ג'ון פיצג'רלד קנדי

קנדי נולד במדינת מסצ'וסטס, השני מבין תשעת ילדיהם של הזוג הקתולי ג'וזף פטריק ורוז פיצ'גרלד קנדי. מצד אימו היה קנדי נכדו של ראש עיריית בוסטון. גם משפחתו של אביו (משפחת קנדי) היתה מעורבת בחיים הפוליטיים בבוסטון שנים רבות. אביו של ג'ון קנדי, ג'וזף פטריק קנדי (Joseph Patrick Kennedy) היה אדם אמיד ביותר, נוצרי קתולי מאמין, פעיל במפלגה הדמוקרטית וכיהן במספר תפקידים ציבוריים.

בגיל 13 החל קנדי ללמוד בבית ספר פרטי בקונטיקט (Canterbury School), אך בשל מחלה בה לקה נאלץ לפרוש מן הלימודים. משהבריא המשיך את לימודיו בבית ספר אחר (Choate Preparatory School) אף הוא בקונטיקט. ב-1935 החל ללמוד באוניברסיטת פרינסטון. בשל הרעה חוזרת במצבו הבריאותי נטש את הלימודים, ומששב לאיתנו החל בלימודי ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד.

ב-1938 כיהן מספר חודשים כמזכירו של אביו שהתמנה לשגריר ארה"ב בבריטניה. את עבודת הגמר (אותה פירסם כספר - Why England Slept ) אודות אי-מוכנותה של בריטניה למלחמת העולם השנייה ביסס על חוויותיו מאותם חודשים. ב-1940 סיים את לימודיו בהרווארד. לאחר מכן למד מספר חודשים בבית ספר לעסקים באוניברסיטת סטנפורד וטייל בדרום אמריקה.

ב-1941 (לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה) התגייס קנדי לצי האמריקני והוצב כמפקד ספינת טורפדו בדרום האוקיינוס השקט. ב-1943 טובעה ספינתו, ועל אף היותו פצוע, חילץ את אנשיו. על גבורתו זכה בעיטור. פציעתו בקרב החמירה פציעה ישנה בכתף אותה ספג במשחק פוטובול בהרווארד, והסבה לקנדי כאבים במהלך השנים לאחר מכן.

קנדי התכוון לפתוח בקריירה עיתונאית או ספרותית, אך בעקבות מות אחיו ג'וזף (אותו ייעד אביו לקריירה פוליטית) במלחמה, שינה את דעתו ובעזרת משפחתו פנה לפוליטיקה במסגרת המפלגה הדמוקרטית.

מספר שנים לאחר מכן בהיותו סנאטור התייחס להחלטה זו באחד מנאומיו: "כשם שאני נכנסתי לפוליטיקה בגלל מותו של ג'ו, כך אם יקרה לי דבר מה, יתמודד אחי בובי על מקומי בסנאט, ואם הוא ימות יתמודד במקומו אחי טדי".

ב-1955, בשל פציעתו, נותח בגבו ונאלץ לשהות בביתו תקופה ממושכת (קנדי היה חולה גם במחלת אדיסון בעטיה קיבל קורטיזון במשך כל חייו). באותה תקופה כתב את ספרו "דיוקנאות של אומץ" (Profiles in Courage) שבו תיאר מנהיגים אמריקאים שדגלו בדעות לא פופולריות בשאלות מצפוניות. על ספרו זה הוענק לו פרס פוליצר.

בבחירות לסנאט שנערכו בשנת 1958 זכה קנדי ברוב עצום, אחד הגדולים בהיסטוריה של ארה"ב. כשהביע את כוונתו להתמודד לנשיאות, נתקל בהתנגדות מצד מפלגתו הדמוקרטית. מעולם לא נבחר קתולי לנשיא ארה"ב, ובנוסף, היו מספר פוליטיקאים דמוקרטים שזכרו לו את התנהגותו האדישה כלפי מדיניותו השמרנית של הסנטור הרפובליקני, ג'וזף מק'קרתי.

בשנת 1960, לאחר מאבק קשה, זכה קנדי בבחירות ברוב קטן (118,550 קולות) נגד ריצ'רד ניקסון. בכך היה לנשיא הקתולי הראשון והאדם הצעיר ביותר שנבחר למשרה זו בתולדות ארה"ב. העימות הטלוויזיוני בין השניים, אשר תרם לנצחונו של קנדי, נחשב לאחת מאבני הפינה בניתוח השפעת המדיום הטלוויזיוני על החיים הפוליטיים. 

העימות הטלוויזיוני בין ג'ון קנדי לריצ'רד ניקסון, 1960 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

בנאום ההשבעה אותו נשא ב-20 בינואר 1961 טבע את הציטוט המפורסם: "אל תשאל מה מדינתך יכולה לעשות עבורך, שאל מה אתה יכול לעשות עבור מדינתך".

נשיאותו של קנדי סימלה בעיני הציבור האמריקני מעבר לעידן חדש ומלא תקווה. תרמו לכך גילו הצעיר, הופעתו המרשימה, קסמו האישי והכושר הרטורי בו ניחן. אשתו, ז'קלין קנדי, שניחנה אף היא בהופעה מרשימה ונוכחות כריזמטית, הוסיפה לגל התקוות שליווה את כניסתו של הזוג הנשיאותי לבית הלבן (אשר זכה לכינוי "קמלוט" בהשראת אגדת המלך ארתור). כך הפך קנדי לאחד הנשיאים הנערצים בתולדות ארה"ב.

קנדי הקיף עצמו ביועצים אינטלקטואלים צעירים, חלקם חבריו לספסל הלימודים בהרווארד. כמו כן הרבה להיוועץ באחיו רוברט קנדי, אותו מינה לתובע הכללי של ארה"ב. כנשיא עמדו בפניו בעיות רבות: כלכלה על סף מיתון, מתח גזעי בין שחורים ללבנים והתפשטות הקומוניזם. במדיניות הפנים הכין שורה של תיקונים סוציאליים (רובם יושמו רק לאחר מותו) כגון העלאת שכר המינימום, סיוע פדרלי לאזורים במצוקה, הורדת מיסים וביטול מכסים. הוא העביר בקונגרס חוקים שתמכו בשילוב השחורים בחברה.

בענייני חוץ נחל בתחילת כהונתו כישלון חרוץ כשסייע למורדים קובניים בניסיון להפיל את פידל קסטרו בקובה. הפלישה, שהתבצעה ב"מפרץ החזירים" ב-1961, נכשלה לחלוטין ופגעה ביוקרתו של הנשיא. באותה תקופה באירופה, איימה ברית המועצות לחתום הסכם שלום נפרד עם גרמניה המזרחית ולנתק את ברלין המערבית. קנדי הפעיל לחץ על ראש ממשלת ברית המועצות, ניקיטה חרושצ'וב, תוך כדי גיוס כוחות מילואים. הלחץ שהפעילה ארה"ב נשא פרי, ובתוך כמה חודשים נסוגה ברית המועצות מכוונתה.

במאי 1961 קבע קנדי יעד לאומי חדש - הנחתת אדם על הירח - והכריז בפומבי: "אני מאמין כי ארץ זו צריכה לקבל על עצמה, בטרם יֵצא העשור הנוכחי, להנחית אדם על הירח ולהחזירו בשלום ארצה". יעד זה הושג לאחר מותו עם מימושה של תוכנית החלל אפולו.

מבחנו הגדול היה ב-1962 כשהסובייטים החלו להציב טילים בין יבשתיים בקובה. קנדי דרש מחרושצ'וב לסלק את הטילים לאלתר והטיל על קובה מצור ימי. במהלך המשבר הציג עמדה תקיפה אך שקולה. העולם עמד על סף מלחמה גרעינית, אך לבסוף נסוגו הסובייטים ופינו את הטילים מקובה.

קנדי הקים את "חיל השלום" (Peace Corps), שבמסגרתו יצאו מתנדבים אידיאליסטים לסייע לארצות מתפתחות ולהדריך בהן, וכן את "הברית למען הקדמה" - תוכנית סיוע למדינות אמריקה הלטינית. הוא שיגר יועצים לדרום וייטנם והגביר את הסיוע הכלכלי והצבאי למדינה. מעורבות ארה"ב במדינה המזרח אסייתית שהחלה עוד בתקופתו של אייזנהאואר, הובילה בסופו של דבר להסתבכותה של הצבא האמריקני במלחמת וייטנם.

בתאריך 22 בנובמבר 1963 הגיע קנדי לביקור רשמי בעיר דאלאס, טקסס. בדרכו לאחד האירועים נסעה שיירת הנשיא ברחובות העיר. קנדי ורעייתו ישבו במכונית שרד פתוחה לצד מושל טקסס ורעייתו. ב-12:30 נורו שלוש יריות לעבר מכונית הנשיא. אחת מהן פגעה בצווארו של הנשיא ובגבו של מושל טקסס. הכדור השני פגע בראשו של קנדי והביא למותו ואילו הכדור השלישי לא פגע במכונית. בשעה 13:00 הוכרז מותו של קנדי בבית חולים מקומי. כשעתיים לאחר מכן, על סיפון המטוס הנשיאותי, הושבע סגן הנשיא לינדון ג'ונסון (שנסע אף הוא בשיירה) לנשיאות.

קנדי ורעייתו במכונית השרד הפתוחה שניות לפני ההתנקשות, 1963 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

רצח קנדי היה אחד האירועים הקודרים בתולדות ארה"ב, ונחשב לטראומה לאומית שהשפעותיה על החברה האמריקנית ניכרו גם עשרות שנים לאחר מכן. כמיליון אזרחים אמריקנים השתתפו בהלווייתו של הנשיא, ותמונתו של ג'ון הבן המצדיע לקבר אביו נחרתה בזיכרון האמריקני.

ג'ון קנדי הבן (מימין למטה) מצדיע בלוויית אביו. הלוויתו של קנדי, 1963 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

ועדה משפטית רשמית בראשות השופט וורן קבעה כי לי הארווי אוסוולד היה האדם שרצח את קנדי. יומיים לאחר הרצח נורה אוסוולד למוות, בעודו עצור במטה המשטרה בדאלאס. גם לאחר פרסום ממצאי הוועדה נותרו בציבור האמריקני ספקות אם אוסוולד אכן היה הרוצח, ואם כן, האם פעל על דעת עצמו או מטעם גוף כלשהו אחר. במהלך השנים התפרסמו ספרים רבים והופקו סדרות טלויזיה וסרטים (ביניהם "JFK - תיק פתוח" משנת 1991, בבימויו של אוליבר סטון ובכיכובו של קווין קוסטנר), שהעלו השערות רבות לגבי השאלה מי רצח את קנדי. בין החשודים ברציחתו היו הסובייטים, חוגי הפשע המאורגן ואף השירותים החשאיים של ארה"ב.

במהלך השנים לאחר מותו פורסמו ספרים ומחקרים רבים אודות קנדי וממשלו. בכמה מהם אשר עסקו בחייו הפרטיים של הנשיא, נקשר שמו של קנדי למותה של כוכבת הקולנוע מרלין מונרו. היו שטענו כי קיים איתה קשר אינטימי ואף גרם להתאבדותה.

ההיסטוריה של משפחת קנדי רצופה בטרגדיות: אחיו ג'וזף נהרג כאמור בתאונת מטוס בזמן מלחמת העולם השנייה, אחותו קת'לין מתה אף היא בתאונת מטוס ב-1948. אחיו הצעיר רוברט ("בובי") קנדי, שבזמן נשיאותו של ג'ון היה שר המשפטים, התכוון ללכת בעקבותיו ולרוץ לנשיאות - אך ב-1968 רצח אותו מתנקש פלסטיני, סירחאן סירחאן. בנו של ג'ון קנדי, ג'ון קנדי הבן, נהרג עם אשתו בתאונת מטוס בשנת 1999. כמו כן נקשרו בשם המשפחה שערוריות רבות, שכללו בין השאר פרשיות סמים ואונס.

נשיאי ארצות הברית

מספר	נשיא	שנות כהונה
1	ג'ורג' וושינגטון	1789 - 1797
2	ג'ון אדמס	1797 - 1801
3	תומס ג'פרסון	1801 - 1809
4	ג'יימס מדיסון	1809 - 1816
5	ג'יימס מונרו	1816 - 1824
6	ג'ון קווינסי אדמס	1825 - 1829
7	אנדרו ג'קסון	1829 - 1837
8	מרטין ון ביורן	1836 - 1840
9	ויליאם הנרי הריסון	1841 - 1841
10	ג'ון טיילר	1841 - 1845
11	ג'יימס נוקס פולק	1845 - 1849
12	זכרי טיילור	1849 - 1850
13	מילרד פילמור	1850 - 1853
14	פרנקלין פירס	1852 - 1856
15	ג'יימס ביוקנן	1857 - 1861
16	אברהם לינקולן	1861 - 1865
17	אנדרו ג'ונסון	1865 - 1869
18	יוליסס סימפסון גרנט	1877 - 1881
19	רת'פורד ברצ'רד הייז	1877 - 1881
20	ג'יימס אברם גרפילד	1881 - 1881
21	צ'סטר אלן ארתור	1881 - 1885
22	סטפן גרובר קליוולנד	1885 - 1889
23	בנג'מין הריסון	1889 - 1893
24	סטפן גרובר קליוולנד	1893 - 1897
25	ויליאם מק'קינלי	1897 - 1901
26	תיאודור רוזוולט	1901 - 1909
27	ויליאם הווארד טאפט	1909 - 1913
28	תומס וודרו וילסון	1913 - 1921
29	וורן גמליאל הרדינג	1921 - 1923
30	ג'ון קלווין קולידג'	1923 - 1928
31	הרברט קלרק הובר	1929 - 1933
32	פרנקלין דלנו רוזוולט	1933 - 1945
33	הרי ס' טרומן	1945 - 1953
34	דווייט דייוויד אייזנהאואר	1953 - 1961
35	ג'ון פיצג'רלד קנדי	1961 - 1963
36	לינדון ביינס ג'ונסון	1963 - 1969
37	ריצ'רד מילהאוס ניקסון	1969 - 1974
38	ג'רלד רודולף פורד	1974 - 1976
39	ג'יימס ארל הבן קרטר	1977 - 1981
40	רונלד וילסון רייגן	1981 - 1988
41	ג'ורג' הרברט ווקר בוש	1989 - 1993
42	ויליאם ג'פרסון "ביל" קלינטון	1993 - 2001
43	ג'ורג' ווקר בוש הבן	2001 - 2009
44	ברק חוסיין הבן אובמה	2009 -

אח אחר, אדוארד קנדי, הוא אחד הסנאטורים האמריקניים הבולטים בתמיכתם ברפורמות חברתיות. בשנת 1980 נכשל אדוארד קנדי במאמציו להיבחר כמועמד הדמוקרטי לנשיאות.