 |  | פרופ' דן שכטמן צילום: אבישג שאר-ישוב
| | |  | | שכטמן בצעירותו צילום: באדיבות מרדכי שמואלי
| | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים | | |
| | דן שכטמן
Dan Shechtman
תולדות חייו | מחקר ותגלית | ציטוטים | מידע נוסף
דן שכטמן (נולד 1941), פרופסור לכימיה
בטכניון, אבי מדע החומרים הקווזי-מחזוריים (מחזוריים לכאורה), וזוכה פרס נובל
לכימיה בשנת 2011. הישראלי העשירי שזכה בפרס זה.
| תולדות חייו |  | |
שכטמן נולד בתל אביב וגדל בפתח תקווה בשכונת הפועלים נווה עוז, וסיים את תיכון "ברנר" בעיר. את לימודיו האקדמיים עשה בטכניון
בחיפה: תואר ראשון בהנדסת מכונות, ותואר שני (1968) ושלישי בהנדסת חומרים (1972). בשנים 1972 - 1975 השלים לימודי פוסט-דוקטורט במעבדות חיל האוויר האמריקני באוהיו, ארה"ב,. משנת 1975 מרצה שכטמן בטכניון, ומשנת 1986 היה לפרופסור מן המניין, והיה גם לראש המחלקה להנדסת חומרים.
בראשית שנות ה-80, בזמן שעבד בקבוצת מחקר במרילנד, ארה"ב, גילה כי בניגוד לידע המקובל בקהילה המדעית, אין האטומים
בגביש
מסודרים במבנה סימטרי אלא בדפוס שונה שנחשב לבלתי אפשרי. תגליתו של שכטמן עוררה הדים רבים ואף לעג רב ונתפשה כטעות מדידה ואף כרמאות לשמה.
בשל עקשנותו של שכטמן להגן על מסקנותיו השנויות במחלוקת, הפך תוך זמן למוקצה בקרב מספר חוגים באקדמיה, ואף סולק מקבוצת המחקר שהשתתף בה. שכטמן אף ספג עלבונות אישיים ונתקל בהתנגדות מצד בכירי המדענים וביניהם ליינוס פולינג,
זוכה פרס נובל בכימיה (1954), שדבק בהתנגדותו לשכטמן גם אחרי שתגליותיו החלו לתפוס אחיזה בקרב חברי הקהילה המדעית. פלמינג אף טען בכנסים מדעיים בנוכחות שכטמן כי "אין דבר כזה קאווזי גבישים, יש רק קאווזי מדענים".
ב-1984 הצליח שכטמן לפרסם את ממצאיו בכתב העת למדע Physical Review Letters, וחולל מהפכה בתחום הקריסטלוגרפיה
מכיוון שערער על הנחת היסוד הבסיסית בתחום: כל הגבישים מורכבים מתבניות מחזוריות החוזרות על עצמן.
 סימטריה לא מחזורית (צילום: AMES lab., US Department of Energy cc)
לימים התקבלה טענו, ושכטמן זכה להכרה בינלאומית על מחקרו שאילץ מדענים לשקול מחדש את תפיסתם לגבי טבעו של החומר. במסמך הוועדה לפרס נובל, המתאר את הישגיו של שכטמן, נכתב כי המדען עצמו נדהם ממה שראה במיקרוסקופ בבוקר ה-8 באפריל, 1982. "אין חיה כזאת", מצטט המסמך את שכטמן בתעתיק מן העברית ומספר כי התמונה שנגלתה לו הייתה "מנוגדת לכל היגיון".
על תגליותיו זכה פרופ' שכטמן בפרסים רבים נוספים ובהם: פרס ישראל, פרס רוטשילד ופרס וולף, ופרסים רבים בחו"ל. הוא מכהן כראש מרכז וולפסון למחקר בטכניון, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה להנדסה של ארה"ב, חבר האקדמיה האירופית למדעים וחבר כבוד באגודות מדעיות רבות ברחבי העולם.
נשוי לפרופסורציפורה שכטמן מהפקולטה לחינוך, ואב לארבעה. 
| מחקר ותגלית | | |
שכטמן עסק במבנה החומר ובפיתוח מֶסֶג
(סגסוגת; תערובת של מתכות מותכות במתכות אחרות או באלמתכות) על בסיס טיטניום ואלומיניום שנוצרו בהתמצקות מהירה, ובחקר המבנה של ציפוי היהלום.
במהלך מחקרו גילה חומרים מחזוריים לכאורה (קווזי-מחזוריים), ויצר ענף מדעי חדש. בזכות מחקריו הוא מוּכר בעולם כ"אבי מדע החומרים הקווזי-מחזוריים".
עד תגליתו של שכטמן בראשית שנות ה-80, היתה הסברה המקובלת בקהילת המדע כי הגביש מורכב ממבנים בעלי צורה מחזורית כמשולשים, כריבועים או כמשושים שווי צלעות בלבד, וכי לא ניתן להרכיב גביש מצורת בסיס של מחומש שווה-צלעות.
שכטמן גילה בניגוד לסברה הרווחת, כי האטומים אינם מסודרים במבנה סימטרי שחוזר על עצמו שוב ושוב אלא בדפוס שונה, שנחשב עד אז לבלתי אפשרי. כלומר, במחקרו גילה שכטמן גביש גם מחומש וגם בעל מבנה מחזורי וסימטרי לכאורה (קוואזי סימטרי). ממצאיו של שכטמן חשפו כי הידע על-אודות הסדר האטומי בחומרים גבישיים אינו שלם, וערערו את האמונה הרווחת בקרב החוקרים בתחום תורת הגבישים.
 הסבר מאת פרופ' אילן גולדפרב, תלמיד לשעבר של פרופ שכטמן
לנוכח תגליתו נדרשה הגדרה מדעית חדשה לגביש ונוצר ענף מדעי חדש שהביא לידי הבנה חדשה על מבנה החומר המוצק. כיום לקווזי גבישים יש יישומים תעשייתיים, ויש להם תכונות פיסיקליות יוצאות דופן ובעלי פוטנציאל תעשייתי רב.
| ציטוטים | | |
- "אני לא יודע בדיוק במה אתה עוסק, ראיתי שאתה עוסק ביהלום, היום אתה היהלום שבכתר. אתה מביא תקווה משמש תקווה לדור הצעיר ומראה שאדם חרוץ ואמיץ יכול לגלות נסתרות בשם מדינת ישראל אני רוצה להצדיע לך ולומר לך שאנחנו מתגאים בך." (הנשיא פרס מברך את שכטמן על זכייתו, 5.10.11).
- "השיעור הראשון שלמדתי הוא שמדען טוב הוא צנוע ומאזין ולא כזה שבטוח במאה אחוז במה שהוא קורא בספרי הלימוד. זה גם שיעור לסטודנטים, תהיו פתוחים ותהיו מומחים בתחום שלכם." (שכטמן, מתוך נאום לאחר ההודעה על הזכייה, 5.10.11).
- "זהו יום גדול לי אישית, אבל נראה לי שאני לוקח את זה הכי בקלות. זהו בהחלט יום גדול למדע" (פרופ' דן שכטמן התייחס במסיבת עיתונאים בטכניון לזכייתו בפרס נובל בכימיה).
| מידע נוסף | | |
נגד הזרם: מה גילה חתן פרס נובל דן שכטמן? כשכולם טענו כי גבישים בנויים אך ורק לפי עיקרון סידור מחזורי, פרופ' דן שכטמן טען אחרת. היום, בזכות התעוזה הישראלית, הוא זכה בפרס נובל לכימיה. כתבה באתר ynet
לכתבה המלאה - לחצו כאן
הישראלי פרופ' דן שכטמן זכה בפרס נובל בכימיה - שנתיים אחרי פרופ' עדה יונת, ישראלי עושה זאת שוב: פרופ' דן שכטמן מהטכניון זכה בפרס נובל בכימיה. כשהתבונן במיקרוסקופ לפני 30 שנה לא האמין למראה עיניו. כתבה באתר ynet
לכתבה המלא - לחצו כאן
שכטמן: יום גדול למדע, לוקח את הפרס בקלות - כשעניבת גבישים מקשטת את חולצתו, סיפר הזוכה בפרס נובל לכימיה על מסעו המדעי הארוך מהרגע שהכריז: "אין חיה כזאת", דרך התנגדות המדענים ועד לסוף הטוב. "אני לא מקנא באף סלבריטי", סיפר, "מחר אני אחזור ללמד". כתבה באתר ynet
לכתבה המלאה - לחצו כאן
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
