אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


כוכבי הלכת במערכת השמש
כוכבי הלכת במערכת השמש 
 
כוכב חמה.
כוכב חמה. צילום: נאס"א
 
נוגה.
נוגה. צילום: נאס"א
 
מאדים.
מאדים. צילום: איי פי
 
כדור הארץ.
כדור הארץ.  צילום: איי פי
 
צדק.
צדק. צילום: נאס"א
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 מידע נוסף בנושא
 סימולטור החלל מאתר נאס"א
 טבלת כוכבי לכת שנתגלו מחוץ למערכת השמש - נאס"א


ערכים קשורים
 אסטרואיד
 שביט
 כוכב חמה
 נוגה
 כדור הארץ
 מאדים
 צדק
 שבתאי
 אורנוס
 נפטון
 פלוטו
 האיגוד האסטרונומי הבינלאומי
 ג'ררד פיטר קויפר
 כבידה
 שיווי משקל
 "כוכב הלכת העשירי"
 ירחים
 כוכבים
 מלקה
 ספקטרום אלקטרומגנטי
 תוצא דופלר
 פגסוס
 בהירות
 ליקוי
 אופטיקה
 טלסקופ
 נאס"א
 לוויינים
 מערכת השמש
 שמש


תחומים קשורים
 אסטרונומיה


 
 
 

כוכבי לכת


Planets

כוכבי לכת במערכת השמש שלנו |  היווצרות מערכת פלנטית |  מערכות פלנטיות אחרות

כוכבי לכת (פלנטות), גופים גדולים במערכת השמש, ערוכים במסילות קונצנטריות (חד-מרכזיות) אליפטיות, אך כמעט מעגליות, סביב הכוכב שבמרכזה (שמש). ובהכללה: גופים הנעים סביב כוכבים במערכות פלנטיות.

יחסי הגדלים בין כוכבי הלכת

 


כוכבי לכת במערכת השמש שלנו

במערכת השמש שלנו ידועים שמונה כוכבי לכת "רגילים" ועוד כמה ננסיים. רוב המסה של מערכת השמש (מחוץ לשמש עצמה) מצויה בכוכבי הלכת הללו, ומיעוטה פזורה בין המוני גופים קטנים - אסטרואידים, שביטים וגרגרי אבק, אבן וקרח זעירים. 

  

כוכבי הלכת שבמערכת השמש נחלקים לשלוש "משפחות":

1. כוכבי הלכת הארציים - כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים;

2. כוכבי הלכת הענקים (או הגזיים) - צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון;

3. כוכבי הלכת הננסיים, ובראשם פלוטו, שהודח ממעמדו ככוכב לכת רגיל לפי החלטת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU), הארגון המוסמך על דעת כלל האסטרונומים לפסוק הלכה בשאלות מסוג זה, מאוגוסט 2006. לצד פלוטו נכללים ברשימה (הארעית עדיין) של גרמי שמים מסוג זה גם האסטרואיד קרס וגרם שמיימי שסימנו הרשמי UB313, שנתגלה ב-2005 בחגורת קויפר. עם גילויו ניתן לו הכינוי "זינה" (Xena), אך שמו הרשמי הוא אריס (Eris), כשם אלת המדון במיתולוגיה היוונית. קוטרו 3,000 ק"מ (גדול מקוטר פלוטו), ומרחקו מהשמש כפול ממרחק פלוטו.  עוד כמה אסטרואידים גדולים, כמה גופים טרנס-נפטוניים (המצויים מעבר למסילת נפטון, האחרון במרחקו מהשמש מבין כוכבי הלכת הרגילים), ולוויינו של פלוטו כרון, מצויים כרגע ברשימת המועמדים האפשריים להכללה ברשימה זו. 

 

הגדרת IAU קובעת כי כוכב לכת "רגיל" במערכת השמש (כלומר, בן לאחת משתי המשפחות הראשונות דלעיל) הוא גרם שמיימי אשר: (א) נמצא במסלול סביב השמש; (ב) מסתו גדולה במידה הדרושה על מנת שהכבידה העצמית שלו תגבר על כוחות הגוף הקשיח ותעניק לו שיווי משקל הידרוסטטי, או בפשטות, צורה כדורית בקירוב; (ג) גוף זה פינה ממסלולו כל גוף אחר, במרוצת הזמן שחלף מאז היווצרות מערכת השמש. לעומת זאת, כוכב לכת ננסי הוא גרם שמיימי העונה על שתי הראשונות מהדרישות לעיל, אך לא על האחרונה. כלומר, זהו כוכב לכת שמסלולו אינו פנוי. יצוין כי החלטה זו מתייחסת רק למערכת השמש ואינה חלה, לפחות לפי שעה, על כוכבי לכת במערכות פלנטיות אחרות, המתוארות להלן.

 

בימים עברו, בעת שהמספר המקובל של כוכבי לכת במערכת השמש היה תשעה, דיברו אחדים על אפשרות קיומו של "כוכב לכת עשירי" במערכת השמש שלנו, אולם המצב כיום הוא שיש בה שמונה כוכבי לכת בלבד, לפי ההגדרה המלאה, עוד מספר לא-ידוע של כוכבי לכת ננסיים, וכאמור, גרמי שמים זעירים רבים מספור.

 

 

שתי המשפחות של כוכבי לכת רגילים נבדלות בעיקר בצפיפות הממוצעת של הכוכבים (כוכבי הלכת הארציים - כ-4 גרם/סמ"ק, הענקים - כ-1 גרם/סמ"ק), וכן ברדיוס: קוטרם הממוצע של כוכבי הלכת הארציים כ-10,000 ק"מ, והענקים גדולים לפחות פי שלושה מזה. הצפיפות הממוצעת של כוכבי הלכת מלמדת על הרכבם. כוכבי הלכת הארציים עשויים מסלע, ולכן צפיפותם הממוצעת גבוהה ביחס. הענקים עשויים עפ"י רוב מגזים קלים, רובם קפואים ונוזליים, ולכן צפיפותם הממוצעת נמוכה. כוכבי הלכת הננסיים מגוונים מאוד בהרכבם ובצפיפותם.

לכל כוכבי הלכת במערכת השמש, מלבד כוכב חמה ונוגה, יש ירחים - לוויינים טבעיים, הדומים לכוכבי הלכת הארציים אבל הקטנים מהם בהרבה.

 

 


היווצרות מערכת פלנטית

השוני בהרכב חומריהם של כוכבי הלכת נובע משוני הדרגתי בהרכבו של ענן הגז והאבק המקורי שממנו נוצרה מערכת השמש. בתהליך היווצרותה של מערכת פלנטית נוצרים כוכבי הלכת מדיסקת חומר (גז ואבק) המקיפה את אב-הכוכב. הטמפרטורה בדיסקה זו הולכת וקטנה כלפי חוץ, כי מקור החום הוא אב-הכוכב שבמרכזה. האזורים הפנימיים של הדיסקה מחוממים ע"י חום השמש עד לטמפרטורה שבה הגזים מתנדפים ומתפזרים בחלל. רק חומרים כבדים ביחס (צורן ותחמוצותיו, ברזל וכיו"ב) נשארים מוצקים, ומהם נוצרים בהדרגה כוכבי הלכת הארציים: החומר הולך ומצטבר בגושים, הקרויים פּלָנֶטִיסִימָלִים, אלה מתנגשים זה בזה ונצמדים, ולבסוף מתהווה כוכב לכת מוצק. כוכבי הלכת הענקים נוצרים באזור שבו הטמפרטורה נמוכה יותר והגזים הקלים אינם מתנדפים בקלות כה רבה. לאחר היווצרותם יש לענקים כוח משיכה חזק, בשל מסתם הגדולה, והגזים הקלים אינם אובדים בחלל.

שלא כענקי מערכת השמש, האטמוספירות של כוכבי הלכת הארציים הן אטמוספירות משניות, ולא שרידי החומר שממנו נוצרו. כלומר, מקורן בגזים שהשתחררו עם פגיעתם של פלנטיסימלים בשלב מתקדם יחסית של היווצרות כוכב הלכת. נראה שאת המהימנה שבעדויות על הרכבו הכימי של הענן הבין-כוכבי שממנו נוצרה מערכת השמש, מספקים השביטים שנוצרו באזורים הרחוקים ביותר של הדיסקה המקורית ושמרו כמעט לגמרי על הרכבם המקורי.

 

כוכב הלכת נפטון (צילום: נאס"א)

 


מערכות פלנטיות אחרות

בעשור האחרון של המאה העשרים החלו האסטרונומים לגלות כוכבי לכת סביב כוכבים אחרים מלבד השמש. בתוך שנים ספורות נמצאו כ-550 מערכות פלנטיות כאלה, ורשימתן הולכת ומתארכת. נכון ל-2011 הן מונות כ-700 כוכבי לכת. הדבר מספק חיזוק לתיאוריה הקיימת בדבר היווצרות מערכת השמש, שכן הוא מלמד כי היווצרות כוכבי לכת היא תופעה שכיחה יחסית, שנקל להסבירה באמצעות הדגם הקיים. לפיכך, יש לצפות שגם במערכות אלה יימצאו כוכבי לכת ארציים וענקים גזיים. אלא שקשיי התצפית מאפשרים לפי שעה רק את זיהויין של מערכות פלנטיות שיש בהן ענקים גזיים מסיביים מאוד.

 

הדרך העיקרית שבה נתגלו כוכבי הלכת החוץ-שמשיים הראשונים מבוססת על השפעת הכבידה של כוכב לכת על הכוכב האב שלו. אם כוכב הלכת מסיבי די הצורך, הכוכב האב נמשך מעט לעברו, משום ששניהם חגים סביב מרכז המסה של המערכת. ואם מישור המלקה של המערכת פונה לעברנו, התזוזות הללו יתבטאו בהיסטים קלים לאדום ולכחול של ספקטרום הכוכב, לפי תוצא דופלר. במכשור רגיש, אפשר לקלוט את השינויים הקלים במיקומו של הכוכב האב, ואף לחשב את המסה של כוכב הלכת, הגורמת לתזוזות אלה. בסתיו של 1995 התגלה בשיטה זו כוכב הלכת החוץ-שמשי הראשון, סביב הכוכב 51 בקבוצת פגסוס.

 

שיטה אחרת מזהה שינויים קלים בבהירות הכוכב האב כאשר עובר כוכב הלכת לפניו, ביחס אלינו, כמין ליקוי חלקי מאוד. ב-1999 התגלה כוכב הלכת הראשון בשיטה זו, סביב כוכב בשם 209458 HD. בשתי השיטות, אפשר לזהות רק כוכבי לכת מסיביים מאוד, או כוכבי לכת שקוטרם גדול יחסית. אלה נקראים "על-צדקיים" (superjovian), משום שממדיהם עולים (לעתים בהרבה) על ממדיו של צדק, הגדול מבין כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו. זאת ועוד, אלה שיטות בלתי-ישירות, שאינן כרוכות בתצפית ישירה בכוכב הלכת, אלא במציאת סימנים עקיפים לקיומו.

 

תצפית ישירה בכוכב לכת חוץ-שמשי היא עניין בעייתי, משום שהאור המוחזר ממנו "טובע" באור הכוכב האב. לכן עוסקים כיום כמה אסטרונומים בפיתוח שיטות אופטיות ל"העלמת" אור הכוכב, כדי לאפשר מבט ישיר בכוכב הלכת. שיטות אלה יפעלו על הצד הטוב ביותר בטלסקופים חלליים, משום שטשטוש האור בעת מעברו באטמוספירה שלנו מקשה מאוד על השימוש בהן. ואכן, בשנים הקרובות מתכננות נאס"א וסוכנות החלל האירופית את שיגורם של כמה לוויינים אסטרונומיים שיעסקו בחיפוש עולמות אחרים. הודות להם, אפשר שנזכה בעשורים הבאים אפילו לתצפיות ישירות בכוכבי לכת בגודלו של כדור הארץ.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©