אַצְטְרוֹלָב ("קולט כוכבים" בלטינית), מכשיר מדידה קדום ששימש למדידת זוויות גובה של כוכבים, לצורכי תצפיות אסטרונומיות, מדידות וניווט; הומצא כנראה במאה ה-3 או ה-4 לספירה, אך נכנס לשימוש נפוץ באירופה ובעולם המוסלמי רק לקראת סוף ימי הביניים. את האצטרולב המכני הראשון בנה האסטרונום הפרסי אל-בירוני ב-996.
למעשה, השם "אצטרולב" התייחס למספר מכשירים שונים שפותחו במרוצת הדורות. הנפוץ ביניהם היה האצטרולב הפְּלָנִיסְפֵירִי, שאפשר למשתמשים לחשב את מיקום השמש ומספר כוכבים בולטים ביחס לאופק ולקו הרוחב. הוא היה עשוי מתכת, על פי רוב פליז, וכלל שתי דיסקות מסתובבות זו ביחס לזו - באחת סומנו קואורדינטות שמיימיות ובאחרת הוצגו השמש וכמה כוכבים בולטים ביחס למישור המלקה, לקו המשווה...
