 |  | הביטלס, מימין עם כיוון השעון: רינגו סטאר, ג'ון לנון, ג'ורג' הריסון ופול מקרטני צילום: רויטרס
| | |  | | הביטלס, 1967 צילום: אי פי איי
| | |
| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים | | |
| תחומים קשורים | | |
| | הביטלס
The Beatles
מידע נוסף
הביטלס (1960 - 1970) להקת הרוק
הפופולרית ביותר במאה ה-20, נחשבת לפורצת דרך ולבעלת השפעה רבה על תולדות המוסיקה הקלה, תרבות הפופ ותרבות המערב כולה.
חברי הלהקה היו פול מקרטני
(שירה, גיטרה בס וכלים נוספים), ג'ון לנון
(שירה, גיטרה חשמלית וכלים נוספים), ג'ורג' הריסון (שירה, גיטרה חשמלית וכלים נוספים) וריצ'רד סטרקי (הידוע בשם הבמה שלו ל"רינגו סטאר", בתופים ובשירה). הצמד מקרטני ולנון היוו את הציר המרכזי שכתב את חומרי הלהקה ולשני אלה היתה גם השפעה רבה מחוץ לפעילותם בלהקה, לאחר שזו התפרקה. כמעט כל אלבומי הלהקה נמכרו, עם השנים, במיליוני עותקים. גם בפרוס האלף השלישי הפופולריות של חומרי הלהקה גבוהה למדי.
הביטלס בסיבוב הופעות, 1964 (צילום: איי פי)
לנון ומקרטני הכירו זה את זה כנערים בעיר הנמל הבריטית ליברפול. בסוף שנות ה-50 ולאחר שהצטרף אליהם חברו של מקרטני, הגיטריסט ג'ורג' הריסון, החליטו להקים להקה. יחד עם המתופף פיט בסט ונגן הבס סטוארט סטקליף (שפרש מהלהקה בשנת 1961) פעלה הלהקה במועדונים באנגליה ובגרמניה ולא זכתה לתשומת לב רבה. ב-1962, לאחר שהוחתמה הלהקה על-ידי חברת "פרלופון", הוחלף המתופף בסט ברינגו סטאר. חברת "פרלופון" היתה חברה-בת של החברה הגדולה EMI. המפיק הראשי של החברה היה ג'ורג' מרטין, שלימים יהפוך למפיק הלהקה עצמה. הלהקה הקליטה את השיר Love Me Do ובשנה שלאחר מכן את השיר Please Please Me, שהיה ללהיטה הראשון. בשנה זו יצא גם אלבום הבכורה של הלהקה (נקרא על-שם הלהיט Please Please Me), וזכה להצלחה מסחרית גדולה.
עד סוף 1963 כבר הפכה הביטלס מלהקת רוק לתופעה תרבותית שהקיפה את כל בריטניה. שירי שני אלבומיה הראשונים הושמעו ברדיו בתכיפות רבה והופעותיה לוו במפגני הערצה שלא נראו עד אז. מצלמות הטלוויזיה התמקדו בנערות, שישבו בקהל ומרטו את שיערן בבכי למשמע השירים. לקראת 1964 כבר היתה בריטניה כולה שבוייה בתופעה, שזכתה לשם "ביטלמניה" ("שיגעון הביטלס").
| ציטוט - ג'ון לנון |
|
| מתוך ריאיון לעיתונות |
|
"אנחנו יותר פופולריים מישו כרגע". |
|
|
|
|
בפברואר 1964, בזמן סיבוב ההופעות של הביטלס בארה"ב, חצתה ה"ביטלמניה" את האוקיינוס האטלנטי ושטפה גם את ארה"ב, מחוף עד חוף. התקשורת האמריקנית עטפה את הלהקה בתשומת לב קיצונית, שגם כאן התמקדה בדיווחים על מעריצות מעולפות למחצה. באביב 1964 חברה הלהקה לבמאי ריצרד לסטר להפקת הסרט A Hard Day's Night, שהיה מעין תיעוד פיקטיבי של חיי הלהקה וזכה להצלחה כבירה.
ביטלמניה, 1965 (צילום: אימג'בנק / GettyImages)
עד 1966 ביססה הלהקה את מעמדה כהרכב המפורסם והמצליח בעולם. בפרק זמן זה הוקלטו האלבומים Revolver, Beatles For Sale, Help ו-Rubber Soul, שזכו כולם להצלחה עצומה הן במצעדי הפזמונים, הן בחנויות התקליטים והן בסיבובי ההופעות. ה"ביטלמניה" הפכה לתופעה עולמית ובישראל הלהקה כונתה (בטעות שהשתרשה מאז) "החיפושיות" או "חיפושיות הקצב". מקור הטעות הוא בתרגום השגוי של המילה Beatle, הדומה למילה Beetle – חיפושית באנגלית.
ב-1967 הגיעה הלהקה לשיא הצלחתה, עם הוצאת האלבום "מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר". המבקרים, שגם כך קשרו ללהקה כתרים רבים, יצאו מגדרם. האלבום נחשב ליצירת הרוק ה"מתוחכם" הראשונה שזכתה לפופולריות בינלאומית. בשנה זו הלך לעולמו מנהל הלהקה, בריאן אפשטיין, אשר ככל הנראה שם קץ לחייו. חברי הלהקה החליטו לקחת "פסק זמן" ונסעו לטיול ארוך בהודו אשר סוקר בהרחבה על-ידי התקשורת העולמית. התקליט הכפול "האלבום הלבן" (1968) נוצר מחומרים שכתבו חברי הביטלס בעת שהותם זו בהודו.
ב-1969 הקליטו הביטלס את אלבומם - Abbey Road. יותר מכל אלבום אחר של הלהקה, הצטיין תקליט זה ברמת הפקה וליטוש גבוהים. בשנה שלאחר מכן יצא האלבום Let it be, שהיה האחרון שהוציאה הביטלס, אך כלל חומרים שהוקלטו עוד לפני Abbey Road. השנה האחרונה לפעילות הלהקה התאפיינה בקרע עמוק בין שני היוצרים הראשיים, לנון ומקרטני, שהשפיע גם על שני החברים האחרים. המתחים הגדולים, שהצטברו במשך שנים של הצלחה משותפת, מצאו פורקן בכעס שחשו מקרטני והריסון כלפי זוגתו הטרייה של ג'ון לנון – האמנית היפנית יוקו אונו. הטענה כי "יוקו מפלגת את הלהקה" חילחלה גם לתקשורת ולמעריצים. לנון ומקרטני לא יכלו יותר לשתף פעולה. באפריל 1970 הודיעה הלהקה על התפרקותה.
חברי להקת ה"ביטלס" מקבלים תואר אבירות (Member of the British Empire) בארמון בקינגהאם, 1965 (צילום: אימג'בנק / GettyImages)
קריירות הסולו של מקרטני ולנון זכו להצלחה גדולה אחרי פירוק הלהקה. מקרטני הקים עם אשתו, לינדה, את להקת "כנפיים" ולנון הקליט מספר אלבומי סולו וחידד את תדמיתו כאמן מחאה. רינגו סטאר פנה לקולנוע וג'ורג' הריסון החל גם הוא בקריירת סולו משלו.
ב-1980 נרצח ג'ון לנון על-ידי צעיר אמריקאי בשם מארק צ'פמן, בפתח הבניין בו התגורר בניו-יורק. ב-2001 מת ג'ורג' הריסון ממחלת הסרטן. לפני כן עוד הספיק הריסון לערוך שיתוף פעולה יוצא דופן עם חבריו מקרטני וסטאר. השלושה הקליטו שני שירים שכתב ג'ון לנון המנוח ("חופשי כציפור", "אהבה אמיתית"), תוך שימוש בקולו המוקלט של לנון עצמו. בכך היו שני שירים אלה לעבודה האחרונה שיצרו הביטלס ביחד.
| מידע נוסף |  | |
יום חג לביטלס - עם ההוצאה הדיגיטלית של כל אלבומי הביטלס ושל המשחק "רוק בנד", נראה שפופולריות הלהקה בשיא שלא ידעה 40 שנה. בואו לשמוע את הגרסאות החדשות, לצפות בקטעי וידאו ולבחור את השיר הגרוע ביותר בכל הזמנים. כתבה מתוך אתר ynet.
לכתבה המלאה - לחצו כאן.
ה"ביטלס": סודות ושקרים - האנתולוגיה הרשמית של "הביטלס" נמכרת היטב אך מחדשת מעט. כתבה מתוך אתר ynet.
לכתבה המלאה - לחצו כאן.
הכניסה לחיפושיות אסורה - כך החמיצו חובבי המוזיקה בישראל הזדמנות נדירה לפגוש את פול, ג'ון, ג'ורג' ורינגו. כתבה מתוך המדור "מנהרת הזמן" באנציקלופדיה ynet.
לכתבה המלאה - לחצו כאן.
מי שחלם - השבוע לפני 65 שנה נולד ג'ון לנון, החולם הגדול של עולם המוזיקה. הוא גודל על ידי דודתו בליברפול, למד מוזיקה מאמו והקים את הביטלס. כשהיגר לארצות הברית, סבל מהתנכלויות של ה-FBI, ובסופו של דבר נרצח על ידי מתנקש. כתבה מתוך אתר ynet.
לכתבה המלאה - לחצו כאן.
ג'ורג' הריסון, 25 זכרונות - הנה התחנות החשובות, המרגשות, המצחיקות והנוגעות ללב בחייו של הריסון: מגילויו על-ידי פול וג'ון, ועד דמעותיו של פול למראה גופו הכחוש על ערש-דווי. כתבה מתוך אתר ynet.
לכתבה המלאה - לחצו כאן.
לילה עם ארבעה פושטקים - "לילה של יום מפרך" יצא בסוף השבוע לאקרנים בעותק חדש ומשופר. ארי קטורזה מבאר למה עדיין מדובר בהברקה. כתבה מתוך אתר ynet.
לכתבה המלאה - לחצו כאן.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
