הדמיה (סימולציה), שיטת מחקר והוראה המאפשרת ניתוח תופעות טבעיות ואנושיות מתוך חיסכון בזמן ובמשאבים. תהליך ההדמיה כולל שני חלקים עיקריים: בניית דגם, והפעלתו.
הדגם (מודל) יכול להיות עיוני או מוחשי. דגם עיוני מבוסס על בידוד המשתנים הרלוונטיים של התופעה הנחקרת וניסוח (לרוב מתמטי) של כללי פעולות הגומלין ביניהם. דגם מוחשי יכול להיות חיקוי בזעיר אנפין של מושא המחקר או ההוראה. הפעלת הדגם לפי הכללים שנבחרו גורמת לשינויים במערכת הנבדקת, שיש בהם כדי להצביע, בשלב ראשון, על צורך בשכלול הדגם ע"י הוספה, גריעה או שינוי של משתנים או כללים, ובהמשך הדרך - על תוצאות פעולת הגומלין בין משתני הדגם. השימוש בהדמיה חשוב במקרה שאין שום דרך לבדוק את התופעה במעבדה, או שהבדיקה תהיה יקרה, מסוכנת או...
