ג'יימס דין

דין נולד בעיירה קטנה באינדיאנה בארצות הברית. הוריו היו אנשים פשוטים בני המעמד הנמוך, אביו היה עובד בית מלון ואמו השקיעה את כל זמנה ומרצה בגידול בנה היחיד. שמו המלא היה ג'יימס ביירון דין. ג'יימס, על שמו של המיילד שיילד אותו - ביירון.

עקב מצבם הכלכלי הרעוע, החליטו הוריו של דין לעקור מאינדיאנה לסנטה מוניקה שבקליפורניה, שם התגוררו בדירה קטנה בפרברי העיר. כאשר היה בן תשע חלתה אמו במחלת הסרטן ומתה תוך זמן קצר. דין, שהיה קשור אליה בעבותות, התקשה להתמודד עם אובדנה, והיתמות שנגזרה עליו מגיל כה צעיר היתה למרכיב חשוב בבניית זהותו העצמית.

אביו היה עני מכדי לגדל את בנו בכוחות עצמו, ודין נשלח לבית דודיו בחווה בפיירמונט. את השנים הבאות העביר שם, תוך שהוא מגלה עניין רב בקריאה, במוסיקה ובמחול. הוא היה תלמיד טוב ונחשב לחביב המורות, אולם בד בבד, התגלה בו גם צד פרוע יותר אשר בא לידי ביטוי בתגרות אלימות עם בני כיתתו, ובמשיכה לתחביבים מסוכנים. בהיותו נער, קנה אופנוע והיה נוסע בו במהירות מופרזת – מנהג שהלך והתעצם עם השנים, ובסופו של דבר, היה גם זה שהוביל למותו.

כשסיים את לימודיו התיכוניים, עבר דין לסנטה מוניקה שבקליפורניה והחל ללמוד שם בקולג'. הוא פגש את אביו, שבינתיים נישא בשנית, אולם המרחק שהפריד ביניהם לאורך השנים, הוביל למריבות תכופות בין האב לבנו. בתקופה זו כבר החל להופיע בתפקידים קטנים על מסך הקולנוע, וכעבור שנתיים החליט לעקור לניו יורק, מתוך תקווה ששם יצליח לבסס את מעמדו כשחקן.

בניו יורק התקבל דין ללימודים ב"אקטורס סטודיו" של לי שטרסברג – אחד מבתי הספר הנחשבים ביותר למשחק באותן שנים. במקביל ללימודיו, עבד בעבודות מזדמנות והתפרנס בקושי רב. את מירב מרצו הקדיש לאודישנים ולחיפוש אחר ההזדמנות לפרוץ אל עולם הבמה. אחרי מגוון תפקידים קטנים בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון, ניתנה לו הזדמנות זו על ידי הבימאי איליה קאזאן, מחשובי הבימאים של הוליווד באותה תקופה, אשר בחר בו לתפקיד הראשי בסרט "קדמת עדן".

"קדמת עדן" (1955) היווה עיבוד קולנועי לספרו של ג'ון סטיינבק, ובמרכזו מעין גרסה מודרנית של קין, הגיבור התנ"כי, המתקנא באחיו הצעיר והאהוב של אב המשפחה. עוד במהלך העבודה על הסרט, באולפנים בהוליווד, כבר הלך והתבסס מעמדו של דין ככוכב מבטיח. ההפקה דאגה ליצור סביבו הילה תקשורתית אשר העצימה את העניין בסרט, וכשזה עלה על המסכים, הפך דין בן לילה לדמות נערצת.

עוד באותה שנה שבה יצא "קדמת עדן", כיכב דין בסרטו הבא – "מרד הנעורים" (בבימוי ניקולס ריי). גם כאן גילם דמות של צעיר מיוסר ומרדני, המתמודד מול עולם המבוגרים השמרני והמנוכר למצוקותיו וצרכיו. הצלחתו של הסרט, בזכות משחקו המדויק ורב העוצמה של דין, היוותה צעד נוסף בדרך לקריירה קולנועית משגשגת. אלא שבשנת 1955, במהלך צילומי סרטו השלישי – "ענק" (בבימוי ג'ורג' סטיבנס) – נהרג דין בתאונת דרכים. הוא נסע במכונית הספורט שלו, ככל הנראה במהירות מופרזת, והתנגש ברכב שחצה את הצומת ולא הבחין בו.

ג'יימס דין לפני מותו, 1955 (צילום: איי פי)

הידיעה הסנסציונית על מותו של דין, היכתה גלים בדיוק באותו הזמן שבו הפיצה חברת "וורנר ברוס" את הסרט "מרד הנעורים" ברחבי העולם. דמותו של דין הפכה בבת אחת מוקד לפולחן אישיות חסר תקדים, והסרט זכה להצלחה יוצאת דופן בכל העולם. את הסרט "ענק", שהפקתו טרם נסתיימה כאשר מת השחקן הראשי, השלימו האולפנים על ידי שימוש בקריין המחקה את קולו של דין בכמה מהסצינות. שנה אחרי מותו, יצא גם זה סרט לאקרנים.

דמותו של ג'יימס דין נתפסה בעיני רבים כמייצגת את דור הצעירים בארצות הברית של שנות החמישים, אשר גילה סימני מחאה ומרדנות כנגד השמרנות והאטימות של עולם המבוגרים. שנים אחרי מותו, עדיין מסמל דין, בדמויות אותן שיחק על הבד, כמו גם בסיפור חייו, גיבור נעורים רגיש ומיוסר, מורד נצחי.