ארנסט מילר המינגוויי

המינגוויי נולד באילינוי, שני מתוך שישה ילדים. אביו, רופא במקצועו, היה נוהג לצרף אליו את בנו לביקורי חולים. כמו-כן לימד אותו מגיל צעיר לדוג ולצוד, ועורר בו את יצר הנדודים וההרפתקנות. אמו היתה אישה דתייה, זמרת מקהלה. היא הקנתה לבנה את אהבתו למוזיקה ולנגינה. משבגר, לאחר סיום לימודיו, עבד תקופה מסוימת כעיתונאי. פעמיים ניסה להתגייס לצבא אולם לא התקבל עקב בעיות בראייה. לבסוף בחר להתנדב ליחידת אמבולנס של הצבא האמריקני. 
 

ב-1918 נפצע קשה בחזית אוסטריה-איטליה. המפגש עם האימה והמוות השפיעו עליו ביותר. אחת הדרכים שלו להתמודדות עם האימה הזאת, שהתגברה עם התאבדות אביו, היתה הכתיבה. דרכים אחרות להוכיח כי גבר על הפחד היו הסתכנות אישית או צפייה במתמודדים עם המוות, כמו לוחמי שוורים ומתאבקים מקצועיים, שעליהם גם הירבה לכתוב.

אחרי המלחמה נשלח לפריס ככתב עיתון ושם התיידד עם עזרא פאונד וגרטרוד שטיין. בביתה של גרטרוד שטיין פגש סופרים אמריקאים רבים ויוצרים גדולים כפיקסו. המינגוויי היה הבולט בקבוצת סופרים שכונתה "הדור האבוד". כינוי זה טבעה לראשונה גרטרוד שטיין, והמינגווי שיבצו בספרו "וזרח השמש" (1926), שנחשב ליצירתו הטובה ביותר. שם הספר מהווה ציטוט מתוך "קהלת" - "וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם" - והוא מבטא את קווי הדמיון שראה המינגווי בין האקסיסטנציאליזם  והניהליזם המבוטאים בקהלת, לבין רוח התקופה שתיאר בספרו שלו.

הרקע לספרו "מוות בצהרים" (1932) הוא מלחמות שוורים ואילו הרקע לספרו "למי צלצלו הפעמונים" (1940) הוא מלחמת האזרחים בספרד. יצירתו זו זכתה להצלחה ואף עובדה לסרט קולנוע.

המינגווי נשא ארבע נשים, ומהן נולדו שלושת בניו. לאחר פרסום ספרו "הקץ לנשק" (1929) חלה ירידה ניכרת בפוריות כתיבתו. באחרית ימיו השתקע בקובה. ב-1954 זכה בפרס נובל לספרות. בנימוקי הזכייה ציינו השופטים במיוחד את סיפורו "הזקן והים" (1952), המספר על דייג קובני זקן הנאבק בכרישים שניסו לטרוף את דג המרלין הענק שלכד בעמל רב.

המינגווי לא יכול לשאת את חוסר האונים ההולך וגובר של זיקנתו, ובשנת 1961 ירה בעצמו למוות. ספרו "איים בזרם" (1970), שיצא כתשע שנים לאחר מותו, מתאר הלוך רוח של דכאון ודמות טרגית של גיבור המזכיר במידה רבה את המינגווי עצמו לפני מותו.

המינגווי פרסם גם הרבה סיפורים קצרים, חזקים ומרוכזים. הידוע שבהם "הרוצחים" (1927). את כתיבתו מאפיין מתח בין שאיפת חיים עזה ותוססת לבין ריקנות ואימה. המוות מוצג כמפלט, ואילו המלחמה המודרנית היא סמל לריקנות החיים המודרניים. מאפיינים אלה מתוארים בסגנון חסכני ובריאליזם האוצר בתוכו מסתורין.

לכתבה המלאה - לחצו כאן. 

הים אותו הים - "גרֵגוריו פוּאֶנטֶס, עליו מבוססת דמות הדייג מ'הזקן והים' מאת המינגווי, הלך לעולמו. באחד הראיונות האחרונים שנתן אמר פואנטס: 'מאז שהוא (המינגוויי) מת, החיים לא חזרו למסלולם. לא הצלחתי לדוג כמו בימים ההם'".

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

מכתבים נדירים של ארנסט המינגווי - "המכתבים מראים עד כמה המינגווי החשיב את דעתו של ספייזר, עורך דינו וידידו. לסופר הידוע מעולם לא היה סוכן אישי והוא נהג להתייעץ עם ספייזר בכל החלטותיו העסקיות. באחד המכתבים כתב פרייזר כי אשתו היתה מאד מעוניינת שהמינגווי יכתוב מחזה וכתשובה כתב המינגווי את 'The Fifth Column', המחזה היחיד שלו".

לכתבה המלאה - לחצו כאן. 

שיעור ספרות - מאחורי כל יצירה מתחבא יוצר, ומאחורי כל יוצר מסתתר סיפור. מסע בעקבות סיפורי חייהם של הכותבים הגדולים, בישראל ובעולם. פרוייקט באנציקלופדיה ynet

לעמוד הפרוייקט - לחצו כאן.