ג'יימס נוקס פולק (1795 - 1849), הנשיא ה-11 של ארה"ב
(1845 - 1849). נחשב לאחד הנשיאים היעילים והמצליחים בתולדות ארה"ב. במהלך כהונתו הורחבו במידה ניכרת שטחיה של ארה"ב.
ג'יימס נוקס פולק נולד באיזור ספר בצפון קרוליינה.
הבכור מבין עשרת ילדיהם של סמואל וגיין נוקס פולק (Samuel and Jane Knox Polk). הוריו היו ממוצא אירי-סקוטי, נצר למשפחות מהגרים לארה"ב במאה ה-17. בהיותו בן 11 עברה משפחתו של פולק לטנסי,
שם הקים אביו חווה חקלאית משגשגת.
כילד סבל פולק מבעיות בריאות שונות, אשר מנעו ממנו פעילויות רבות: הוא מיעט לצאת מבית המשפחה, לא רכש השכלה מסודרת ולא הרבה לרכוש חברים. שנות ילדותו בהן סבל מכאבים עזים ובדידות הטביעו את חותמן על אישיותו המתעצבת וטיפחו בו שאפתנות גדולה לצד צורך מועט בקרבתם של בני אדם.
בגיל 18 החל פולק לראשונה בלימודים מסודרים בכנסיה/בית ספר בקרבת ביתו, ובאמצעות השקעה נמרצת השיג הישגים מרשימים בזמן קצר. לאחר כשנה עבר לבית ספר טוב יותר וגם בו המשיך להצטיין בלימודיו. בגיל 20 החל ללמוד באוניברסיטת צפון קרוליינה. ב-1818 סיים את לימודיו (מתמטיקה ולימודים קלאסיים) בהצטיינות.
בתום לימודיו שב לטנסי, השתקע בעיר נשוויל והחל ללמוד עריכת דין במשרד עו"ד מקומי. ב-1820 הוסמך כעורך דין.
פולק גילה עניין רב בפוליטיקה עוד בילדותו ובאותה העת החליט לשלב את עבודתו כעורך דין, עם פעילות פוליטית במסגרת המפלגה הדמוקרטית.
תחילה זכה במשרה אדמינסטרטיבית בסנאט של טנסי וב-1823 התמודד ונבחר לבית הנבחרים של טנסי, שם כיהן משך שנתיים.
ב-1824 נשא פולק לאשה את שרה צ'יילדרס (Sarah Childress), אותה הכיר במהלך לימודיו. צ'יילדרס שהיתה נצר למשפחה אמידה, ונהנתה מחינוך יוקרתי, נטלה תפקיד משמעותי בקידום הקריירה הפוליטית של בעלה. השכלתה, אישיותה הנמרצת וכישוריה כמארחת סייעו לפולק בגיוס תומכים מבין הפולטיקיאים המובילים באותה העת. לזוג לא נולדו ילדים.
ב-1825 נבחר פולק כנציג טנסי בקונגרס. במהלך כהונתו (עד 1939) היה לאחד מתומכיו העיקריים של הנשיא אנדרו ג'קסון
וכיהן מספר שנים כיו"ר בית הנבחרים. ב-1839 נבחר כמושל טנסי. בתפקיד זה פעל לחיזוק מעמדה של המפלגה הדמוקרטית במדינה ולמרות שהפסיד פעמיים בבחירות לכהונה שניה (ב-1941, וב-1943) זכה להכרה כאחד הפוליטיקאים המובילים במפלגה.
בוועידת המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות שנערכה ב-1844 קיווה פולק להיבחר כמועמד לסגן נשיא. מאבק כוחות בין המועמדים השונים לנשיאות (ביניהם הנשיא לשעבר מרטין ון ביורן)
הוביל לבסוף לבחירתו כמועמד (לנשיאות) של פשרה. ג'ורג מיפין דאלאס (George Mifflin Dallas) נבחר כמועמד לסגן נשיא.
למרות שהיה מוכר בקרב הצמרת הפוליטית, היה פולק אישיות לא מוכרת עבור מרבית הציבור הרחב. בהתאם לכך חוברה במערכת הבחירות של המפלגה הויגית (המפלגה היריבה שהריצה את המועמד הנרי קליי, Henry Clay), הססמה: ""Who is James K. Polk?" (מי הוא ג'יימס ק' פולק?).
הסוגיה העיקרית במערכת הבחירות היתה סיפוחה של טקסס
לארה"ב, תמיכתו המובהקת של פולק בסיפוח, לעומת עמדתו המהוססת של קליי, חיזקה את מעמדו הציבורי. בבחירות התפלגו קולות מתנגדיו בין שני מועמדים (קליי ומועמד מפלגת החירות ג'יימס ב' בירני, James G. Birney) ובהפרש מצומצם נבחר פולק לנשיא.
ב-1845 הושבע פולק לנשיאות נסיונו כמחוקק, גילו הצעיר סייעו לו בביצוע מספר מהלכים מרחיקי לכת: במהלך כהונתו הביא להורדת רמת מכסי המגן (מכס
על תוצרת מיובאת שנועד להגן על התוצרת האמריקנית), מהלך שהביא לשיפור הסחר החופשי בארה"ב ושיפר את יחסי המסחר עם בריטניה. כמו הוביל את ייסודה של מערכת עצמאית לעיצוב מדיניותה המוניטרית של ארה"ב (Independent Treasury Act). בזמן ממשלו הוחלט גם על הקמת אקדמיית הצי באנאפוליס (United States Naval Academy at Annapolis).
גם בתחום המדיני רשם ממשלו של פולק מספר לא מבוטל של הישגים: יישוב הסכסוך שהתגלע בין ארה"ב לבריטניה בנוגע לגבול מדינת אורגון,
ניצחונה של ארה"ב במלחמתה עם מקסיקו
שהביא להשלמת סיפוחה של טקסס ושטחים נרחבים נוספים, וחתימת הסכם עם קולומביה
שהסדיר מעבר של אזרחים האמריקנים במצרי פנמה.
| נשיאי ארצות הברית |  |
|
לנוכח הישגיו המרשימים של ממשלו סבר פולק כי מיצה את תפקידו ובחר שלא להתמודד על כהונה שנייה כנשיא. להחלטה זו תרמה גם בריאותו הרופפת והמאמץ שדרשה ממנו משרתו. ב-1847 כתב ביומנו: "למרות שהנני אוחז בעמדה בכירה למדי, אני עובד קשה יותר מכל אדם במדינה". במרס 1849 סיים את כהונתו ופינה את מקומו בבית הלבן לנשיא זכרי טיילור.
בתום כהונתו עזב פולק את וושינגטון ושב לביתו בטנסי. ביוני 1849, בהיותו בן 53, הביאה בריאותו הרופפת למותו.