 |  | מזכיר המדינה האמריקאי ויליאם רוג'רס בפגישה עם גולדה מאיר, 1969 צילום: לע"מ
| | |  | | במהלך מלחמת ההתשה, רוג'רס מציג תוכנית ליישוב הסכסוך הישראלי-ערבי. עם הרמטכ"ל דאז יצחק רבין צילום: לע"מ
| | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים | | |
| | תוכנית רוג'רס
Rogers Plan
ציטוטים | מידע נוסף
תוכנית רוג'רס, תוכנית מדינית לפתרון הסכסוך הישראלי עם מצרים וירדן, שהעלה שר החוץ האמריקני ויליאם רוג'רס ב-1969, בעיצומה של מלחמת ההתשה.
תוכנית רוג'רס (שלפי המקובל היתה תוכניתו של הנשיא ניקסון,
אלא שהוא לא רצה לתת לה את שמו מחשש שתידחה) התבססה בעיקרה על על החלטה 242
של האו"ם, וקראה לנסיגה ישראלית כללית מחצי האי סיני ומן הגדה המערבית, תוך תיקוני גבול קטנים. באשר לפליטים הפלסטינאים הציע רוג'רס לתת להם זכות בחירה בין שיבה לישראל לבין קבלת פיצויים. בשאלת מעמדה המדיני של ירושלים לא עסקה התוכנית, אם כי הציעה להעניק לירדן
מעמד שווה לזה של ישראל בתחומים אזרחיים שונים. כן לא עסקה התוכנית במעמדה של רצועת עזה.
ב-1970 ניסה שר החוץ האמריקני ויליאם רוג'רס לקשור בין תוכניתה של ארה"ב ליישוב הסכסוך הישראלי-ערבי, לבין שליחותו של גונר ירינג,
מתווך השלום מטעם האו"ם,
למזרח התיכון. ממשלת ישראל התלבטה זמן רב בשאלת התגובה על תוכנית רוג'רס, ולבסוף החליטה ברוב קולות להיענות ליוזמה, אם כי לא הודיעה על קבלת התוכנית כלשונה. החלטה זו הביאה לפרישתם של שרי גח"ל
מממשלת הליכוד הלאומי.
התוכנית נדחתה בסופו של דבר וירדה מן הפרק. עם זאת הצליח רוג'רס להוביל את ישראל ומצרים לכדי חתימה על הסכם הפסקת אש, שהביא את מלחמת ההתשה אל סופה, ב-8 באוגוסט 1970.
את כישלון התוכנית ניתן לתלות בחוסר הגמישות של המנהיגות הישראלית והערבית. ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר,
עמדה על כך שיש לחתור להסכם שלום כולל בין ישראל למדינות ערב שיושג במשא ומתן ישיר ללא תנאים מוקדמים. היא לא קיבלה את הצעות רוג'רס וירינג לנקיטת צעדים בוני אמון כמו נסיגה ישראלית מאזור תעלת סואץ,
שתאפשר למצרים לפתוח אותה לשייט בינלאומי, ובעיקר התנגדה לנסיגה ישראלית כוללת מסיני, שצריכה היתה להערך בהמשך תהליך השלום. גם מצרים בהנהגתו של אנוור סאדאת
לא היתה בשלה עדיין למשא ומתן ישיר על הסדר כולל עם ישראל, מאחר והיתה כבולה עדיין ל"שלושת הלאווים" של ועידת ח'רטום:
לא לשלום, לא להכרה ולא למו''מ עם ישראל.
כישלון יוזמות השלום של ירינג ושל רוג'רס היה מן הגורמים שהניעו את מצרים וסוריה ליזום את "מלחמת אוקטובר" ב-1973 (מלחמת יום הכיפורים)
במטרה לשבור את הקיפאון המדיני. ואכן, עקרונות הסכמי הפרדת הכוחות (1974)
והסכם הביניים (1975) אשר הושגו בין ישראל ומצרים בתווכו של מזכיר המדינה האמריקני, הנרי קיסינג'ר,
ואיפשרו את פריצת הדרך המדינית שהביאה בסופו של של דבר לשלום ביניהן (1978), דומים מאוד לעקרונות יוזמות השלום של רוג'רס ושל ירינג.
| ציטוטים |  | |
- רה"מ גולדה מאיר, מגיבה להצעה לצעדים בוני אמון בין ישראל ומצרים, יוני 1970: "בעוד הפסקת אש כללית ובלתי מוגבלת נועדה לשמש שלב מעבר ממלחמה לשלום הרי ההתחכמות להציע הפסקת אש מותנית ומוגבלת נועדה להשיג תקופת מעבר הדרושה לנאצר לקראת חידוש המלחמה ביתר שאת".
- ח"כ שמואל תמיר, יוני 1970: "תוכנית רוג'רס תובעת מישראל לקלוט, לתחומי גבולותיה של ה-4 ביוני, מאות אלפי פליטים אשר המדינות הערביות מונעות את שיקומם במרחבי המזרח התיכון. הממשל האמריקני משוכנע כי הוא זכאי לנהל מלחמה בטריטוריה זרה מעבר לים, תובע מישראל נסיגה גלובלית מכל השטחים המשוחררים. השלב הבא, הבלתי נמנע בעקבות נסיגה כזו, יהיה בסיסים סובייטים במשלטים אלה אשר בחסותם יצאו כוחותיהם של חבש וערפאת להלם במה שישאר אז ממדינת ישראל של היום".
| מידע נוסף | | |
מה רוצים הערבים? בחזרה אל ימי המו"מ הסוערים בין ישראל ומצרים ב-1971. כתבה במדור "במנהרת הזמן" באנציקלופדיה ynet.
לכתבה המלאה - לחצו כאן.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
