אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


כיבושיו של חניבעל התחילו את המלחמה הפונית השניה
כיבושיו של חניבעל התחילו את המלחמה הפונית השניה 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 מידע נוסף בנושא
 מפה מפורטת המתארת את תוצאות המלחמות הפוניות


ערכים קשורים
 סיציליה
 עזרובעל
 חניבעל
 קפואה
 פובליוס קורנליוס סקיפיו אפריקנוס
 מרקוס פורקיוס קטו
 פובליוס קורנליוס סקיפיו אמיליינוס אפריקנוס נומנטינוס
 פרובינקיה
 רומא העתיקה
 קרתגו
 פיניקים


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 העת העתיקה


 
 
 

המלחמות הפוניות


Punic Wars

המלחמה הפונית הראשונה |  המלחמה הפונית השנייה |  המלחמה הפונית השלישית

המלחמות הפּוּניות (264 - 146 לפנה"ס), שורת מלחמות בין הרפובליקה הרומית לבין הפונים (כינוי בפי הרומאים לתושבי קרתגו, עם ממוצא פיניקי) על השליטה במערב הים התיכון, ובייחוד בסיציליה ובספרד.

 


המלחמה הפונית הראשונה

תחילה שררו בין שתי המדינות יחסי ידידות, וקרתגו אף תמכה ברומא במלחמת פירוס. אך לאחר זמן התגלעו ביניהן מחלוקות, שכן שתיהן היו מעצמות ימיות ששאפו לשלוט בים התיכון. המחלוקת הראשונה נגעה לאי סיציליה. ב-264 לפנה"ס כבשה קרתגו את מסינה (בחוד הצפוני של סיציליה, סמוך לדרום איטליה). התקרבותה של קרתגו לאיטליה יצרה מצב חדש, שהדאיג את הרומאים. אלה, שעתה זה סיימו את כיבוש דרום איטליה, ראו בסיציליה יעד טבעי להמשך כיבושיהם. נוכחותה של מעצמה זרה סמוך לתחומם הפריעה להם בהשגת מטרתם, ולכן נענו לבקשות העזרה של מסינה ושלחו צבא לסיציליה.

כך החלה המלחמה הפונית הראשונה (264-241 לפנה"ס).

הישגי הרומאים היו רבים, אך לא עלה בידם לסלק את בני קרתגו מסיציליה, הואיל והללו שלטו בים. הרומאים בנו צי אוניות מצוידות בגשרי סער ניידים, ובעת הקרב הוטלו הגשרים לעבר אוניות האויב ונצמדו אליהן בעזרת קרסים, כדי שיוכלו חיילים לעבור עליהם; בהתמודדות פנים אל פנים היתה יד הרומאים על העליונה.

ב-260 לפנה"ס זכו הרומאים בנצחונם הימי הגדול הראשון, אך עדיין לא שחררו את סיציליה. כוחותיהם פלשו לאפריקה והובסו ב-255, אך המאבק שם נמשך עד 241 לפנה"ס. ניצחון רומי מזהיר בקרב ימי ליד איי איגתס (מערב סיציליה) שכנע את קרתגו לחתום על חוזה שלום, שחייב אותה לפנות את סיציליה ולשלם פיצויים. זמן קצר לאחר תום המלחמה התמרדו החיילים השכירים בצבא קרתגו; הרומאים ניצלו אירועים אלה וכבשו מידי קרתגו את קורסיקה ואת סרדיניה.

 


המלחמה הפונית השנייה

אולם התאוששות קרתגו היתה מהירה, והיא מצאה מרחב מחיה חדש בספרד. בני משפחת ברקא, חמילקרת ברקא ובניו עזרובעל וחניבעל, נמנו עם מקימי האימפריה החדשה. ב-219 לפנה"ס חש חניבעל (שנעשה מפקד צבא קרתגו) כי ארצו מוכנה להתמודדות המכרעת. הוא כבש את סגונטום שבספרד (בעלת-בריתה של רומא), וכך החלה המלחמה הפונית השנייה (218-201 לפנה"ס).

קרתגו היתה מוכנה טוב יותר מרומא. חניבעל לא המתין להתקפה רומית, אלא יצא בראש צבאו לאיטליה דרך מעברי האלפים. מסעו גרם בהלה גדולה ברומא, מה גם שחניבעל הביא עמו פילי מלחמה, שלא נראו מעולם באירופה. ב-15 שנות שהותו באיטליה הכה כל צבא רומי שהתייצב נגדו, אבל את רומא לא הצליח להכניע, שכן כוחה היה טמון ברוחם האיתנה של אזרחיה ובבעלות-בריתה באיטליה. כמה מהן הצטרפו אמנם לחניבעל (כגון קפואה), אך רובן שמרו אמונים לרומא.

הימנעותו של חניבעל מלתקוף את העיר רומא היתה מהגורמים העיקריים לכישלונה של קרתגו במלחמה זו. גורם אחר נבע ממחלוקות פנימיות בקרתגו, שבעטיין נמנעה העיר מלתגבר את כוחותיו של חניבעל. לאחר תבוסותיהם הראשונות (הקשה מכולן - בקרב קָנה ב-216 לפנה"ס) ניהלו הרומאים מלחמת התשה נגד חניבעל, בפיקודו של פביוס מקסימוס; הוא נתכנה "קונקטטור", "המתמהמה", משום ששאף להתיש את חניבעל ולא להתעמת עמו. בדיעבד, דרכו הוכיחה את עצמה. הרומאים הצליחו לכבוש את ספרד, ולנתק את כוחותיו של חניבעל ממקורות אספקה ותגבורת מחוץ לאיטליה.

המצביא הרומאי בספרד, סקיפיו אפריקנוס "הזקן", החליט עתה לפלוש לאפריקה. ב-203 לפנה"ס נקרא חניבעל לשוב לארצו שהותקפה, ובקרב הגורלי ליד זמה (202) הביסו סקיפיו; קרתגו נכנעה לרומא. בהסכם שנחתם ב-201 היא ויתרה על כל נחלותיה מעבר לים ועל הצי שלה, שילמה פיצויי מלחמה והיתה למדינת חסות של רומא. חורבנה הסופי לא היה אלא שאלה של זמן.

 


המלחמה הפונית השלישית

הסכם השלום אסר על קרתגו לנהל מלחמה ללא רשותה של רומא. אך מסיניסה מלך נומידיה, אויבה המושבע של קרתגו באפריקה, פגע בה שוב ושוב, בתוקפנות שלא ידעה גבולות. לבסוף יצאה קרתגו למלחמה והפרה את חוזה השלום; רומא הכריזה מלחמה על קרתגו. צעד זה נעשה בלחצם של שונאי קרתגו ברומא, שעוד קודם לכן חששו שמא תשוב להתמודד על השלטון בים התיכון; בראשם עמד מרקוס פורקיוס קטו, שסיים כל נאום שלו במלים "ונוסף על כך אני חושב שיש להחריב את קרתגו". המאבק התנהל ב-149-146 לפנה"ס.

ב-147, במורת רוחם על התמשכות המלחמה, בחרו הרומאים בסקיפיו אפריקנוס "הצעיר", בנו המאומץ של סקיפיו "הזקן", לתפקיד קונסול, והעמידוהו בראש הצבא הנלחם בקרתגו (שבו שירת כקצין בכיר לפני כן). סקיפיו הידק את המצור על העיר, וגבורתם של מגיניה לא עמדה להם. קרתגו נכבשה ונהרסה עד היסוד, ושוב לא קמו עוררין על שלטון רומא במערב הים התיכון. מסופר כי סקיפיו בכה למראה העיר הבוערת, ובכל זאת הורה לחרוש אותה ולזרות מלח על אדמתה. שטחי קרתגו הפכו לפרובינקיה רומית חדשה.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©