אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


אות מלחמת סיני.
אות מלחמת סיני.  
 
מפת מהלכי מלחמת סיני, שורטטה על ידי משה דיין מספר ימים לפני המלחמה
מפת מהלכי מלחמת סיני, שורטטה על ידי משה דיין מספר ימים לפני המלחמה 
 
טנקים נעים לעבר מדבר סיני.
טנקים נעים לעבר מדבר סיני. צילום: לע"מ
 
לכידת המשחתת המצרית אברהים אל אוואל.
לכידת המשחתת המצרית אברהים אל אוואל. צילום: לע"מ
 
כניעת חייל מצרי.
כניעת חייל מצרי. צילום: לע"מ
 
כוחות צה"ל נסוגים מרפיח.
כוחות צה"ל נסוגים מרפיח. צילום: לע"מ
 
כותרת העיתון ידיעות אחרונות עם פרוץ מלחמת סיני, 30.10.1956
כותרת העיתון ידיעות אחרונות עם פרוץ מלחמת סיני, 30.10.1956 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 משה דיין
 דוד בן-גוריון
 שמעון פרס
 מלחמת אלג'יריה
 גמאל עבד אנ-נאצר
 תעלת סואץ
 צרפת
 בריטניה
 חצי האי סיני
 רצועת עזה
 שארם אש-שייח'
 רפאל איתן
 הקרב על המיתלה
 אריאל שרון
 מבצע גן השוק
 ניקולאי אלכסנדרוביץ' בולגנין
 אבא שלמה אבן
 פדאיון


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 יחסים בינלאומיים
 ישראל והציונות


 
 
 

מלחמת סיני


Sinai War

המהלכים המדיניים |  יחסי הכוחות |  הפעילות הצבאית |  בעלות הברית המערביות |  אחרית דבר |  ציטוטים |  מידע נוסף

מלחמת סיני (מבצע קדש, 29 באוקטובר - 5 בנובמבר 1956), מלחמת מנע שיזמה ישראל נגד מצרים בשל הסלמת מעשי האיבה מצד מצרים, ובהם שיגור חוליות פדאיון וחסימת המעבר לשיט ספינות ישראליות בכניסה למפרץ אילת, כמו גם בתעלת סואץ. על מעשי האיבה נוספו עסקת הנשק בין מצרים לצ'כוסלובקיה (סוף ספטמבר 1955), שאיימה לחזק את צבא מצרים בכמויות אדירות של נשק רוסי, והקמת פיקוד ערבי משותף של מצרים, ירדן וסוריה (24 באוקטובר 1956).

 

 


המהלכים המדיניים

במרוצת 1955, על רקע הידרדרות מתמשכת של המצב הביטחוני בגבולות ישראל - חדירה של חוליות פדאיון לביצוע פיגועים מזה, ופעולות גמול מזה - גברה ההכרה בצמרת הביטחונית של ישראל כי מלחמה נוספת עם מדינות ערב בראשות מצרים (שכבר ניתן לה כינוי, "הסיבוב השני") היא בלתי נמנעת. המסקנה היתה שמוטב לישראל לתקוף תחילה, וכך לבחור את המקום ואת הזמן ולא להמתין עד שתיאלץ להגיב על יוזמה ערבית. בעמדה זו דגל בראש ובראשונה הרמטכ"ל משה דיין. אולם ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון קבע כי ישראל לא תצא למלחמה בלא תיאום עם אחת המעצמות הגדולות, כמקור לנשק ולתמיכה מדינית, וכמשקל-נגד לתמיכה המדינית והצבאית של ברית המועצות במצרים (וגם בסוריה).


מנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס פיתח באותה תקופה קשרים הדוקים עם הממסד הביטחוני הצרפתי, ופתח לפני ישראל מקור חיוני לרכש. יחסי צרפת עם מצרים היו מתוחים בלאו הכי, משום שהצרפתים ראו במצרים את הכוח המניע מאחורי המורדים במלחמת אלג'יריה. היחסים הידרדרו עוד יותר כאשר הכריז שליט מצרים גמאל עבד אנ-נאצר על הלאמת תעלת סואץ ב-26 ביולי 1956. מחצית ממניותיה של חברת התעלה היו בידי צרפת ומחציתן בידי בריטניה, שפינתה זה מקרוב את כוחותיה מאיזור התעלה, בהסכם עם מצרים. בריטניה וצרפת הגיעו לכלל מסקנה שעליהן לפעול כדי להפיל את נאצר ולהחזיר לידיהן את השליטה בתעלה.

כך נוצרה קואליציה משולשת, צרפת, בריטניה וישראל, שהתגבשה במפגש בסוור שליד פריס בין ר"מ צרפת גי מולה, ר"מ ישראל בן-גוריון ושר החוץ הבריטי סלווין לויד, וכן עוזריהם ויועציהם של אישים אלה. אחרי דיונים קשים סוכם כי ישראל תבצע פעולה צבאית בסמוך לתעלת סואץ, ואז יציגו צרפת ובריטניה אולטימטום לישראל ולמצרים, להרחיק את כוחותיהן כדי 10 מיל (16 ק"מ) מהתעלה משני עבריה. מצרים תדחה כמובן את האולטימטום, ואז יצאו צרפת ובריטניה למלחמה עליה ויכבשו את אזור התעלה. עוד סוכם כי הפעילות הצבאית תתחיל ב-29 באוקטובר, וכי צרפת תשגר שלוש טייסות קרב להגנה על שמי ישראל ותחיש את הזרמת הציוד שהתחייבה לספק לצה"ל. התקווה היתה שכיבוש אזור התעלה בידי בעלות הברית המערביות, וכיבוש סיני בידי ישראל (עד לקו 10 המיל), יביאו להפלת משטרו של נאצר ולכינון משטר חדש במצרים, שיהיה נוח יותר למערב ולישראל.

 

 


יחסי הכוחות

הכוחות שהחזיקה מצרים בחצי האי סיני וברצועת עזה היו דלים למדי: דיוויזיה אחת ועוד גדוד פלסטיני ברצועת עזה; דיוויזיה אחת במשולש רפיח-אבו עגיילה-אל עריש, ושני גדודים באיזור שרם אש-שייח'. עם פרוץ הקרבות שיגרה מצרים לסיני צוות חטיבתי משוריין, אך לאחר מכן, משהחלו הפצצות הבריטים והצרפתים באזור התעלה, ריכזה שם את יתרת כוחותיה.


צה"ל הטיל למערכה שתי אוגדות, אחת בצפון סיני ואחת בגזרה המרכזית, וכן את חטיבת הצנחנים וחטיבת חי"ר אחת שנועדה להשתלט על שרם אש-שייח'.

 

באוויר, שני הצבאות היו שרויים עדיין בחבלי קליטתם של מטוסי הסילון החדישים שרכשו. הודות ל"מטרייה האווירית" שסיפקו הצרפתים, יכול צה"ל להרשות לעצמו להטיל את כל כוחו האווירי למתקפה, ובראשו 60 מטוסי מיסטר 4. חיל האוויר המצרי פעל בשמי סיני בימים הראשונים למלחמה, מבסיסיו באיזור התעלה, אך אלה הותקפו החל מ-31 באוקטובר ע"י בעלות הברית המערביות. משהוסר כך האיום האווירי על ישראל, הצטרפו הטייסות הצרפתיות שחנו בה לתקיפות הכוחות המצריים בסיני.

בים, הפעילות היתה מועטת. ספינות חיל הים הצרפתי סייעו באש להתקפה על רפיח, ואילו המצרים שיגרו משחתת, איברהים אל-אוואל שמה, להפגיז את חיפה אור ל-31 באוקטובר. זו נפגעה בפעולה משותפת של ספינות ישראליות וצרפתיות וחיל האוויר הישראלי, ונכנעה (הספינה נלקחה שלל, ושמה הוסב לאח"י "חיפה").

 

 


הפעילות הצבאית

המהלך הצבאי הראשון של ישראל נעשה לפנות ערב ב-29 באוקטובר - הצנחת גדוד צנחנים (בפיקודו של רפאל איתן) בלבו של חצי האי סיני, ליד מעבר המיתלה. הכוח העיקרי של חטיבת הצנחנים חצה את הגבול ברכב ליד כונתילה למחרת היום, ובדרכו לחבור עם הכוח המוצנח כבש את מוצבי תמד ואל-נחל, ממזרח למעבר. לפנות ערב ב-30 בחודש חברו שני כוחות הצנחנים. בכך הסתיים איגוף עמדות המצרים בצפון-מזרח סיני, ונוצר איום ישיר על תעלת סואץ.

 

חיילי צה"ל מתכוננים לקרב על המתלה (צילום: אברהם ורד, לע"מ)

עכשיו היה על צה"ל, לפי הסכם סוור, להמתין לתגובת הממשלה על האולטימטום האנגלו-צרפתי, שהוגש בשעות הצהרים של 30 באוקטובר (שני הצדדים נדרשו להיענות לו בתוך 12 שעות. ישראל השיבה בחיוב, כמוסכם, ומצרים דחתה אותו, כצפוי.) אולם שיתוף הפעולה המדיני נשמר בסוד כמוס, ומפקדי צה"ל לא ידעו עליו מאומה. לכן החלה הפעילות בגזרה המרכזית (קציימה-אבו עגילה) מוקדם מן המתוכנן. הקרבות בגזרה זו נמשכו עד 1 בנובמבר, שאז התמוטט המערך המצרי במרכז. כמה קרבות קשים התנהלו על מוצבי אום כתף, אבו עגיילה וסכר רואיפה, עד שקיבלו המצרים פקודת נסיגה כדי לתגבר את המערך המצרי באיזור תעלת סואץ.

ב-31 באוקטובר שיגרה חטיבת הצנחנים בפיקוד אריאל שרון סיור אלים לתוך מצר המיתלה. הכוח נכנס למארב, וכך החל אחד הקרבות הקשים ביותר במלחמה כולה, שנמשך למעלה מ-24 שעות ועלה בקורבנות רבים.

ב-31 באוקטובר גם החלו הקרבות בגזרה הצפונית, בהתקפה על מוצבי רפיח. עם כיבושם פנה הכוח התוקף לעבר אל-עריש. בה בעת, בטרם הסתיימו הקרבות בגזרה המרכזית, עבר כוח דרך קציימה והמשיך בדרכו לעבר המיתלה, כדי להחליף את הצנחנים המותשים.

ב-1 בנובמבר עברה ישראל לניצול ההצלחה: בצפון נכבשה אל-עריש, והכוחות המשיכו מערבה לעבר התעלה. במרכז הושלם כיבוש מתחם אבו עגיילה, והכוחות נעו ללב סיני. בביר רוד סלים שממזרח לביר גפגפה (רפידים) נתקלו בצוות החטיבתי המשוריין המצרי והשמידו אותו בקרב השריון הגדול ביותר במלחמה. כוחות אחרים נכנסו לרצועת עזה מצפון ומדרום. כיבוש הרצועה נשלם ב-3 בנובמבר.

הפעילות בדרום סיני החלה ב-31 באוקטובר, עם כניסת חט' 9 לראס אנ-נקב שליד אילת. היא החלה בתנועה דרומה לאורך החוף, בציר קשה מאוד למעבר, והגיעה לשרם אש-שייח' ב-5 בנובמבר, אחרי כיבוש מתחם ראס נצרני שמצפון לה. בינתיים הונחתו צנחנים וכוחות חי"ר בראס סודר ובאט-טור שעל חוף מפרץ סואץ והחלו נעים דרומה. הם הגיעו לשרם אש-שייח' בד בבד עם חט' 9. בכך נשלמו מהלכי המלחמה בסיני: כל חצי האי (מלבד רצועה של 10 מיל ממזרח לתעלת סואץ), וכן רצועת עזה, היו בידי צה"ל.

 

 


בעלות הברית המערביות

לאחר שדחתה מצרים, כצפוי, את האולטימטום האנגלו-צרפתי, החלו חילות האוויר של בריטניה וצרפת בהפצצות על שדות תעופה ואתרים אסטרטגיים אחרים באזור התעלה. בה בעת התארגן בקפריסין ובמלטה כוח לפלישה יבשתית, במסגרת מבצע שנקרא "מוסקטיר" (Musketeer). אולם התיאום בין הבריטים והצרפתים היה לקוי (מה גם שהבריטים סירבו בתוקף לשתף פעולה עם ישראל, אפילו בחילוץ טייסים שהופלו), הקשיים הלוגיסטיים היו גדולים, והחשש מפני תגובת מעצמות-העל היה כבד, בייחוד במה שנוגע לבריטניה. הואיל והפיקוד העליון על "מוסקטיר" היה בידי הבריטים, שתרמו את עיקר הכוח, הפעולה כולה התנהלה בהססנות גדולה. הצרפתים ביקשו להצניח כוחות באתרים שונים לאורך התעלה ולהשתלט עליהם, בייחוד על העיר סואץ, ואחר כך לשגר כוחות שריון שיקשרו ביניהם. אך הבריטים, שזכרו היטב את לקחיו המרים של מבצע "גן השוק" במלחמת העולם השנייה, סירבו בתוקף והתעקשו על תנועה הדרגתית מצפון לדרום.


ריכוז הכוחות היה גדול: 50,000 חיילים בריטים ו-30,000 צרפתים, מעל 100 ספינות מלחמה (ביניהן שבע נושאות מטוסים), עשרות רבות של ספינות תובלה, וכוח אווירי של מאות מטוסי קרב ומפציצים.

 

ב-5 בנובמבר פלשו בעלות הברית לפורט סעיד שבפתח הצפוני של התעלה, מהים ומהאוויר, בניסיון להקים ראש גשר שיאפשר השתלטות על איזור התעלה כולו. כוחותיהן הסתבכו בקרבות רחוב עם המצרים שלחמו בחירוף נפש, וכאשר הוכרזה הפסקת אש למחרת היום, היה בידיהן רק חלק מפורט סעיד. (צרפת התירה לישראלים להיכנס בחשאי לעיר כדי לפנות את המעוניינים בכך מבין תושביה היהודים.)

ב-7 בנובמבר החל לחץ בינלאומי אדיר על בריטניה, צרפת וישראל לפינוי כוחותיהן ממצרים. מלכתחילה היתה סברה כי הבחירות לנשיאות ארה"ב (5 בנובמבר) מזה, והפלישה הרוסית להונגריה מזה, יסיחו את דעתן של מעצמות העל, אבל לא כך היה. הלחצים פעלו את פעולתם, ומבצע "מוסקטיר" הסתיים כמעט בטרם החל.

 


אחרית דבר

מבחינתה של ישראל, הושגו יעדיה הישירים: חצי האי סיני נכבש כולו, וצה"ל הוכיח את כוחו כזרוע המגן של מדינת ישראל. 172 חיילים נהרגו, 3 חיילים הוכרזו נעדרים וחייל אחד נפל בשבי. אבדות המצרים אינן ידועות, אבל היו גדולות בהרבה. מניין השבויים בלבד היה 5,500 בערך. בטווח הארוך יותר, ישראל קיוותה כי מעתה תיפתח תקופה חדשה במזרח התיכון, שבה לא ירחף מעליה עוד איום מלחמה, אבל תקווה זו התבדתה. עם זאת, ישראל נהנתה מ-10 שנים של שקט בגבולה הדרומי.

מבחינת בריטניה וצרפת, המלחמה היתה כישלון מוחלט: לא עלה בידן להפיל את נאצר או להשתלט על תעלת סואץ, הן חשפו את עצמן ללחץ בינלאומי כבד, ואיבדו הרבה מיוקרתן בעולם הערבי ובמקומות אחרים. למעשה, מלחמתן בסואץ ציינה את שקיעת מעמדן כמעצמות קולוניאליות.


ב-7 בנובמבר קראה עצרת האו"ם לפינוי כוחות בריטניה, צרפת וישראל ממצרים. ברה"מ הודיעה כי תשלח "מתנדבים" לעזרת מצרים אם לא תיענה קריאתה של מועצת הביטחון. ראש ממשלתה ניקולאי
בולגנין שלח יומיים קודם לכן מכתב בוטה לבן-גוריון, שנכלל בו איום לא לגמרי מוסווה בשימוש בנשק גרעיני. איומים קצת יותר מנומסים הופנו כלפי בריטניה וצרפת. לאחר שנשא ב-7 בחודש נאום ניצחון בכנסת, שבו הכריז על "מלכות ישראל השלישית", נאלץ בן-גוריון למחרת היום להורות לנציג ישראל באו"ם, אבא אבן, שיודיע כי ישראל תסיג את כוחותיה מסיני.
 

 

נסיגת ישראל משטחי סיני, נובמבר 1956 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)


הנסיגה עצמה החלה ב-30 בנובמבר, חודש אחרי פרוץ המלחמה, והסתיימה ב-8 במרס 1957. במאסף הכוחות הנסוגים נעו טרקטורים שחרשו את כבישי סיני, במחווה של התרסה.


ההסדר הבינלאומי שבמסגרתו פינתה ישראל את כוחותיה כלל את פירוז סיני מכוחות מצריים, ואת הצבתו של כוח חירום של האו"ם במצרי מפרץ אילת, ששבו ונפתחו לשיט ישראלי, וכן לאורך הגבול הבינלאומי וברצועת עזה. פינויו של כוח זה לפי דרישת נאצר במאי 1967 היה אחד השלבים המכריעים בדרך למלחמת ששת הימים.

 


ציטוטים

 

  • "באיזו זכות מתערבת בריטניה בעניינינו אנו? נשלם לבריטים את תמורת 44 אחוז ממניותיהם בתעלה אף על פי שגם הן גזולות מידינו. ואשר לחוצפתה וגסותה של צרפת ושר החוץ שלה, אני משאיר את התשובה בידי הלאומנים האלג'יריים". (גמאל עבד אנ-נאצר, נשיא מצרים, נשיא מצרים, מתוך נאומו מספר ימים לאחר הלאמת תעלת סואץ, יולי 1956).

 

  • "סיכויים רבים למבצע קדש בהקדם. גייסו מייד את יחידות השריון. דאג לסודיות הגיוס. הפעל מייד הטעיה בכיוון ירדן בקשר עם כניסת עירק". (הרמטכ"ל משה דיין, מתוך מברק לראש אג"ם, בתום ועידת סוור בצרפת, אוקטובר 1956).

 

  • "מבצע קדש הראה למדינות ערב שהן לא יכולות להשמיד אותנו. במובן הזה המבצע הביא לנו שנים של שקט יחסי ותחושת ביטחון גדולה הרבה יותר". (יובל נאמן, הופקד על התיאום הצבאי עם בריטניה ועם צרפת לקראת המלחמה, מתוך ריאיון לעיתונות, 2005).

 

  • "לפני יומיים סיים צה"ל בפעולת בזק טיהור של חצי האי סיני ורצועת עזה בתקופה של פחות משבוע ימים. זה היה המבצע הצבאי הגדול והמפואר בתולדות עמנו ואחד המבצעים המופלאים ביותר בתולדות העמים". (רה"מ דוד בן-גוריון, מתוך נאום שנשא בכנסת עם תום המלחמה, 7 בנובמבר 1956).

 

  • "ממשלת ישראל, המשמשת ככלי בידי כוחות אימפריאליסטיים זרים, ממשיכה בהרפתקה חסרת התבונה, תוך קריאת תיגר לכל עמי המזרח, העומדים במלחמה נגד הקולוניאליזם למען חרותם ועצמאותם... ושתעמיד בסימן שאלה את עצם קיומה של ישראל כמדינה". (ניקולאי בולגנין, מנהיג ברית המועצות, מתוך איגרת ששלח לרה"מ דוד בן- גוריון בתום המלחמה)

 


מידע נוסף

 

 דוד בן-גוריון - נוסח נאום שנשא בכנסת עם תום מלחמת סיני. מסמך באנציקלופדיה ynet.

למסמך המלא - לחצו כאן

 

שיח לוחמים - סקירת כל מלחמות ישראל. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet. 

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.

לציר הזמן - לחצו כאן

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©