אספלט, חומר שימושי, מוצק או מוצק-למחצה, שצבעו חום כהה עד שחור; במצבו המוצק, יש לו בוהק אופייני. הוא מצוי בטבע כמינרל, אחד מסוגי הביטומן, אך לרוב הוא מופק כשארית של נפט גולמי, הנותרת בתום הזיקוק. האספלט שייך לקבוצה הכללית מאוד של חומרים הקרויים בשם המשותף זפת, שתכונותיהם כוללות חסינות בפני מים ונוחות עיבוד.
שמו העברי המקורי של האספלט הוא חֵמָר (ולכן אין לקרוא בשם זה את החרסיות המשמשות את הקדרים, ששמן העברי הוא חֹמֶר). הוא היה ידוע לאבותינו בצורת גושים שעלו מפעם לפעם אל פני ים המלח ונמצאו גם סביב חופיו, ככתוב בספר בראשית (י"א ג'), "וְעֵמֶק הַשִׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר", אחרי מהפכת סדום ועמורה. מקור האספלט הוא במרבצים המצויים מתחת לקרקעית...