שדה, כמושג בפיסיקה, התפתח בעיקר במאות ה-19 וה-20.
במאה ה-19 נדרש המושג במיוחד לחקר התופעות החשמליות והמגנטיות, ובעיקר למתן הסבר כיצד תיתכן פעולת גומלין בין גופים שאין ביניהם מגע פיסי, למשל שני מטענים חשמליים שווי-סימן, הדוחים זה את זה. כדי להבין את אופן הפעולה ממרחק ואת תהליך העברת האנרגיה בין גופים שאינם במגע, נעזר פרדיי במושג השדה: סביב מטענים וזרמים חשמליים קיימים שדות חשמליים ומגנטיים, שהם המתווכים לצורך הפעלת הכוח ומעבר האנרגיה. מקסוול ניסח את החוקים המתמטיים המקשרים בין הגדלים הפיסיקליים האלה.
במחצית השנייה של המאה ה-19 היתה מהות השדה שנויה במחלוקת. היו שראו בו כלי עזר מתמטי המציין את עוצמת ההשפעה של מטען מסוים על גוף אחר, אך בלא ממשות פיסיקלית מעין זו של הגוף הטעון...
