לפלנד

במערב לפלנד מתנשאים הרי קולן (Kolen) הצפוניים לגובה של כ-2,000 מ'. מורדותיהם המערביים צונחים במדרון תלול אל קו החוף ויוצרים פיורדים וכֵּפים (קצה יבשה הבולט לתוך הים) מרהיבים. הרי קולן המזרחיים משתפלים מטה בצורה מתונה יותר אל צפונו של מפרץ בוטן (Golf of Bothnia). פני השטח בחלק המזרחי של חבל לפלנד, הנמצא רובו ככולו בפינלנד, מתונים יותר.

נוף חורפי בלפלנד, פינלנד (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

האקלים בלפלנד קר למדי ומושפע בין השאר מזרם הגולף. החורף חשוך ונמשך כ-9 חודשים, במהלכו הטמפרטורות נמוכות מאוד ויכולות לרדת לכדי 40º- צלזיוס. משך הקיץ כחודשיים, ובמהלכו זורחת השמש ברציפות ("שמש חצות"). כמו כן ניתן לצפות מרחבי לפלנד בתופעת הזוהר הקוטבי.

עונות המעבר קצרות מאוד וכמעט שאינן מורגשות. רוחות חזקות נושבות בפנים הארץ ואילו באזורים הקרובים לחוף הטמפרטורות מתונות מעט יותר.

למרות הטבע הפראי והדלילות בה מיושבת לפלנד, הצליחו רק בעלי חיים מעטים להסתגל לתנאי מזג האוויר הקשים. אייל הצפון שבויית לראשונה על ידי הלאפים הוא בעל החיים הנפוץ באזור. בשרו משמש למאכל, עורו ופרוותו לחימום ועצמותיו וקרניו מנוצלים לבניית כלים. כיום מייצרים הלאפים גם חפצי אמנות ומזכרות שמקורם באיילים. גשם חומצי (גשם המכיל תרכובות חומציות בעקבות זיהום אוויר) שמקורו במערב אירופה גורם לפגיעה מתמשכת במקורות המים והמזון של תושבי המקום, וגרם בין השאר לפגיעה קשה באוכלוסיית איילי הצפון.

בין בעלי החיים הנוספים בלפלנד ניתן למצוא דובים, זאבים ומיני ציפורים כגון נשרים, ינשופים, ברווזים ואווזי בר.

עיקר הצמחייה בלפלנד היא טונדרה דלה הכוללת יערות טייגה (עצי מחט), עצי אורן, אשוחית וחזזיות המשמשות כר מרעה לאיילי הצפון. חלקים נרחבים מלפלנד הם שמורות טבע, שהוקמו בעיקר ע"י ממשלת פינלנד.

לאפים, תושבי לפלנד; נקראים לאפי (בפינית Lapi/Lappi) או סאמי (Sami). מוצאם האתני לוט בערפל: מבנה גופם נמוך וצבע עורם כהה; צורת הפנים שלהם דומה לזו של המונגולים וקיימת סברה שמקורם בתערובת של יסודות מונגוליים ביחד עם שבטים פיניים, שהתפשטו מאוחר יותר לנורבגיה ולשבדיה. על פי השערות אחרות, מוצאם מקבוצת העמים הפלאו-סיביריים (Paleo-Siberian) שיושבים כיום בצפון סיביר או מהגזע האלפיני ממרכז אירופה. לשונם נמנית על משפחת הלשונות הפינו-אוגוריות, אולם בדרך כלל דוברים הלאפים שתי שפות: האחת - לאפית, והשנייה - זו של המדינה בה הם מתגוררים.

לפנים התקיימו הלאפים על ציד, דיג וגידול עדרים של אייל הצפון. כיום מקיימים את אורח החיים המסורתי בין 30,000-40,000 איש בלבד. מבין הלאפים המסורתיים, אלו היושבים בחופים עוסקים בעיקר בדיג, ותושבי האזורים הפנימיים מתפרנסים מרעיית עדרי אייל הצפון.

במאה ה-20 עברו הלאפים שינויים חברתיים וכלכליים מרחיקי לכת. כיום מתגוררים מרביתם ביישובי קבע מודרניים ועוסקים בחקלאות. חלקם אף בעלי מקצועות חופשיים כגון רופאים, ומהנדסים וכד', ומוצאים פרנסתם גם מחוץ ללפלנד. בנוסף, מועסקים הלאפים בשירות הציבורי של מדינות סקנדינביה. כחלק מתהליכי המודרניזציה שעוברת החברה הלאפית, הולכים ונעשים מקובלים נישואים מעורבים בין לאפים לבין יתר הסקנדינבים.

האגמים והנהרות היו נתיבי השיט והתחבורה של הלאפים בעבר. כיום נעשית מרבית התנועה בכבישים שנסללו בעשורים האחרונים של המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21. על הנהרות הגדולים הוקמו מפעלים הידרואלקטריים. בחלקה הדרומי של לפלנד ישנם יערות המשמשים בתעשיית העץ ומהווים מקור הכנסה חשוב לתושבי החבל. התיירות בלפלנד נמצאת בפריחה בשנים האחרונות, והביאה אף היא לשיפור ניכר ברמת החיים של תושבי המקום.

פארק סארק (sarek) בלפלנד, שבדיה (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

חבל לפלנד חוצה מספר מדינות, אך תושביו אינם בני ישות לפית עצמאית. למרות שבכל אחת ממדינות סקנדינביה זוכים הלאפים למלוא הזכויות האזרחיות ולתמיכה ממשלתית בקהילותיהם (בין השאר ישנם פרלמנטים לאפים), מתגברת בשנים האחרונות שאיפתם לתחייה לאומית, המתבססת על זכויותיהם ההיסטוריות במקום.