב לפעילות פוליטית, התמודד וניצח בבחירות למושל אוהיו. בזכות הניצחון ותדמיתו הציבורית סומן כאחד המתמודדים המובילים למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ובוועידת המפלגה באותה שנה זכה במועמדות זו.

בבחירות לנשיאות ב-1876 התמודד הייז מול מועמד המפלגה הדמוקרטית סמואל טילדן (Samuel Tilden). תוצאות הבחירות היו שנויות במחלוקת: ספירת הקולות העלתה כי טילדן זכה במספר רב יותר של קולות בכלל ארה"ב, אולם שני המתמודדים טענו כי השיגו רוב בקולות האלקטורים (הנתון המכריע על פי שיטת הבחירות בארה"ב). חוסר הוודאות בתוצאה היה תוצר של אי הסדר במדינות הדרומיות, ואנשיו של הייז ערערו על התוצאות בדרום קרוליינה, לואיזיאנה ופלורידה. ערעור שלו היה מתקבל, היה יוצר שוויון בקולות האלקטורים בין המתמודדים (184 כל אחד). כמו כן התעוררה מחלוקת לגבי אלקטור נוסף ממדינת אורגון. 

על מנת ליישב את המחלוקת ולהכריע בבחירות מינה הקונגרס ועדה מיוחדת שהורכבה משבעה דמוקרטים, שבעה רפובליקנים והשופט דייוויד דייויס (David Davis) שהיה נטול זהות פוליטית. אולם ברגע האחרון פרש דייוויס מתפקידו ובמקומו מונה השופט ג'וזף בראדלי (Joseph Bradley) שהיה מזוהה עם המפלגה הרפובליקנית. במהלך דיוני הוועדה ניהלו הרפובליקנים מו"מ עם הדמוקרטים המתונים ממדינות הדרום והצליחו ככל הנראה להשיג את תמיכתם השקטה במינויו של הייז. במרס 1877 העניקה הוועדה את הקולות שהיו שנויים במחלוקת להייז, שזכה בשל כך בבחירות ברוב של אלקטור אחד (185 מול 184 לטילדן) והושבע כנשיא. ההחלטה התקבלה בהתנגדות קולנית של הדמוקרטים במדינות הצפון, שהעניקו להייז מאותה עת את הכינוי “His Fraudulency” (בתרגום חופשי - הוד רמאותו).

כהונתו של הייז לא אופיינה בשינויים מרחיקי לכת ואת מרבית מאמציו הקדיש לשיקומן של מדינות הדרום שהובסו במלחמת האזרחים ולבנייה מחודשת של מערכת היחסים ביניהן לממשל הפדרלי. את כוונותיו המחיש כבר בתחילה, כאשר מינה מספר פוליטיקאים "דרומיים" למשרות בממשל הפדרלי. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד ב-1877 הורה על הוצאת כוחות הצבא הפדרליים ממדינות מקרוליינה הדרומית ומלואיזיאנה.

הוצאת הכוחות סימנה את סיום תקופת "השיקום" (בהשראת ה-Reconstruction Act) שהונהגה במדינות הדרום לאחר המלחמה, ובאמצעותן שלטו למעשה מדינות הצפון והמפלגה הרפובליקנית בדרום. כמו כן הקצה הייז תקציבים פדרליים לשיקום כלכלת הדרום. מהלכים אלו שככל הנראה סוכמו עם הדמוקרטים המתונים במהלך הסכסוך על תוצאות הבחירות, אפשרו למפלגה הדמוקרטית להפוך לכוח הפוליטי המוביל במדינות הדרום.

כנשיאים אחרים לפניו ואחריו, ניסה הייז לחולל שינוי באופן מינוי בעלי התפקידים בממשל הפדרלי. על פי שיטת ה- spoils system שהונהגה על ידי הנשיא אנדרו ג'קסון, מונו בעלי התפקידים כתגמול פוליטי ולא על פי כישוריהם. ביוני 1877 הוציא הייז הוראה נשיאותית האוסרת על עובדים בממשל הפדרלי להיות מעורבים במערכות בחירות פוליטיות וכן אוסרת על המפלגות לאסוף תרומות מעובדים אלו. כמו כן הוביל הייז את פתיחתן של מספר חקירות נגד עובדי ממשל שנחשדו בשחיתות פוליטית, אחת מהן הובילה לפיטוריו של צ'סטר ארתור (לימים נשיא ארה"ב).

מדיניותו בדרום והרפורמה שהנהיג בשירות הציבורי הביאו לירידת התמיכה בנשיא בקרב חברי מפלגתו. אולם מכיוון שלא התכוון להתמודד על כהונה שניה, הדבר לא עצר בעדו ממימוש כוונותיו. בתום כהונתו שב לאחוזתו באוהיו והקדיש את זמנו לפעילות ציבורית לא פוליטית.

נשיאי ארצות הברית

מספר	נשיא	שנות כהונה
1	ג'ורג' וושינגטון	1789 - 1797
2	ג'ון אדמס	1797 - 1801
3	תומס ג'פרסון	1801 - 1809
4	ג'יימס מדיסון	1809 - 1816
5	ג'יימס מונרו	1816 - 1824
6	ג'ון קווינסי אדמס	1825 - 1829
7	אנדרו ג'קסון	1829 - 1837
8	מרטין ון ביורן	1836 - 1840
9	ויליאם הנרי הריסון	1841 - 1841
10	ג'ון טיילר	1841 - 1845
11	ג'יימס נוקס פולק	1845 - 1849
12	זכרי טיילור	1849 - 1850
13	מילרד פילמור	1850 - 1853
14	פרנקלין פירס	1852 - 1856
15	ג'יימס ביוקנן	1857 - 1861
16	אברהם לינקולן	1861 - 1865
17	אנדרו ג'ונסון	1865 - 1869
18	יוליסס סימפסון גרנט	1877 - 1881
19	רת'פורד ברצ'רד הייז	1877 - 1881
20	ג'יימס אברם גרפילד	1881 - 1881
21	צ'סטר אלן ארתור	1881 - 1885
22	סטפן גרובר קליוולנד	1885 - 1889
23	בנג'מין הריסון	1889 - 1893
24	סטפן גרובר קליוולנד	1893 - 1897
25	ויליאם מק'קינלי	1897 - 1901
26	תיאודור רוזוולט	1901 - 1909
27	ויליאם הווארד טאפט	1909 - 1913
28	תומס וודרו וילסון	1913 - 1921
29	וורן גמליאל הרדינג	1921 - 1923
30	ג'ון קלווין קולידג'	1923 - 1928
31	הרברט קלרק הובר	1929 - 1933
32	פרנקלין דלנו רוזוולט	1933 - 1945
33	הרי ס' טרומן	1945 - 1953
34	דווייט דייוויד אייזנהאואר	1953 - 1961
35	ג'ון פיצג'רלד קנדי	1961 - 1963
36	לינדון ביינס ג'ונסון	1963 - 1969
37	ריצ'רד מילהאוס ניקסון	1969 - 1974
38	ג'רלד רודולף פורד	1974 - 1976
39	ג'יימס ארל הבן קרטר	1977 - 1981
40	רונלד וילסון רייגן	1981 - 1988
41	ג'ורג' הרברט ווקר בוש	1989 - 1993
42	ויליאם ג'פרסון "ביל" קלינטון	1993 - 2001
43	ג'ורג' ווקר בוש הבן	2001 - 2009
44	ברק חוסיין הבן אובמה	2009 -

בחייו הפרטיים וכנשיא ניהל הייז אורח חיים שמרני על פי אמונתו הדתית. הוא נמנע מאלכוהול, עישון ומשחקי קלפים. אשתו אשר אחזה בהשקפה מוסרית ודתית דומה, סירבה להגיש אלכוהול בבית הלבן ובהתאם זכתה לכינוי - Lemonade Lucy (לוסי לימונדה).