אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מכונת תפירה
מכונת תפירה צילום: jupiter
 
מכונת תפירה מתוצרת "זינגר" עם דוושת רגל, 1964
מכונת תפירה מתוצרת "זינגר" עם דוושת רגל, 1964 צילום: Gettyimages Imagebank
 
תלמידות אמריקאיות בכיתת תפירה, 1930
תלמידות אמריקאיות בכיתת תפירה, 1930 צילום: Gettyimages Imagebank
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 המהפכה התעשיתית
 מדינה מתפתחת
 הודו
 וייטנם
 בנגלדש
 הונדורס
 מיקור חוץ
 גלובליזציה
 טקסטיל
 לייזר ומייזר


 
 
 

מכונת תפירה


Sewing machine

תולדות פיתוח מכונת התפירה |  סדנאות יזע |  מידע נוסף

מכונת תפירה, מערכת מכנית המשמשת לתפירה מהירה של בדים או עורות. מכונת התפירה מחקה במידה רבה את פעולת התפירה המבוצעת ביד.

 

ברמה הבסיסית פעולת מכונת התפירה מבוססת על השימוש בשני חוטים - האחד עובר בקוף מחט הנעה אנכית, והאחר משתחל בלולאה הנוצרת אגב תנועה זאת.

 

מכונת התפירה היתה המכונה הביתית הראשונה שהופצה לקהל הרחב, והפכה לכלי תעשייתי חשוב ביותר בעל השפעה מכרעת על התפתחותה של תעשיית האופנה והטקסטיל. למעשה המצאתה היתה אחד הגורמים המרכזיים למעבר מיצור ידני של בגדים בתפירה ידנית לייצור תעשייתי של בגדים בעיצוב דומה, מידות סטנדרטיות ובכמויות גדולות.

 

מכונה תפירה ביתית ממוצעת יכולה לתפור כ-1,500 תפרים בדקה, פי 20 מחייט העובד ביד. מכונת תפירה תעשייתית בעלת שבעה מחטים תופרת כ-20,000 תפרים בדקה. מכונת תפירה ביתית מסוגלת לבצע מספר סוגי תפרים: זיגזג, תפרי ריקמה וכדומה. יש מכונות התופרות כפתורים למקומם, בדים, עורות, ועבודות ריקמה מסובכות. במכונות תפירה משוכללות יש מערכות עזר, המאפשרות ביצוע תפרים מורכבים שונים, הידוק כפתורים ורקמה. מכונות חזקות במיוחד משמשות לתפירת נעליים, פרוות ובדים כבדים לצרכים תעשייתיים.

 

נכון לראשית המאה ה-21 מתפרות רבות פועלות באמצעות מערכות תפירה אוטומטיות. האריגים נחתכים בקרן לייזר בפיקוח מחשב. חלקי הבד הגזורים עוברים במערכת מכונות מסועפת שכל אחת מהן תופרת חלק מסויים במלבוש. מנגד עדיין פועלות מתפרות רבות (בעיקר במדינות המזרח הרחוק) המתבססות על כוח עבודה זול ומכונות תפירה מכניות.

 


תולדות פיתוח מכונת התפירה

מספר מכונות תפירה יוצרו במהלך ההיסטוריה לצרכים שונים. איש הכנסייה האנגלי ויליאם לי (William Lee) המציא ב-1589 מכונה לתפירת גרביים. במהלך המהפכה התעשייתית, חלה התקדמות משמעותית בפיתוחן של מכונות תפירה: ב-1755 צ'ארלס ויזנתל (Charles Weisenthal) הבריטי פיתח מחט המיועדת למכונה. ב-1790 נרשם הפטנט הראשון למכונת תפירה על ידי תומאס סיינט (Thomas Saint), אך הפטנט לא היה פרקטי. ב-1810 בלתזר קרם (Balthasar Krems) פיתח מכונה אוטומטית לתפירת כובעים, אך מעולם לא רשם עליה פטנט, וכנראה שהמכונה לא פעלה היטב.

 

מכונת התפירה הראשונה שפעלה, ושחיקתה היטב את פעולת התפירה הידנית, עוצבה ויוצרה על ידי הצרפתי ברתלמי תימוניה (Barthélemy Thimonnier) ב-1841. המכונה פותחה במטרה לאפשר תפירה המונית של מדים לחיילי צבא צרפת. התפרעויות של חייטים, שחששו לפרנסתם, הרסו את המתפרה שבה הן פעלו.

 

ב-1832 פיתח וולטר האנט (Walter Hunt) מניו יורק מכונה שבה קוף המחט סמוך לקצה, אך מכיוון שלא רשם עליה פטנט, הפיתוח נזנח. באותה עת גם הממציא אליאס הווה (Elias Howe) ממסצ'וסטס פיתח מכונה שבה קוף המחט סמוך לקצה. לאחר הפיתוח הראשוני המשיך הווה לשפר ולשכלל את המצאתו. מכונת התפירה של הווה החדירה את החוט לבד תוך יצירת לולאה. במקביל ליצירת הלולאה, חוט אחר, מהצד השני של הבד, נע על גבי סליל וחדר לתוך הלולאה שיצר החוט הראשון, וכך נוצר קשר חזק. ב-1846 רשם הווה פטנט על המצאתו.

 

על בסיס הפטנט של הווה, פיתח היצרן איזק מריט זינגר (Isaac Merrit Singer) ב-1851 את מכונות התפירה הביתיות בעלות דוושת הרגל. דוושת הרגל שיחררה את ידי החייט לתפירה עצמה במקום לתפעול המכונה. המכונות היו כה חזקות ומוצלחות גם לתפירה של מוצרי עור ולכן גם אומצו על ידי סנדלרים לתעשיית הנעליים. בשל ראייה עסקית נבונה, החליט זינגר לשווק את המכונה לכל שכבות האוכלוסייה במחירים מפתים, כך שגם עניים יוכלו לרכוש אותה, עם הכשרה לתפעול המכונה. מכונת התפירה החשמלית הראשונה נוצרה בשנת 1905.

 

הדגם המקורי של מכונת תפירה מתוצרת "זינגר", 1854 (צילום: Gettyimages/Imagebank)

 

נכון לראשית המאה ה-21 מכונות תפירה ביתיות דיגיטליות ממלאות שלל פונקציות שבעבר היו שמורות למכונות תעשיתיות כמו מנוע אלקטרוני רב עוצמה, עשרות תכניות תפירה שונות וחיבור למחשב.

 


סדנאות יזע
סדנאת יזע הוא כינוי לעסק נצלני שבו מועסקים עובדים שעות ארוכות ובתנאי עבודה קשים. מקורו של המונח בבתי החרושת לטקסטיל מהמאה ה-19 בניו-יורק שבהם תפרו, טוו וארגו פרטי לבוש. תעשיה זו העסיקה מהגרים רבים ופועלים ללא השכלה או ללא כישורים מיוחדים.

 

לפני פיתוח מכונות התפירה ועידן המהפכה התעשייתית, בכל עיירה היה חייט או תופרת שהתקינו בגדים לפי מידות המזמין, טעמו וכספו. לעזרתו של החייט היו שוליות. ייצורם ההמוני של בגדים מוכנים מראש התאפשר בזכות המצאת מכונת התפירה המונעת על ידי קיטור. מיכון תעשייה זו באנגליה בשלהי המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 היה לראשית המהפכה התעשייתית.

 

עם המיכון, הוקמו מתפרות גדולות שעבדו בהם פועלים רבים, ובעיקר פועלות בתנאים קשים של ניצול. בסוף המאה ה-19 בירת תעשיית הבגדים הייתה ניו-יורק, שהעסיקה מהגרים רבים בתת-תנאים. מכונת התפירה היתה לרוב רכושו של הפועל והוא נשא אותה ממקום למקום.

 

בזכות פועלם של פוליטיקאים ועיתונאים שהתנגדו לניצול זה, החלו חוקי עבודה להאכף כמו שעות עבודה, שכר מינימום והזכות להתאגד. חוקים אלו הדבירו כמעט לגמרי את סדנאות היזע מהעולם המערבי, והן עברו למדינות המתפתחות. תעשיית הטקסטיל משמשת מנוף כלכלי וראשית בתיעוש של מדינות מתפתחות, מכיוון שתחום ההלבשה הוא בעל ביקושים גבוהים, ובדרך כלל מדובר בהשקעות הון קטנות יחסית המאפשרות יצירת מקורות תעסוקה לעובדים רבים שהכשרתם אינה כרוכה בתקופות לימוד ממושכות.

 

מדינות מתפתחות כמו הודו, סין, וייטנם, בנגלדש והונדורס מעודדות מיקור חוץ מארצות מפותחות כדי לעודד פרנסה לאנשיהם. תהליך זה הוא חלק מהגלובליזציה. תעשיית הטקסטיל מהווה חלק חשוב וניכר מההכנסה של המדינה, וללא תעשיה זו, יפנו הפועלים לתעשיות נצלניות הרבה יותר.

 


מידע נוסף

 

גוזרים ימי עבודה במתפרה במצפה רמון - 8 וחצי שנים אחרי שניצחו וזכו בשליטה על גורלן, עובדות "מתפרת העצמאות"  עברו ל-4 ימי עבודה. המשכורות הנמוכות הצטמקו עוד, והדאגה גוברת. כתבה באתר ynet

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

הפגנה: "די לעבדות, אל תקנו מבוניטה ופשוט" - ארגון זכויות האדם NLC מצא כי מפעל הלבשת מוסא שבירדן מעסיק עובדים בתנאים מחפירים ומוכר סחורה לרשתות בוניטה, אירית ופשוט. כתבה באתר ynet

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

מי תופר לנו את הבגדים? - בעקבות הגילוי על מפעל בבעלות ישראלית שהעסיק עובדים בירדן בתנאים מחפירים התכנס פורום לדיון בשאלות על תנאי הייצור, מפוטרי הטקסטיל בארץ והאחריות שלנו, הצרכנים. כתבה באתר ynet

לכתבה המלאה - לחצו כאן 

 

 

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as24-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©
 
פיקוד העורף התרעה במרחב:
    רשימת יישובים במרחב