תיאוריה קינטית, דגם תיאורטי המתאר את התנהגותו של חומר ואת תכונותיו, באמצעות תנועות החלקיקים שמהם הוא עשוי.עיקר התפתחותה התרחשה במאה ה-19, ושיאה בעבודותיהם של רומפורד, מקסוול ובולצמן. מאה זו עמדה בסימן המאבק בין מצדדי הגישה המולקולרית (שעבודתו של אבוגדרו היתה בבחינת פריצת הדרך שלה [1811]), לבין מתנגדיה. רק בתחילת המאה ה-20, עם העבודה של איינשטיין ושל הצרפתי פרן, שוכנעו כמעט הכול בקיומן של מולקולות. התורה הקינטית פילסה את הדרך למכניקה הסטטיסטית.
התיאוריה הקינטית מתארת את הגז, לדוגמה, כמורכב ממולקולות השרויות בתנועה אקראית, ומתנגשות זו בזו ובדפנות המכל שהוא נתון בו. הדגם הקינטי שלו מבאר את תכונות הצמיגות, הולכת החום, הדיפוזיה ועוד. באמצעותו אפשר להסביר את חוק בויל, הקובע שבטמפרטורה...
