אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


אות מלחמת ששת הימים.
אות מלחמת ששת הימים. 
 
מטוסים מצריים שהותקפו מן האויר.
מטוסים מצריים שהותקפו מן האויר. צילום: לע"מ
 
חיילי צה"ל נכנסים לעזה.
חיילי צה"ל נכנסים לעזה. צילום: לע"מ
 
תפיסת שבויים מצריים ברפיח.
תפיסת שבויים מצריים ברפיח. צילום: לע"מ
 
ירושלים מופצצת.
ירושלים מופצצת. צילום: לע"מ
 
פינוי פצועים.
פינוי פצועים. צילום: לע"מ
 
כותרת העיתון ידיעות אחרונות עם פרוץ מלחמת ששת הימים, 5.6.1967
כותרת העיתון ידיעות אחרונות עם פרוץ מלחמת ששת הימים, 5.6.1967  
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 ברית המועצות
 הליגה הערבית
 מוביל המים הארצי
 המלחמה על מקורות המים
 הארגון לשחרור פלסטין
 פתח
 הקהילייה הערבית המאוחדת
 כור גרעיני
 גמאל עבד אנ-נאצר
 ארגון האומות המאוחדות
 או תנט
 תימן
 טיראן
 יצחק רבין
 לוי אשכול
 ממשלת אחדות לאומית
 רפ"י
 משה דיין
 שואה
 ישראל טל
 אריאל שרון
 עזה
 הקרב על המיתלה
 מרדכי גור
 גוש עציון
 רמת הגולן
 הר חרמון
 חוסיין אבן טלאל
 התנועה למען ארץ ישראל השלמה
 גוש אמונים


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 ישראל והציונות


 
 
 

מלחמת ששת הימים


Six-Day War

הדרך למלחמה |  "מוקד" |  החזית המצרית |  החזית הירדנית |  החזית הסורית |  סיכום |  ציטוטים |  מידע נוסף |  בחנו את עצמכם

מלחמת ששת הימים (5- 10 ביוני 1967), מלחמה שהתנהלה בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה.

 


הדרך למלחמה

מלחמת ששת הימים פרצה אף על פי ששום צד מן המעורבים בה לא היה מעוניין במלחמה באותה עת. בעיקרו של דבר, היא היתה פריה של הסלמה שהתחוללה מכוח הדינמיקה של יחסי ישראל-ערב, היחסים הבין-ערביים ובחישת המעצמות (בייחוד ברית המועצות) בענייני המזרח התיכון.

ברקע נמצאו כמה גורמים שהתלכדו יחדיו. החלטת הליגה הערבית להטות את מקורות הירדן לשטח סוריה ולבנון והפעלת מוביל המים הארצי של ישראל; שני אלה חוללו את המלחמה על מקורות המים, שהיתה הזרז העיקרי בדרך למלחמת ששת הימים.

ציטוט - גמאל עבד אנ-נאצר
מתוך נאום מול קצינים מצריים (מאי 1967)
"אף אונייה ישראלית לא תעבור עוד במיצרי טיראן. אנו נמנע גם העברת חומרים אסטרטגיים לישראל באוניות לא ישראליות (...) המים במיצרי טיראן הם מים טריטוריאליים שלנו ואם מנהיגי ישראל וגנרל רבין רוצים מלחמה - אהלן וסהלן! כוחותינו מצפים להם"

 

החלטה אחרת של הליגה, לכונן את אש"ף כנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני, ותחילת פיגועי פתח בחסות סורית, מילאו תפקיד אף הם. על כך יש להוסיף את רצונה של סוריה לחזק את מעמדה בעולם הערבי למול הדומיננטיות של מצרים, בעקבות פירוק האיחוד ביניהן (קע"ם); ואת שאיפתה של ברית המועצות לחזק את מעמדה במזרח התיכון.

 

לדברי כמה פרשנים, גם הידיעות על הימצאותו של כור גרעיני ישראלי בדימונה מילאו תפקיד, משום שעוררו חרדה גדולה במצרים.

ב-7 באפריל 1967 אירעה התקרית הגדולה ביותר (ובדיעבד האחרונה) במלחמה על מקורות המים, שבמהלכה הופלו שישה מטוסי מיג 21 סוריים. סוריה ביקשה ממצרים סיוע דחוף. ברית המועצות הודיעה למצרים שצה"ל ריכז כוח גדול בגבול סוריה-ישראל, הודעה שלא היה לה שחר. שליט מצרים, גמאל עבד אנ-נאצר, נענה לקריאתה של סוריה ולהמרצתה של ברית המועצות, והזרים לסיני, לאורך הגבול שבין ישראל למצרים, 7 דיוויזיות, בהן שתי דיוויזיות שריון. מספר הטנקים שהגיעו לסיני היה קרוב ל-1,000.

 

אלא שבין סיני לבין ישראל חצץ כוח החירום של האו"ם, ונמצאו מי שלגלגו על נאצר המפגין שרירים מאחורי מחסום זה. לכן דרשה מצרים ממפקד כוח החירום (הגנרל ההודי ריקייה) לפנות את כוחותיו מעמדותיהם ולרכזם בשלושה מחנות עורפיים. מזכ"ל או"ם, או תנט, השיב שכוח החירום יישאר בעמדותיו או יפונה כולו, וב-17 במאי דרש נאצר מתנט לפנות את כוח החירום של האו"ם מסיני ומרצועת עזה. ההוראה בוצעה מיד. ירדן החלה לרכז כוחות בגבולה עם ישראל.

עד אז העריכה ישראל כי מצרים אינה מעוניינת במלחמה, משום שחלק גדול מכוחותיה היה מרותק במלחמת האזרחים בתימן, אולם ב-20 במאי החל פינוי הכוחות המצריים מתימן, וההערכה השתנתה. צה"ל הגיב בגיוס כללי של כוחות המילואים, ששיתק את כלכלת ישראל.

ב-22 במאי נקטה מצרים פעולה שישראל הגדירה זה-כבר כעילה למלחמה - סגירת מצרי טיראן (המעבר הימי למפרץ אילת) בפני שיט ספינות ישראליות לאילת וממנה. נאצר הכריז כי אם רמטכ"ל צה"ל, יצחק רבין, מעוניין במלחמה - "אהלן וסהלן!"

ציטוט - לוי אשכול
מתוך נאומו בכנסת (30 במאי 1967)
"ממשלת ישראל הודיעה לא אחת על החלטתה להפעיל את זכותה לחופש השיט שלה במיצרי טיראן ובמפרץ אילת, ולהגן עליו במקרה הצורך. זהו אינטרס לאומי עליון שלא יחול עליו שום ויתור, ולא תיתכן בו שום פשרה".


ב-30 במאי העמיד מלך ירדן את כוחותיו לרשות מצרים, וכמוהו עשו עירק ומדינות ערביות אחרות. פניות ישראל למעצמות המערב ולאו"ם להתערב ולמנוע מלחמה עלו בתוהו. בציבור הישראלי התעוררה חרדה גדולה מפני הבאות. זו גברה ב-30 במאי, כאשר ראש הממשלה לוי אשכול גמגם בעת שקרא נאום מן הכתב בשידור רדיו.

 

ב-1 ביוני הוקמה בישראל ממשלת ליכוד לאומי בהשתתפות גח"ל ורפ"י, שהיו עד אז באופוזיציה, ותיק הביטחון נמסר לידי משה דיין. למחרת היום הכריזה צרפת, ספקית הנשק הראשית של ישראל, על אמברגו על משלוחי נשק למזרח התיכון. תחושת הבידוד הגיעה לשיא בישראל, ועוררה אצל רבים את זכר השואה.

 

 


"מוקד"

ב-4 ביוני החליטה ממשלת ישראל על יציאה למלחמת מנע למחרת היום, וצה"ל קיבל את פקודותיו. אחת המרכזיות ביניהן ניתנה לחיל האוויר, ונקראה "מוקד". היתה זו תוכנית מקפת, שפותחה במשך שנים, לתקיפת חילות האוויר של מדינות ערב בבסיסיהם, כדי ליטול את השליטה באוויר.

בבוקרו של ה-5 ביוני 1967 הלם חיל האוויר של ישראל בכוחות האוויר של צבאות ערב ובשדות התעופה שלהם, ובתוך שעות ספורות השמיד מעל 350 מטוסים על הקרקע ובקרבות אוויר; בקרבות אלה הופלו כ-20 מטוסים ישראליים, רובם באש נ"מ (נגד מטוסים). חשיבות מיוחדת יוחסה לפגיעה במסלולי שדות התעופה, כדי למנוע את השימוש בהם ממטוסים שלא הושמדו. במשימה זו השתמש חיל האוויר בפצצה מיוחדת לפיצוח מסלולים שפותחה בישראל.

ציטוט - מוטי הוד
מפקד חיל האוויר, מתוך הודעתו שנמסרה בתום היום ה-1 למלחמה
"היום התמודדנו עם חילות האוויר של מצרים, ירדן, סוריה ועירק. במערכה זו השמדנו כ-400 מטוסי אוייב (...) חיילי חיל האוויר: טרם נסתיים תפקידנו. חיל האוויר נשאר רענן ואיתן, נכון להמשך הפעילות שתבטיח ניצחון לצה"ל"


תחילה הותקפו שדות תעופה במצרים, ואחר כך בסוריה ובירדן. הותקף גם שדה תעופה עירקי קדמי בגבול ירדן. חשיבות מיוחדת נודעה לתקיפת השדות המצריים בבני סואף ובלוקסור שבעמק הנילוס, שם חנו מפציצים ארוכי טווח שהיו מסוגלים לפגוע במטרות אזרחיות בעומק שטחה של ישראל.

 

התקיפות במצרים נמשכו כשלוש שעות, בסוריה כשעה ובירדן פחות מזה. מעתה התפנה חיל האוויר הישראלי לסייע לכוחות הקרקע, בסיוע צמוד ובאמנעה (תקיפת מטרות עומק וצירי תנועה), אם כי היו תקיפות נוספות של שדות תעופה גם ביום השני למלחמה. בסך הכול הושמדו במלחמה 451 מטוסי אויב לעומת 46 מטוסי חיל האוויר (שמרביתם הופלו באש מן הקרקע).

 

הודות להצלחתו של מבצע "מוקד", נמנעה כמעט כליל תקיפת מטרות אזרחיות בישראל מן האוויר. למעשה, רק מטוס אויב אחד הצליח לחדור לעומק שטחה של ישראל: ב-5.6 בשעות הבוקר חדר מפציץ טו-16 עירקי והפציץ את נתניה, במחשבה שזו תל אביב; המטוס הופל מעל עמק יזרעאל בדרכו חזרה לבסיסו, 3-H. בסיס זה הותקף והושמד, בתגובה, כעבור זמן קצר. כמה ניסיונות תקיפה נוספים, מאוחרים יותר, סוכלו בטרם הגיעו התוקפים למרחב האווירי של ישראל. הדבר עמד בניגוד חריף לחששות הכבדים שרווחו בישראל לפני המלחמה ולדיבורים שנשמעו, גם בחוגים אחראיים, על צפי לרבבות הרוגים.

 

עם זאת, יישובי ספר רבים הותקפו באש ארטילרית: ירושלים העברית ויישובי הפרוזדור, ועיירות פיתוח, קיבוצים ומושבים בגבול רצועת עזה ומתחת לרמת הגולן. היו כמה נפגעים, והנזק לרכוש היה כבד. בדרום ובמרכז שותקה האש בתוך זמן קצר יחסית, תחילה בתגובה ארטילרית ואווירית ובהמשך בכיבוש פיסי של מקורות הירי. אך בגבול הצפון נמשכה האש שלושה ימים תמימים, ולחץ התושבים מילא תפקיד חשוב בקבלת ההחלטה על כיבוש רמת הגולן.

 

 


החזית המצרית

המצרים ריכזו בסיני 100,000 איש עם כאלף טנקים ומאות קני ארטילריה, בשני מערכים קדומניים (איזור רפיח ואיזור אבו עגיילה-אום כתף) שבהם החזיקו ארבע דיוויזיות חי"ר, ובמערך עורפי שכלל דיוויזיית חי"ר ודיוויזיית שריון. כן החזיקו עוד דיוויזיית שריון כעתודה עורפית באיזור ביר גפגפה (רפידים).

כוחות הקרקע של צה"ל פלשו לסיני בשלוש גזרות: אוגדתו של האלוף
ישראל טל בגזרה הצפונית, מול רצועת עזה וציר החוף רפיח-אל-קנטרה; אוגדתו של האלוף אריאל שרון - מניצנה, מול מערך אבו עגיילה; ואוגדתו של האלוף אברהם יפה חדרה לעומק בין שתי האוגדות, בשטח שנחשב בלתי-עביר.


בשעות הערב של היום הראשון ללחימה, תוך קרבות עזים, הגיעו כוחותיו של טל למבואות אל-עריש, ואוגדת שרון, בפעולה מתואמת היטב, סגרה על החשוב שבמערכי המצרים בצפון סיני, אבו עגיילה-אום כתף. תוך כדי כך התקדמה אוגדת יפה ותקפה את מערך העומק המצרי בביר לחפן. עוד ביום הראשון ללחימה פנה חלק מאוגדת טל צפונה, לרצועת עזה, וב-7 ביוני נכבשה העיר עזה.

שלוש האוגדות הוסיפו להפעיל לחץ כבד על המגננים המבוצרים של האויב ועל כוחות השריון שלו, וביום הרביעי ללחימה הגיעו כוחות האוגדה הצפונית לתעלת סואץ. צנחנים הונחתו בשארם אש-שייח', כוח ימי השתלט על מצרי טיראן ואוגדת יפה הפכה את מעברי המיתלה והגידי למלכודת ענק לכוחות השריון של המצרים, שניסו להימלט אל מעבר לתעלה אך מצאו את המעברים חסומים, והושמדו מן האוויר ומן הקרקע.

 

חיילי צה"ל ושבויים מצריים באל עריש (צילום: טל שבתאי, לע"מ)

הגם שהלחימה בסיני נמשכה גם ב-9 ביוני, כבר ב-8 בו היה חצי האי סיני כולו בידי צה"ל, לרבות רצועת עזה, והכוחות המצריים שהיו בו חדלו להיות כוחות לוחמים.

 


החזית הירדנית

ירדן איבדה את כל כוחה האווירי ביום הראשון ללחימה, אולם כוחה היבשתי היה חזק ומאומן היטב. צבא ירדן כלל 60,000 חיילים ו-300 טנקים, ותוגבר בגדוד קומנדו מצרי ובכוחות עירקיים. רובו רוכז ממערב לירדן.
 

ירושלים עם פרוץ המלחמה (יוני 1967) - להגדלה לחצו על המפה


למרות אזהרה ישראלית שלא להתערב במלחמה, פתחה ירדן כבר ב-5 ביוני באש ארטילרית לעבר תל אביב והשתלטה על ארמון הנציב בירושלים. כן נפתחה אש ארטילרית על ירושלים המערבית ועל יישובים בשרון ובעמק יזרעאל. צה"ל קיבל אישור מן הממשלה לכבוש את הגדה המערבית.


תחילה נכנסה לפעולה חטיבת החי"ר הירושלמית (16), הדפה את הירדנים מארמון הנציב שבדרום ירושלים המזרחית, השתלטה על סביבתו, ובהמשך פרצה משם לכיוון בית לחם. באותו יום הבקיעה חטיבת השריון "הראל" (10) את קווי צבא ירדן מצפון לפרוזדור ירושלים ותפסה את הרכס החולש על הכביש הראשי מתל אביב לירושלים, ובכלל זה הכפר נבי סמואיל וגבעת הרדאר. בה בעת, אוגדה של פיקוד הצפון תקפה את צפון הגדה המערבית לכיוון ג'נין.

ב-6 ביוני השתלטה חטיבת חי"ר "קרייתי" (4) על מובלעת לטרון וחברה עם כוחות השריון ממערב לרמאללה. חטיבת הצנחנים (55) הבקיעה את קווי הירדנים בצפון ירושלים, ואחרי קרב קשה בגבעת התחמושת הגיעו הצנחנים להר הצופים. שם חברה אליהם חטיבת השריון שכבשה קודם לכן את נבי סמואיל.

 

חיילי צה"ל פורצים לעיר העתיקה דרך שער האריות (צילום: אילן ברונר, ירושלים)

 

באותה עת פעלו כוחות אחרים בשרון וכבשו את קלקיליה. אוגדת פיקוד הצפון ניהלה קרב שריון-בשריון כבד בעמק דותן שליד ג'נין, וכבשה את העיר ואת השטחים השולטים בקרבתה.

בבוקרו של ה-7 ביוני הוטל על החטיבה הירושלמית ועל חטיבת הצנחנים בפיקודו של מרדכי גור לכבוש את העיר העתיקה של ירושלים. בתום קרב עז הגיעו הצנחנים עם כוח שריון אל שער האריות ופרצו אותו, ולאחר מכן הונף דגל ישראל על הר הבית ובכותל המערבי. החטיבה הירושלמית, שפרצה לעיר משער האשפות, טיהרה את חלקיה הדרומיים של ירושלים המזרחית, המשיכה דרומה לבית לחם ולחברון, ושחררה את גוש עציון שנפל לידי הערבים ב-1948. האוגדה הצפונית כבשה את שכם. בהמשך נעו הכוחות בגזרות השונות לבקעת הירדן, הדפו את הנותרים מהכוחות הירדניים מזרחה לנהר ופוצצו את גשרי הירדן. צה"ל קיבל הוראה חמורה שלא לחצות את הירדן.

 

חיילי חטיבת הצנחנים במעמד שיחרור הכותל, בצילום שהפך לאחד מסמלי המלחמה (צילום: לע"מ)

 


החזית הסורית

בימים הראשונים למלחמה נמנע צה"ל מפעולה קרקעית נגד הסורים, כדי שלא לפצל את מאמציו בין שלוש חזיתות. חיל האוויר הסורי הותקף והושמד במסגרת "מוקד", ונהדף ניסיון סורי לכבוש את תל דן, אבל במשך שלושה ימים היו בחזית זו רק חילופי אש ארטילרית כבדה.

בהתקרב הלחימה לסיומה בשתי החזיתות האחרות, התפנה צה"ל לטיפול בסורים (למעשה, עלה בידו להעביר חטיבת שריון שלמה מלחימה בגדה המערבית לחזית הסורית). הצבא הסורי מנה 50,000 איש, עם כמות גדולה של טנקים וקני ארטילריה, והחזיק בשטח שולט לכל אורך החזית -
רמת הגולן. צה"ל הפעיל בחזית זו אוגדה אחת ועוד כמה חטיבות וכוחות אחרים.

 

הקו הקדמי הסורי, מעל מדרונות רמת הגולן, הובקע בכמה מקומות בעת ובעונה אחת (קלעה, תל פאחר, דרדרה, תאופיק). כוחות צה"ל החזיקו כמעט בכל הקו הקדמי בתום היום הראשון ללחימה (9 ביוני), ולמחרת היום הדפו את הסורים למרחק 30-20 ק"מ מקו זה או יותר, וכן השתלטו על חלקו הנמוך של רכס החרמון, על חמת גדר שהיתה בידיים סוריות מאז 1951, ועל חוף הכנרת כולו. בכך הסתיימו הקרבות.

 


סיכום

 

שינויי גבולות מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים - להגדלה לחצו על המפה

 

במלחמת ששת הימים נהרס כוחן הצבאי של מדינות ערב השכנות, מאות טנקים הושמדו או נלקחו שלל, יותר מ-15,000 חיילי אויב נהרגו או נפצעו וכ-6,000 היו בשבי ישראל. לצה"ל היו 777 חללים ויותר מ-2,500 פצועים. ישראל זכתה במרחב תמרון והתרעה חשוב לאין ערוך, מיישובי הצפון הוסר איום ההפגזות הסוריות, מפעל ההטיה הערבי היה כלא היה, וירושלים שבה והיתה לעיר מאוחדת. בתוך ימים ספורים הכריזה ישראל רשמית על סיפוח ירושלים המזרחית לשטחה וקבעה כי העיר היא בירתה "הנצחית".

 

הרב הראשי של צה"ל, שלמה גורן תוקע בשופר במעמד שחרור הכותל המערבי (צילום: לע"מ)

 

תחושת האופוריה שאחזה בישראל היתה מקבילתה המדויקת של האימה הקיומית ששררה בה לפני כן. ממדינה קטנה ומבודדת, מוקפת אויבים וחסרת בעלות ברית, שחרב ההשמדה מונפת על צווארה, הפכה ישראל בעיני עצמה, בתוך שישה ימים בלבד, ל"מעצמה אזורית" אדירה ששום סכנה צבאית ממשית אינה נשקפת לה עוד.

משה דיין הכריז שהוא "מחכה לטלפון מהערבים", אך כשקיבל כעבור זמן שיחת טלפון מהמלך חוסיין, דחה אותו בקש. למען האמת, ממשלת ישראל לא ידעה בתחילה מה היא מבקשת לעשות בשטחים המוחזקים, מלבד ירושלים המזרחית שסופחה מיד. האם עליה להופכם (כולם או חלקם) לחלק ממדינת ישראל, או שמא מוטב להחזיק בהם רק על מנת להחזירם תמורת הסכם שלום? כיצד בדיוק עליה לטפל באוכלוסייה הפלסטינית הגדולה שנמצאה לפתע תחת שלטונה? אולם בטרם הספיקה הממשלה לקבל החלטה, הקדימו אותה התפתחויות שמקורן בהלוך הרוח הציבורי בישראל.

 

שכבות רחבות בציבור (ולאו דווקא דתיות) ייחסו חשיבות היסטורית, דתית ולאומית מרחיקת לכת לכיבוש ירושלים העתיקה, לרבות הר הבית והכותל המערבי, ואתרים אחרים בגדה המערבית שמילאו תפקיד חשוב בהיסטוריה העתיקה של עם ישראל (ענתות, שילה).

 

על רקע זה קמה התנועה למען ארץ ישראל השלמה, שקראה לסיפוח כל השטחים או חלקם, והחלה תנועת ההתנחלות מעבר ל"קו הירוק" (כפי שסומן במפות גבול ישראל עד למלחמת ששת הימים) - תחילה כמעט בהסתר, אך בהדרגה תוך התרסה גלויה בממשלה, ולבסוף בהסכמתה ואף בעידודה. בעיית השטחים המוחזקים, והפלסטינאים היושבים בהם, מוסיפה לייסר את ישראל עד עצם היום הזה.

 


ציטוטים

 

  • שלמה גורן, הרב הראשי של צה"ל, מתוך דבריו ברחבת הכותל המערבי (7 ביוני 1967): "חיילי ישראל, אהובי העם, עטורי הגבורה והניצחון, השם עמכם גיבורי החיל. מדבר אנוכי אליכם מרחבת הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו (...) חזון כל הדורות נתגשם לעינינו: עיר האלוקים, מקום המקדש, הר הבית, הכותל המערבי, סמל הגאולה המשיחית של העם - נגאלו היום על ידכם, גיבורי צבא ההגנה לישראל". 

 

  • משה דיין, שר הביטחון דאז, מתוך ריאיון שהעניק בתום המלחמה: "הערבים חייבים להחליט: אם הם רוצים בהסדר הבעיות - הכרח שישבו ליד שולחן הדיונים וישתתפו במשא ומתן (...) אם לא ירצו הערבים לשבת ליד שולחן הדיונים - נשאר במקומות בהם אנו נמצאים ותהיה מפה חדשה של ישראל".

 

  • לוי אשכול, רה"מ דאז, מתוך ריאיון שהעניק כחודש לאחר המלחמה: "אני מפקפק אם יש טעם בחוזה-שלום עם נאצר בשעה זו. המצרים יראו בהסכם כזה רק פיסת-נייר, ללא ערך, וינצלו את הדבר רק להשגת מטרותיהם. מזל גדול הוא, שבתנאים כאלה חוצץ בינינו לבין המצרים המדבר הגדול של סיני".

 


מידע נוסף

 

שישה ימים ביוני - פרויקט מיוחד באתר ynet לציון 35 שנים למלחמת ששת הימים.

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן.

 

בחזרה ל-1967 -  לקט כתבות  ארכיון מימי המלחמה. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן

 

שיח לוחמים - סקירה היסטורית של כל מלחמות ישראל. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן

 

אומרים שתהיה מלחמה - פרויקט מיוחד של אתר ynet לציון 40 שנים למלחמה ובו: עדויות לוחמים ומפקדים, מאמרי דעות העוסקים בהשפעות המלחמה, גלריות תמונות, קטעי אודיו ווידאו ועוד.

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן.

 

מלחמה בתמונות - צילומי הניצחון ממלחמת ששת הימים טבועים בזיכרון הישראלי יותר מכל צילומי מלחמה אחרת. מה ייחד אותם וכיצד הם השתלבו באווירת האופוריה של 1967? כתבה מתוך אתר ynet.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

בואו נדבר שלום - האם ניתן היה למנוע את מלחמת ששת הימים? עיתונאי יהודי צרפתי שנפגש עם נאצר טוען בשיחה עם ynet כי גישושי השלום מצד מצרים נדחו על הסף. כתבה מתוך אתר ynet.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

נאום הר הצופים - יוני 1967. טקס הענקת תארי דוקטור של האוניברסיטה העברית. סרטון וידיאו והטקסט המלא של נאום רבין. כתבה מתוך אתר ynet.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן

 

מלחמת ששת הימים - כולם יודעים כמה זמן נמשכה מלחמת ששת הימים, אבל מי יודע מה בדיוק קרה בה? מדינת ישראל נלחמה באותו זמן נגד כל שכנותיה - כלומר מצרים, ירדן וסוריה, ובכל זאת ניצחה במלחמה וכבשה הרבה שטחים. כתבה לילדים מתוך "מזה?".

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet. לציר הזמן - לחצו כאן

 


בחנו את עצמכם
.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as30-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©