פרננדו ה-2 "הקתולי"

נולד באָרָגוֹן. בנם של חואן ה-2 מארגון וחואנה אנריקס, שהיו שניהם בני קסטיליה. אביו שייעד אותו לגדולה עוד בילדותו, הקדיש תשומת לב רבה לחינוכו, במיוחד בכל הנוגע לממשל ופילוסופיה. נודע כאדם מחושב, רציני ובעל אישיות מרשימה.

ב-1461 במהלך מאבקי ירושה עזים מונה על ידי אביו ליורשו ומושל בכל ממלכתו. ב- 1469 נשא לאשה את איזבל ה-1 נסיכת קסטיליה (ולאחר מכן מלכת קסטיליה). נישואיהם שנערכו בעיר ויאדוליד היו תוצר של חישוב פוליטי קר משני הצדדים, אך ככל הנראה מלווים ביחסי אהבה. במהלך שנות נישואיהם נולדו לזוג המלכותי חמישה צאצאים. לפחות שני צאצאים נוספים נולדו לפרננדו מיחסים מחוץ לנישואין.

פרננדו ה-2

לאחר הנישואים פתח פרננדו במאבק בקסטיליה וארגון על מנת לבסס את מעמדו השלטוני על בתי האצולה בשתי הממלכות. בדצמבר 1474 לאחר מותו של מלך קסטיליה, הכריזה איזבל על עצמה כמלכת קסטיליה. פרננדו נתמנה למלך-בן זוג בלבד. לאחר שביססו השניים את מעמדה של איזבלה כמלכה, הוכתר פרננדו (1479) כמלך קסטיליה באופן רשמי ומלא. באותה שנה מת אביו ופרננדו היה לשליטה של ממלכת ארגון.

בתחילה ניהלו פרננדו ואיזבל את ממלכותיהם בנפרד, אולם לאחר זמן מה אוחדו שתי הממלכות (קסטיליה וארגון), מהלך אשר יצר את בסיסה המדיני של ספרד המודרנית. פרננדו ואיזבל פעלו יחד בענייני חוץ, אבל איזבל עסקה בעיקר בענייני פנים, ופרננדו היה שליט יחיד בארגון. יחדיו פעלו השניים לחיזוק מעמד הכנסייה הקתולית (בתמורה לתמיכתה). בשנים 1483 - 1484 ביסס פרננדו בארגון את האינקוויזיציה הקסטיליאנית, ו"נוצרים חדשים" רבים ברחו עם רכושם. הוא ואישתו חתמו על גזרת גירוש היהודים ב-1492, וגירוש המוּרים (המוסלמים) ב-1502.

ב-1492 השלים פרננדו את כיבושה מחדש של ספרד (הרקונקיסטה) מידי המוסלמים בכיבוש גרנדה. באותה שנה שיגר את מגלה הארצות כריסטופר קולומבוס למסעו לאמריקה. אחרי מות אשתו (1504) היה לשליטה של קסטיליה. ב-1505 נישא בשניה לאחייניתו של מלך צרפת. גם נישואים אלו היו תוצר של חישוב פוליטי.

בחוזה טורדסילס (1494) הסדיר פרננדו את חלוקת העולם החדש בין ספרד לפורטוגל. צבאו השתתף במלחמות באיטליה וכבש את נפולי. את האימפריה שהקים הוריש לנכדו, קרל ה-5. ניקולו מקיאבלי שרטט, בין היתר, את דמותו בספרו "הנסיך".