הפרוטוקולים של זקני ציון, מסמך פרסומי אנטישמי
מזוייף ורב השפעה. המסמך מתיימר לחשוף סדרה של פרוטוקולים מדיונים חשאיים שנערכו בבאזל
שבשוויץ בשנת 1897 (במקביל לקונגרס הציוני
הראשון) ולפיהם קיימת התארגנות יהודית בינלאומית הזוממת להשתלט על העולם בשיתוף פעולה עם ארגון "הבונים החופשיים".
הפרוטוקולים נכתבו ככל הנראה בפריס, בשנות ה-90 של המאה ה-19, על ידי מחבר אלמוני בשירות המשטרה החשאית של רוסיה הצארית. מאוחר יותר הראה עיתונאי בריטי כי הטקסט הועתק ברובו מפרסום סטירי מאת הצרפתי מוריס ז'ולי, העוסק בנפוליאון ה-3
ולא ביהודים.
בשנת 1905 הופיעה, ככל הידוע לראשונה, גרסה מודפסת של הפרוטוקולים. הגרסה המודפסת כתובה רוסית ומיוחסת לכומר סרגיי נילוס.
לאחר מלחמת העולם הראשונה
ומהפכת אוקטובר
זכתה החוברת לתפוצה רבה ולפופולריות בברית המועצות.
גולים רוסים תרגמו והפיצו את תרגום הפרוטוקולים במערב אירופה. בארצות הברית תמך הנרי פורד
בהפצתה עד 1927. פורד מתואר כמי שאמר: "ההצהרה היחידה אותה אני מוכן לומר בקשר לפרוטוקולים היא כי הם מתאימים למציאות העולמית".
השלטון הנאצי בגרמניה הציג את הפרוטוקולים כהוכחה לצדקת יחסם אל היהודים. ב-1934 תבעה הקהילה היהודית בשווייץ את מפיצי הספר למשפט והוכיחה את שקריותו. למרות זאת נמשכה הפצתו בכל העולם. הוא זכה לתפוצה רבה בתרגומו הערבי ונעשה בו שימוש תעמולתי על ידי מנהיגים ערבים, בהם נאצר.
במצרים אף שודרה בשנת 2002 סדרת טלוויזיה המבוססת על המסמך.
בשנת 1983 קבע בית משפט רוסי כי הפרוטוקולים הינם זיוף אנטישמי ואסר את הפצתם ברוסיה, המדינה בה הופצו לראשונה.
הדפס
