ג'יימס ארל קרטר הבן (נולד 1924), הנשיא ה-39 של ארה"ב (1977 - 1981), חתן פרס נובל לשלום 2002. נקרא בפי כול "ג'ימי".
ג'יימס ארל קרטר הבן נולד באיזור כפרי במדינת ג'ורג'יה בארה"ב. הבן הבכור מבין ארבעת ילדיה של משפחת חוואים. אביו עסק בגידול בוטנים וניהל מכולת. ב-1941 החל קרטר ללמוד במכללה מקומית (הראשון מבני משפחתו שלמד לימודים גבוהים), כעבור שנה עבר ללמוד במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה ומשם המשיך ללימודים באקדמיית הצי האמריקני באנאפוליס.
ב-1946 עם תום לימודיו נישא לרוזלין סמית' (Rosalynn Smith), לזוג נולדו ארבעה ילדים. לאחר מכן החל קרטר את שירותו הצבאי בפועל והוצב ביחידת צוללות. אחרי שהשלים לימודי פיסיקה גרעינית הצטרף לצוות שעסק בפיתוח צוללות גרעיניות.
לאחר מות אביו התפטר מהצי וחזר ב-1953 לנהל את החווה המשפחתית. לאחר התחלה קשה עשה חיל בעסקיו וצבר הון רב.
| ציטוט |
|
| מתוך נאום השבעתו למושל ג'ורג'יה, 1971 |
|
"זמנה של האפליה הגזעית תם". |
|
|
|
|
ב-1962 נבחר קרטר לסנאט של מדינת ג'ורג'יה כמועמד המפלגה הדמוקרטית.
ארבע שנים מאוחר יותר התמודד בבחירות למושל ג'ורג'יה והפסיד.
הכישלון במירוץ והדיכאון שבא אחריו, כך העיד מאוחר יותר, הולידו אצל קרטר מעין חוויה דתית, אשר חיזקה את אמונתו וגרמה לו להחליט על הקדשת חייו לאל. במהלך השנים לאחר מכן הרבה להרצות בנושא הנצרות, לימד בבתי ספר נוצריים ועסק בפעילות מסיונרית.
ב-1970 התמודד בשנית בבחירות למושל ג'ורג'יה וניצח. קרטר כיהן ארבע שנים כמושל ג'ורג'יה (1971 - 1975). בתקופת כהונתו העביר חוקים ליברליים בתחומי כלכלה וחברה. כמו כן גדל מאוד מספר השחורים שתפסו עמדות ציבוריות, למרות מחאות חלק מהתושבים.
בתום כהונתו כמושל הציג את עצמו כמועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות. מערכת הבחירות שלו, בעת שאמריקה טרם התאוששה ממלחמת וייטנם
ומפרשת ווטרגייט,
הציגה אותו כנקי כפיים, בניגוד לפוליטיקאים של וושינגטון משתי המפלגות.
ואכן, בבחירות שנערכו ב-1976 גבר ברוב קטן על מועמד הרפובליקנים, הנשיא המכהן ג'רלד פורד
- לא מעט בזכות תמיכת השחורים והיהודים (על אף אדיקותו הנוצרית המופגנת). רבים מייחסים את ניצחונו לעובדה שפורד היה מזוהה עם קודמו ניקסון,
שריחו הובאש בפרשת ווטרגייט (הגם שפורד לא היה קשור כלל לפרשה זו, נזקפה לגנותו החנינה שהעניק לניקסון מיד עם כניסתו לתפקיד).

מעמד החתימה על הסכמי קמפ דייוויד, הנשיא קרטר (במרכז), רה"מ ישראל מנחם בגין ונשיא מצרים סאדאת (צילום: איי פי)
זכויות האדם היו מעמודי התווך במדיניות החוץ של קרטר. בתחילת כהונתו מנע כמעט כליל סיוע ממדינות המפרות זכויות אדם בסיסיות. רובן מדינות באפריקה, אמריקה הלטינית ואסיה. קרא לפירוק החימוש והתקיף את ברה"מ בעניין זה, וכך גרם לצינון היחסים בין שתי המעצמות. כונן קשרים דיפלומטיים מלאים עם סין תוך כדי ניתוק היחסים עם יריבתה טייוואן.
ב-1977 חתם על הסכם עם פנמה בדבר העברתו ההדרגתית של אזור התעלה
לידיה, הסכם שעורר ביקורת קשה בארה"ב. יריביו טענו שמדיניות החוץ שלו חובבנית ונטולת עקביות, ביקורת שגברה בעקבות טיפולו הכושל בפרשת האמריקאים שהוחזקו כבני ערובה בשגרירות ארה"ב באירן.
משבר בני הערובה באירן העיב על שנת כהונתו האחרונה ועל מערכת הבחירות שניהל נגד רונלד רייגן
ב-1980. הגם שהסדר הפשרה עם אירן הושג בימים האחרונים לשבתו בבית הלבן, האירנים המתינו עד להשבעת רייגן בטרם שחררו את החטופים.
| ציטוט |
|
| מתוך ריאיון לעיתונות עם כניסתו לתפקיד נשיא ארה"ב, 1976 |
|
|
"ארבע שנים עברו מאז הצבתי לעצמי את המטרה להיות הנשיא. מעולם לא היה לי ספק כי בסופו של דבר אבחר. מעולם לא היה לי בחיי יום אחד ויחיד אשר בו חשתי שאני עומד להפסיד". |
|
| | |
במדיניותו במזה"ת תמך קרטר בתוכנית רוג'רס,
ובשיתופו של אש"ף
בדיונים על הסכם שלום. היה מארח ושותף פעיל בשיחות קמפ דייוויד
שהוליכו להסכם השלום בין מצרים לבין ישראל, ובמסגרת זאת ביקר גם בירושלים. הסכם השלום בין ישראל למצרים היה לגולת הכותרת של ממשלו בתחום יחסי החוץ.
בתקופתו האמירו האינפלציה, האבטלה ושער הריבית, והגרעון בתקציב הפדרלי הוכפל. משום כל הדברים האלה הובס קרטר בבחירות על ידי רייגן. בינואר 1981 חזר לחוותו בג'ורג'יה.
בשנים לאחר מכן קנה לו שם של מתווך ומפשר בסיכסוכים שונים, בעיקר במדינות העולם השלישי, ונעשה שותף לפרויקטים רבים לשמירת זכויות אדם. הקים צוות בינלאומי של מנהיגי מדינות לשעבר, שמטרתו לפקח על בחירות בארצות העולם השונות ולעקוב אחרי ביצוע הסכמי שלום. על שמו נקרא מרכז קרטר שמטרתו מאבק למען זכויות אדם, יישוב סכסוכים, מלחמה בעוני, מניעת מחלות וכדומה.
ב-1999 הוענקה לו ולאשתו רוזלין "מדליית החירות" - אות הכבוד הרם ביותר הניתן לאזרחים בארה"ב. ב-2002 הוענק לקרטר פרס נובל לשלום על פועלו, בין היתר על תרומתו להסכם השלום בין ישראל ומצרים.
| נשיאי ארצות הברית |  |
|