מפלי ניאגרה

גובהו של המפל שבתחום ארה"ב 55 מ', ורוחבו - 323 מ'. זורמים בו בסה"כ 10% מכלל המים העוברים במפלים. מפל קטן יותר בצד האמריקאי הוא מפל הינומת הכלה (Bridal Veil Falls) המכונה כך בשם מראהו. בינו לבין המפלים הגדולים מפריד אי העיזים (Goat Island) הנקרא כך משום שהאינדיאנים תושבי האזור נהגו להעביר אליו לקראת החורף את מקניהם. המפל שבתחום קנדה מכונה "מפל הפרסה", בשל צורתו; גובהו 52 מ' ורוחבו 792 מ', הכמות האדירה של המים הזורמים בו מעניקה לו את צבעו הירוק. עומק הנהר מתחת למפלים כ-55 מ'.

מפלי הניאגרה מהצד האמריקאי (צילום: סי די בנק)

מקורות המים של מפלי ניאגרה הם ארבעה מתוך חמשת האגמים הגדולים שבגבול ארה"ב-קנדה: סופיריור, מישיגן, הורון ואירי. מן המפלים, זורמים המים באפיק נהר הניאגרה עד לימת אונטריו. משם זורמים המים לנהר סיינט לורנס (St. Lawrence), הנשפך אל האוקיינוס האטלנטי.

נפח המים במפלים עמד בעבר על כ-300,000 מ"ק בדקה, אך במהלך המאה העשרים הופנתה למעלה מ-50% מהזרימה לטובת תחנות כוח הידרואלקטריות הממוקמות לפני המפלים. נכון לשנת 2004 נפח המים הממוצע במפלים הקנדיים עולה במעט על 135,000 מ"ק בדקה, אך נתון לשינויים בהתאם לעונת השנה ושעות היממה - הזרם חזק יותר בשעות היום, וכן בעונת הקיץ (חודשים יוני-אוגוסט).

מזג האוויר באזור המפלים גשום בכל השנה. בחודשי הקיץ הטמפרטורות נוחות ונעות בממוצע בין 15° ל-25° צלזיוס, ובחודשי החורף יורדות הטמפ' אל מתחת ל-0°, ושכבת המים העליונה במפלים קופאת לעתים (בשנת 1848 נעצרה כליל זרימת המים במפלים למשך מספר שעות). מפלי ניאגרה עצמם יוצרים מעין מיקרו-אקלים כאשר הם מעיפים (בעת רוח) כמות עצומה של טיפות מים שמרטיבות כל דבר בטווח של מאות מטרים.

מפלי ניאגרה נוצרו בסוף תקופת הקרח האחרונה, לפני כ-12,000 שנה בלבד (תקופה קצרה מאוד בקנה מידה גיאולוגי). השכבה החיצונית של הסלע מורכבת סלעי דולומיט קשים, אולם תחתיה מצויות שכבות של אבני חול וקונכיות. זרם המים הנופל בחוזקה חודר את שכבת הדולומיט וגורם לבליה (שחיקה) בשכבות התחתונות ובדיעבד לקריסתה של שכבת הדולומיט הקשה הנשענת עליהן.

מפלי הניאגרה קפואים, אונטריו, קנדה (צילום: ויז/ואל/פוטוס)

עם היווצרותם, היו המפלים במרחק של כ-11 ק"מ במורד הנהר ממיקומם הנוכחי. אולם בשל תהליך הבליה שתואר לעיל "התקדמו" המפלים במעלה הנהר. בעבר היה קצב בליית הסלע גבוה מאוד (למעלה מ-1.5 מ' בשנה), אך בשל התרחבותם של המפעלים ההידרו-חשמליים הצטמצמה הזרימה בנהר, ואיתה הבליה, העומדת כיום על מספר סנטימטרים בודדים בשנה. תהליכי בליה אלו משמרים גם את הצורה האנכית של קירות המפל.

כבר בתחילת המאה ה-19 הפך אזור המפלים למרכז תיירותי פעיל ומאז רק גברה משיכת התיירים אליו. בשלהי המאה ה-19 הביע הסופר האמריקאי מארק טוויין את דעתו על מסחור-היתר של האתר כשאמר שהיה מתפעל מהמפלים הרבה יותר לו היו אלו זורמים כלפי מעלה. גם המחזאי האירי אוסקר ויילד לא יצא מגדרו כשראה את המפלים, ובעוקצנותו העיר שעבור זוג המגיע למפלים לירח דבש זוהי בוודאי אכזבה שנייה בתוך כמה ימים.

כיום מפלי ניאגרה הם מאתרי התיירות המפורסמים בעולם, ומידי שנה מושכים אליהם כ-12 מיליון תיירים. המפלים מהווים גם את ענף התעשייה העיקרי של בני המקום, ונחשבים אחד המקומות הפופולריים בעולם לבלות בהם ירח דבש (מידי שנה מבקרים במקום 50,000 זוגות בעת ירח הדבש שלהם). מפלי ניאגרה התפרסמו גם בהוליווד, בסרט "ניאגרה" בכיכובה של מרלין מונרו ובסרט "סופרמן 2" בכיכובו של כריסטופר ריב.

ישנם סיפורים רבים על מטורפים שניסו לקפוץ מהמפלים אל הנהר, בד"כ מסתיימים סיפורים אלו במוות. מקרה ידוע הוא על בחור בשם ליץ', שהתערב ב-1911 עם חבריו כי יצליח להתגלגל במפלים, כשהוא בתוך חבית של בירה. ליץ' אמנם לא נהרג בניסיון הנועז אולם נאלץ לבלות תקופה ארוכה בבית חולים. לאחר המקרה חוקק חוק האוסר לקפוץ ממרומי המפלים.