מנהלת העם, הגוף הביצועי העליון של היישוב היהודי בא"י ערב הקמת מדינת ישראל. הוקם באפריל 1948 על פי החלטת הועד הפועל הציוני.
מנהלת העם הורכבה מ- 13 חברי מועצת העם, נציגי המפלגות הבאות: מפא"י (ארבעה), מפ"ם (שניים), המזרחי והפועל המזרחי (שניים), המפלגה הפרוגרסיבית, ציונים כלליים (שניים) הספרדים ואגודת ישראל (אחד מכל מפלגה). בראשה עמד דוד בן-גוריון (שכיהן גם כאחראי לענייני ביטחון).
ב-11 במאי 1948, בסמוך למועד פקיעת המנדט הבריטי על א"י, החלו חברי המנהלה לדון בשאלה כיצד להשיב להצעת ארה"ב בנוגע להכרזה על הפסקת אש במלחמת העצמאות, בתמורה לדחיית ההכרזה על הקמת מדינה. מנגד היה ברור כי הקמת המדינה תוביל למתקפה כוללת של צבאות מדינות ערב על הישוב הציוני. הדיונים נמשכו...
