אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


טנק, התפתחות בטכנולוגיה הצבאית
טנק, התפתחות בטכנולוגיה הצבאית צילום: איי פי
 
"הפצצה אסטרטגית" בשטח בנוי
"הפצצה אסטרטגית" בשטח בנוי צילום: איי פי
 
 אביר, ימי הביניים
אביר, ימי הביניים צילום: סי די בנק
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 סון דזו
 מאו דזדונג
 לוחמה זעירה
 ניקולו מקיאבלי
 מלחמה
 נאורות
 פרידריך ה-2 "הגדול"
 המהפכה הצרפתית
 נפוליאון ה-1 בונפרט
 קרל פיליפ גוטליב פון קלאוזביץ
 אנטואן אנרי ז'ומיני
 מלחמת העולם הראשונה
 ז'ורז' קלמנסו
 ג'ון פרדריק צ'רלס פולר
 בזיל הנרי לידל הרט
 ויליאם מיצ'ל
 דואה, ג'וליו
 מלחמת העולם השנייה
 ארווין רומל
 הקרב על בריטניה
 מלחמה גרעינית
 נשק גרעיני
 המלחמה הקרה
 הנרי אלפרד קיסינג'ר
 תנועות טרור


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 יחסים בינלאומיים


 
 
 

תורת המלחמה


Theory of war

בעת העתיקה ובימי הביניים |  תורת המלחמה לפני נפוליאון |  העקרונות הנפוליאוניים |  תורת המלחמה במאה ה-20 |  אחרי מלחמת העולם השנייה

תורת המלחמה. במשך דורות ביקשו אנשי הצבא לגלות ולנסח כללים תיאורטיים שיאפשרו למצביאים שימלאו אחריהם לזכות בניצחון במלחמה.

 


בעת העתיקה ובימי הביניים

הסיני סון דזו ניסח בראשית המאה ה-4 לפנה"ס 13 עקרונות לחימה, ששימשו מקור השראה למצביאים סינים עד לימינו (מאו דזדונג יישם אותם בלוחמת הגרילה שלו); המהנדס הרומאי ויטרוביוס כתב ספר חשוב על תורת המצור, שגם הוא היה נר לרגלי דורות רבים. אולם עיקר הכתיבה הצבאית בעת העתיקה התמקדה בהיסטוריה של מלחמות שהיו, ולא בעקרונות כלליים של המלחמה.

בספרו "אמנות המלחמה" (1520) הסתמך מקייוולי בעיקר על ניסיונה הצבאי של הרפובליקה הרומית, והיה הראשון לתיאורטיקנים הצבאיים שעסקו בקשר ההדוק שבין התחום המדיני לתחום הצבאי במלחמה. אולם מקייוולי לא עמד על התמורות הצפויות עקב הופעתו של נשק האש (שכבר נכנס לשימוש בימיו), ולכן אין ערך בר-קיימא לכתיבתו בענייני צבא, להבדיל מכתביו המדיניים.

 


תורת המלחמה לפני נפוליאון

במאה ה-18 נוהלו המלחמות באירופה בין צבאות קטנים שחייליהם ומפקדיהם היו מקצוענים - לרוב שכירי חרב. המטרה היתה לזכות ביתרון - לאו דווקא בקרב הכרעה, אלא ע"י תמרון זהיר והבסת האויב באמצעות תפיסת שטחיו החיוניים או ניתוק קווי התחבורה שלו. לפיכך התרכזה התורה הצבאית באסטרטגיה (מונח שהומצא באותה עת כדי לציין את ניהול המערכה הצבאית על כל היבטיה עד לתחילת הקרב, להבדיל מן הטקטיקה, העוסקת בניהול הקרב עצמו), בתנועת גייסות, התבצרות ומצור.

בתקופת
ההשכלה פנו רבים, אנשי צבא ואזרחים, לבקש את עקרונות המלחמה. היה זה פועל יוצא של אמונת אנשי ההשכלה בכך שכל תחומי החיים והטבע נוהגים לפי חוקי יסוד הפתוחים לפני המחקר המדעי, ואין צורך אלא להתעמק בדברים ולחשוף את עיקריהם. היו אף שהרחיקו לכת וביקשו לתת לעקרונות המלחמה ניסוח מתמטי. בין השמות הבולטים בתקופה זו אפשר להזכיר את המרשל הצרפתי דה סאקס, הרוזן הצרפתי דה גיבר, פרידריך הגדול מלך פרוסיה ואדם פון בילוב הפרוסי.

כל אלה (ועוד אחרים) פרסמו ספרים וחיבורים פולמוסיים, שבהם ביקשו להציג את עקרונותיה הכלליים של המלחמה. הגם שמסקנותיהם היו בדרך כלל מתאימות יותר לרוח תקופתם מאשר לתיאוריה אוניברסלית כלשהי, יש לזקוף לזכותם את הפיכתה של תורת המלחמה לתחום עיסוק מכובד ואף חיוני. מאז ואילך נעשה מקובל כי ניהול מלחמה הוא עניין המחייב התעמקות, עיון ושיקול דעת תיאורטי.

 


העקרונות הנפוליאוניים

מלחמות המהפכה הצרפתית ונפוליאון ה-1 שינו את פני המלחמה באירופה, ובה בעת - את תורת המלחמה. נפוליאון עצמו ניסח 115 כללים לתורת המלחמה, שרבים מהם היו מנוגדים בתכלית לרעיונות המאה ה-18. בראש ובראשונה, הוא שם את הדגש בקרב הכרעה גדול, שבו יתמודדו כוחותיהם העיקריים של הצדדים. הדרך לזכות ביתרון בקרב כזה היא תנועה מהירה, תמרון מתוחכם להשגת הפתעה, וריכוז הכוח העיקרי ב"נקודת ההכרעה".

התורות הצבאיות של המאה ה-19 הושפעו מאוד מהצלחותיו הצבאיות של נפוליאון. קלאוזביץ הפרוסי כתב כי מטרת המלחמה היא שבירת כוח העמידה של האויב ע"י חיסול צבאו, והקרב הוא המפתח לניצחון. עם זאת, הוא העלה את האפשרות של מלחמה מוגבלת שמטרתה היא התשת האויב, או השגת יעדים חלקיים. הוא הצביע על ה"חיכוך" הנוצר בין התוכנית הצבאית (ולו גם הטובה ביותר) לבין התנאים בשטח, ומכאן ההכרח באלתורים תמידיים. בן דורו, הצרפתי ז'ומיני, הדגיש את חשיבות התנאים הגיאוגרפיים במלחמה, וניסח את העיקרון של "יתרון קווי התחבורה הפנימיים", המאפשרים העברה מהירה של תגבורת מחזית אחת לאחרת.

הגנרל הפרוסי מולטקה "הזקן", מיוצרי שיטת המטכ"ל, גרס כי יש לתת עצמאות למפקדים הצבאיים בשטח: על המפקד העליון לתאם את תנועתם מן המפקדה שבעורף ולהסתפק בהוראות כלליות. עקרונות הארגון והתיאוריה של מולטקה וממשיכי דרכו בפרוסיה ובגרמניה בכלל היו נר לרגליהם של מצביאי גרמניה בתחילת מלחמת העולם הראשונה (וביניהם אחיינו, מולטקה "הצעיר").

אבי תורת המלחמה בים היה האדמירל האמריקאי מהן. בספריו, ובייחוד "השפעת העוצמה הימית על ההיסטוריה" (1890), עמד על חשיבות הגורם הכלכלי בניהול מלחמה ועל הצורך בהקמת כוח ימי שישבש את המסחר הימי של האויב. הוא הדגיש את ההכרח בשליטה על בסיסי צי ועל נתיבים ימיים.

 


תורת המלחמה במאה ה-20

מלחמת העולם הראשונה היתה מלחמה טוטלית, שחייבה את המדינות הלוחמות לגייס את כל משאביהן החומריים והאנושיים. בהיותה מלחמה בין בריתות, הובלטה בה חשיבות הגורם המדיני, עד כי קלמנסו העיר: "המלחמה היא עניין חשוב מכדי להשאירו בידי הגנרלים". חוות דעת צינית זו נבעה מכך שמצביאי מלה"ע הראשונה, שהסתמכו על עקרונותיהם הנפוליאוניים של קלאוזביץ וז'ומיני, לא השכילו לעמוד על ההתפתחויות שחלו במרוצת השנים בטכנולוגיה הצבאית, וניהלו את קרבותיהם בשיטות שאבד עליהן הכלח.

בעקבות מלחמה זו הופיעה אסכולה חדשה בתיאוריה הצבאית, שביקשה לקבוע עקרונות למלחמה הממוכנת. השמות הבולטים בה הם שמותיהם של האנגלים ג'ון פרדריק צ'רלס פולר וסר בזיל הנרי לידל הרט. אלה שמו את הדגש במלחמת תנועה, בהסתמכות על שריון להבקעה, ובפגיעה בעורף האויב. במיוחד, "האסטרטגיה של גישה עקיפה" של לידל הרט ביקשה לפסוח על קרב ההכרעה הנפוליאוני ולפגוע במרכזי התקשורת, הפיקוד והשליטה של האויב כדי להביא להתמוטטות צבאותיו.

בה בעת החלה להתפתח תורת הלוחמה האווירית, מיסודם של מיצ'ל האמריקני ודואה האיטלקי. אלה הטיפו לפיתוח חיל אוויר חזק, שיכריע את המערכה בים וביבשה ע"י הטבעת אוניות האויב והרס התשתית החומרית שלו, באמצעות "הפצצה אסטרטגית" על ריכוזי התעשייה, קווי התחבורה והמרכז השלטוני. השליטה בשחקים נראתה להם המפתח לנצחון.

במלחמת העולם השנייה יושמו העקרונות החדשים במידה חלקית בלבד. גרמניה נחלה הצלחות רבות בשלבי המלחמה הראשונים עקב יישום התיאוריות החדישות ל"מלחמת הבזק" (בליצקריג) שלה, תחת ידם של גודריאן ורומל. "הקרב על בריטניה" (1940) היה ניסיון ליישם את עקרונות דואה. אולם בהדרגה הוברר כי למרות הטכנולוגיות החדישות, עדיין נודעה חשיבות גדולה יותר לניהול המערכה הזהיר, המביא בחשבון את ה"חיכוך" נוסח קלאוזביץ, ולגיוס המשאבים הלאומיים.

 


אחרי מלחמת העולם השנייה

תורת המלחמה בימינו עודה מתבססת במידה רבה על לקחיה של מלחמת העולם השנייה; אך הטלת שתי פצצות גרעיניות על יפן בסיום המלחמה, היא המטילה את צלה על תורת המלחמה של היום, שלראשונה בהיסטוריה עוסקת במלחמה שלא פרצה - המלחמה הגרעינית. העובדות הבסיסיות הקובעות את תורת המלחמה הגרעינית הן טכניות בעיקרן: ראשי נפץ גרעיניים מסוגלים להשמיד מיליוני בני אדם בהדף, בחום ובקרינה, וטילים ביניבשתיים ומפציצים מבטיחים העברת ראשי נפץ אלה בתוך זמן קצר להפליא (הנמדד אף בדקות) לערי האויב; עם זאת, אין שום אפשרות ממשית ליירט את כולם. עובדה בסיסית אחרת של המלחמה הקרה היתה קיומן של בריתות בינלאומיות עוינות.

תיאורטיקנים רבים, ובהם האמריקנים הנרי קיסינג'ר והרמן קהן, הסכימו על כמה נקודות יסוד: 1. מלחמה גרעינית כללית תהיה אסון כבד לכל הצדדים הלוחמים, וייתכן שתביא לחורבן האנושות כולה - ולכן יש למנוע אותה. 2. ההרתעה ההדדית היא גורם המפתח במניעת מלחמה כללית - כל צד יחשוש כי גם במקרה שהוא יתקיף ראשון וינחית ראשי נפץ גרעיניים על האויב ("המכה הראשונה"), עדיין יישארו לאויב די כלי נשק כדי להנחית את "המכה השנייה". 3. לכן יש להבטיח איזון טכנולוגי ואסטרטגי: יש לפזר את הטילים במחפורות בטון עמוקות או בצוללות כדי להבטיח את יכולת המכה השנייה, כדרך היחידה להרתיע את האויב מן המכה הראשונה.

בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה לא חלו התפתחויות דרמטיות בתורת המלחמה הקונוונציונלית, אלא בכמה תחומים מקצועיים. לדוגמה, השיפור בתקשורת הביא להפחתת ה"חיכוך", במובן זה שעתה יש למפקדים יכולת טובה יותר לעמוד על המתרחש בשדה הקרב בזמן אמת. ומעמדו של החייל היחיד, שהלך ונשחק במרוצת הדורות, שב ועלה עם ציודו בנשק חדיש שיש ביכולתו לפגוע באמצעי הלחימה המשוכללים ביותר.

בשנים האחרונות נותן הממסד הצבאי את דעתו במידה הולכת וגוברת לסוגיית המלחמה בטרור, הנתפס מאז תום המלחמה הקרה כאיום החמור ביותר על היציבות הבינלאומית. אולם עדיין לא פותחה תורה צבאית ראויה לשמה בתחום זה.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©