טימבוקטו, עיר במרכז מאלי שבאפריקה, בשוליו הדרומיים של מדבר סהרה ובקרבת נהר ניג'ר (אורכו 4,200 ק"מ, מגדולי נהרות אפריקה). במאות ה-12 ועד ה-16 היתה העיר מהמרכזים החשובים של סחר החליפין בין אפריקה המערבית לצפון אפריקה ולאירופה.
טימבוקטו נוסדה בשלהי המאה ה-11 כמחנה זמני של שבטים ברברים נוודים. בראשית המאה ה-14 נכללה בתחומי אימפריית מאלי המוסלמית. חשיבותה המסחרית הלכה וגדלה והיא והתפרסמה במסחר במלח ובזהב וכן במלאכת יד. במקביל שימשה נקודת מוצא לנוסעים שחצו את מדבר סהרה.
בשנת 1468 נכבשה טימבוקטו על ידי ממלכת סונגהי, ותחת שלטונה הגיעה העיר לשיא פריחתה כמרכז מסחר ודת. סוחרים מכל רחבי צפון אפריקה התקיימו משוקיה. ענפי המסחר העיקריים היו מלח, טקסטיל וזהב. כמו...
