די-די-טי, ראשי התיבות של דיכלורו-דיפניל-טריכלורואתן (Dichloro-Diphenyl-Trichloroethane), כימיקל שימושי ביותר להדברה של חרקים שונים, ובייחוד יתושים נושאי מלריה. השימוש בו נאסר ברוב מדינות העולם, החל בשנות ה-70 של המאה ה-20, בגלל פגיעתו בסביבה.
די-די-טי, שנוסחתו הכימית היא C14H9Cl5, סונתז לראשונה ב-1874 ע"י הכימאי הגרמני אותמר ציידלר (Zeidler). זהו חומר אורגני גבישי, חסר צבע, שאינו מסיס במים, אם כי הוא מסיס ברוב הממסים האורגניים. הוא לא היה מצוי כלל בטבע – בטרם החל השימוש הנרחב בו, כמתואר להלן. במשך זמן רב לא נמצא שימוש לדי-די-טי, אבל ב-1939 עמד הכימאי השוויצרי פאול הרמן מילר (Müller, חי 1899 - 1965), איש חברת התרופות השוויצרית הגדולה י"ר גייגי בע"מ (J. R. Geigy...
