דמיטרי שוסטקוביץ' (1906 - 1975), מלחין רוסי. למד בצעירותו בקונסרבטוריון של פטרסבורג (אז לנינגרד). בין מוריו נמנו המלחינים גלזונוב ושטיינברג. ב-1925 הלחין את הסימפוניה ה-1 שזכתה להצלחה גדולה ברחבי אירופה. נודע גם כוירטואוז בנגינתו על הפסנתר וזכה לשבחים בתחרויות שונות.
בשנים הראשונות הושפעה הלחנתו ממלחינים כמו צ'ייקובסקי
ופרוקופייב.
בשנות ה-30 שינה כיוון והחל להלחין מוסיקה אוונגרדית ואטונלית,
שהושפעה מיצירות של ברטוק וברג. ב-1935 הלחין את האופרה "ליידי מקבת", שזכתה להצלחה גדולה בברה"מ ובעולם, אולם השלטון הקומוניסטי ובראשו סטלין ביקרו בחריפות את היצירה. באותה תקופה הוחרמו כל היצירות שלא תאמו את רוח "האמנות הסובייטית האמיתית", ביניהם ג'אז ומוסיקה אוונגרדית. שוסטקוביץ' עצמו נודה ויצירותיו הוחרמו.
ב-1937 חזר להלחין וגיבש סגנון אישי מקורי ועשה שימוש חופשי בהרמוניות דיסוננטיות,
בצד שמירה על טונליות.
זכה לשבחים מהמפלגה על הלחנת הסימפוניה ה-5 וה-6 ובמיוחד על ה-7, שחוברה בשעת המצור על לנינגרד ותיארה את גבורתם של האזרחים. ב-1948, עם תחילתה של המלחמה הקרה, הוחרם שוב ע"י השלטונות שביקרו את המוסיקה ה"מלנכולית" ו"האנטי פטריוטית" שלו. בשנים לאחר מכן התרכז בלימודי נגינה אך המשיך להלחין, בעיקר מוסיקה קאמרית ומנגינות של שירי עם יהודיים. אחרי מותו של סטאלין ומותו של פרוקופייב (1953) עמד בראש המלחינים הסובייטים. ממעמדו החדש תקף ביטויים של אנטישמיות בברה"מ שגברו באותה תקופה, דוגמת משפט הרופאים היהודיים.
ב-1962 הלחין את הסימפוניה ה-13, "באבי יאר". הסימפוניה מבוססת על פואמה של הסופר הרוסי יבטושנקו, שהוקדשה לזכרם של היהודים שנרצחו בגיא ליד קייב במלחמת העולם השנייה. ערך ביקורים ברחבי אירופה וארה"ב וזכה לתארי כבוד על פועלו.
הדפס
