לוי יצחק מברדיצ'ב (1740?-1810), "צדיק" חסידי בדור השלישי של ראשי החסידות; תלמידו של דב בר (ה"מגיד") ממזריץ'. מ-1785 כיהן כרב בברדיצ'ב. הרחיב את השפעת החסידות בפולין, בליטא ובאוקראינה והותקף בידי ה"מתנגדים", שסילקוהו מתפקידים קהילתיים.
התפרסם באהבת ישראל שלו (היה מלמד זכות על כל אדם), וכן בשמחתו, בטוב לבו ובדבקותו בעבודת ה' - מידות שאותן הדגיש בתורתו. שלט היטב, בניגוד לרוב החסידים, בלימודי התורה.
על דמותו נרקמו סיפורי עם רבים; בין היתר נאמר שהיה משוחח עם אלוהים כדבר אדם עם רעהו ושוטח לפניו את בעיות הקהילה. נחשב לאחד המנהיגים הבולטים בחסידות, ועד היום משמש קברו מוקד לעליה לרגל של מאמינים.
היה ידוע גם בכינויו "סניגורן של...
