עשר המכות

1. דם : אהרון הניף את מטהו ומיד הפכו מי היאור (הנילוס) לדם.

2. צפרדע: אהרון הניף את מטהו והנילוס וכל יובליו פלטו להקות של צפרדעים אשר כיסו את כל הארץ.

3. כינים: אהרון הכה במטהו את האדמה והארץ התמלאה כינים.

4. ערוב: בית פרעה ובתיהם של כל המצרים הוצפו ב"ערוב" - ככל הנראה הכוונה למיני חיות טרף, או אולי נחילי זבובים.

5. דבר: אלוהים שלח את ידו והנחית על בהמות מצרים דבר קטלני אשר פגע קשות בעדריהם.

מגפת דבר. תחריט של הצייר גוסטב דורה משנת 1866 (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

6. שחין : בפקודת אלוהים, השליכו משה ואהרון חופן של "פיח כבשן באוויר", וכשזה שקע, כיסה את עור האדם ואת הבהמות באבעבועות.

7. ברד: משה היטה את ידו, ועל הארץ ניתכה סערת ברד מלווה ברעמים ולשונות אש אשר החריבו את כל השדות והיבול והרגו את כל בעלי החיים, אדם ובהמה, שלא מצאו מסתור מפני הסערה.  

8. ארבה: משה נופף במטהו והגיעה רוח מן המזרח הנושאת עימה נחילי ארבה כה רבים עד שהסתירו את אור השמש ומצרים כולה התכסתה בעלטה. מעט הצמחייה ששרדה את הברד, נאכלת על ידי הארבה.

9. חושך: משה נשא את ידיו ואפילה גמורה ירדה על מצרים למשך שלושה ימים רצופים.

חושך. ציור של גוסטב דורה

10. בכורות: אלוהים עבר בארץ מצרים והמית את כל הבנים הבכורים.

מכת בכורות. תחריט משנת 1850 בקירוב (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

נהוג לחלק את תשע המכות הראשונות לשלוש קבוצות, שלוש מכות בכל קבוצה. המכה הראשונה בכל קבוצה פותחת בציווי אלוהים למשה שיתריע בפני פרעה על שפת היאור. המכה השנייה בכל קבוצה פותחת בציווי האלוהי לפיו צריך משה להתייצב לפני פרעה בארמונו, ואילו המכה השלישית בכל קבוצה ניחתת לפתע, בלא כל אזהרה. המכה העשירית, מכת  הבכורות, היא שיאן של כל המכות.

בסדרת המכות ניתן לראות תהליך של החמרה הולכת וגוברת: המכות הראשונות מסיבות לתושבים טרדה ומצוקה, ואילו המכות המאוחרות יותר הינן קטלניות וגורמות נזק בלתי הפיך. שורשי המכות נעוצים בתופעות טבע: הנילוס עוטה צבע אדום, להקות צפרדעים ושאר בעלי החיים, וכך גם מכת הברד - כל אלה תופעות טבע מוכרות ומתועדות היטב. הגורם העל-טבעי מצוי בהיקפן של המכות (חושך הנמשך שלושה ימים למשל) אולם גם בקצב התרחשותן המהיר ובעובדה שפגעו רק במצרים ולא בבני ישראל. רק המכה העשירית - מכת הבכורות - חורגת לחלוטין מתחום עולם התופעות הטבעיות ואין לה פירוש למעט מעשה אלוהים. מכה זו היא שהכריעה בסופו של דבר את פרעה.

סיפור יציאת מצרים וחוזק ידו של אלוהים, כפי שבא לידי ביטוי בעשרת המכות, מוזכר פעמים רבות במקרא. בספר תהילים (פרק ע"ח: פסוקים מד-נא, פרק ק"ה: כח-לו) מופיעים תיאורים ליריים של המכות, פעם כתוכחה ואזהרה מפני שכחת חסדיו של אלוהים, ופעם כחלק משיר הודייה והלל לנפלאותיו. האזכורים הללו שונים מעט זה מזה ונבדלים מהסיפור המופיע בספר שמות, בפירוט המכות, במספרן, בסדר התרחשותן ובהשפעתן. מקור ההבדלים נעוץ ככל הנראה בהבדלים בין מסורות שונות וב"חירות המשורר" שנטלו לעצמם כותבי המזמורים.